המדף הז'אנרי: מלחמת הרובוטים – דניאל ה. וילסון

ניסוי בבינה מלאכותית השתבש. הרובוט ארכוס, שהיה אמור להיות מושמד בסוף הניסוי, מצליח במקום זאת, אהמ, להשמיד את המדענים.

ארכוס, שדי כועס על כך שניסו להשמיד אותו, מחליט שהאנושות הרסנית ומתחיל במלחמת רובוטים נגדה. נו, כשהוא צודק אז הוא צודק.

הזמן הוא העתיד הלא רחוק, ורובוטים? הם בכל מקום. ממלצרים במסעדות, דרך מכוניות אוטומטיות ועד חיילים באפגניסטן. האנושות תלויה בהם לחלוטין, ולכן כשהם מחליטים למרוד..

מלחמת הרובוטים הוא העתק, כמעט בוטה, של רב המכר מלחמת העולם Z.

בעוד שבמלחמת העולם Z מתוארת מלחמת עולם של האנושות נגד זומבים, במלחמת הרובוטים אנחנו נלחמים ברובוטים. בעוד שבמלחמת העולם Z סיפור המלחמה נפרש דרך סדרת ראיונות אישיים, במלחמת הרובוטים הסיפור נפרש דרך Found footage: קטעי וידאו ממצלמות אבטחה, גזרי עיתונים ואימיילים.

אפשר להמשיך ולכתוב את כל הביקורת בתור השוואה למלחמת העולם Z. זה יהיה יעיל אך משעמם.

אז אסכם את השונה-דומה בין הספרים כך: כמו שלא אהבתי את מלחמת העולם Z, כך גם די השתעממתי ממלחמת הרובוטים. רק שאת מלחמת העולם Z הערכתי על המקוריות והמחקר שמאחורי הספר; אפילו החכמתי ממנו. מלחמת הרובוטים? הוא מותחן די סתמי בלי ערך מוסף.

וזה מוזר. מלחמת הרובוטים נכתב בידי דניאל ה. וילסון. בעל דוקטורט לרובוטיקה מקרנגי מלון. אחת האוניברסיטאות המתקדמות בעולם בתחום.

מסופר עם כזה רקע הייתם מצפים לקבל כמה אבחנות על רובוטים. כמה השערות מגובות, או אפילו צ'יזבטים אמיתיים שרק מומחים מכירים. אבל לא. נאדה.

כלומר, הרובוטים בסיפור הם לא בדיוק אלו של אסימוב או שליחות קטלנית. הם גירסא מציאותית קטנה של מרבה רגליים, או רובוט גמלוני עם יד-מלגזה מכנית. רק שלא צריך דוקטורט ברובוטיקה בשביל לדעת שככה רובוטים *באמת* נראים. מספיק לצפות בפרק של Robot Wars.

העלילה מאד.. ישירה, בהיעדר מילת תיאור מוצלחת יותר. יש בה כמה רגעי שיא מגניבים. אבל עקרונית היא צפויה ומתקדמת מהסוף להתחלה בצורה צפויה כמו בלוקבאסטר קיצי הוליוודי רע.

כל פרק מועבר מ – found footage של דמות אחרת. יש מספר קטן יחסית של דמויות שחוזרות על עצמן לאורך הספר. רובן קלישאתיות: חייל אמריקאי קשוח מאפגניסטן, נער האקר מרדני או מדען יפני שמאוהב ברובוטית שלו. מיעוטן קלישאתיות בצורה חיננית, כמו ההאקר הצעיר, אבל רובן קלישאתיות בצורה שגורמת לכם לרצות למרוט את העמודים הוירטואליים של הקינדל.

ציפיתי שמלחמת הרובוטים יניח כמה נקודות למחשבה לפני. האם מרד רובוטים אפשרי באמת? אם הוא אפשרי, איך הוא יקרה בצורה מגובת מדעית? זה בדיוק מה שמירה גרנט עושה עם זומבים בספרים שלה. ציפיתי למצוא שם רעיונות חדשים על רובוטיקה.

אבל זה לא קרה. מלחמת הרובוטים הוא ספר מתח בכיכובם של רובוטים. ועוד אחד עם דיאלוגים קלישאתיים ("הרוח האנושית תנצח!").

יש הרבה שהתחברו אליו. אפשר ללמוד זאת מכך ששפילברג קנה מיידית את זכויות ההסרטה של הרומן, ואחרים הישוו אותו למייקל קרייטון או היינליין. הוא נהפך לרב מכר של הניו-יורק טיימס, וגרף די הרבה שבחים.

רק שלי אישית, הוא פשוט עבר מעל הראש.

[Robopocalypse – דניאל ה. וילסון. שנת 2011. 368 עמודים באנגלית]