המדף הז'אנרי: Time and Again – ג'ק פיני

בקטע השיא של 11/22/63, אחרית הדבר, מצהיר סטיבן קינג ש – Time and Again הוא ספר המסע בזמן הטוב ביותר שנכתב אי פעם. זו הערה שמסיימת את ספר המסע בזמן היחיד של סטיבן קינג, שהוא ערך מחקר מטורף עבורו. הייתי חייב לקרוא.

זו הייתה טעות.

Time and again הוא גירסא הרבה יותר גרועה של 11/22/63. אם לשם כיוון קינג בספר שלו, אז דווקא יצא לו לא רע. רק שלי ולסטיבן קינג יש דעה שונה לגמרי על ספרי מסע בזמן.

השנה היא 1970. סימון מורלי, צייר פרסומות, מגויס לפרויקט ממשלתי סודי שעוסק ב…מסע בזמן! תודו שהופתעתם. בהערת אגב אציין שמבחן הקבלה של סימון לפרויקט הוא הדבר המגניב ביותר בספר.

כל המי-ומי בגאוני ארה"ב מגיעים ביחד לפתרון מבריק למסע בזמן: היפנוזה עצמית. כלומר, כל מה שצריך לעשות זה לסגור את העיניים חזק-חזק-חזק, ולהאמין שאתם באייטיז! (כך כונתה 1880 בזמן שנכתב הספר)

יופי נחמה, למה שהגיבור לא יאמר 'הוקוס פוקוס' וזהו?

אז ברור שהבסיס המדעי של מסע בזמן לא עניין את הסופר ג'ק פיני. גם פרדוקסים, תורת הכאוס ורצף הזמן לא ממש עניינו אותו. אבל מה לגבי אלמנטים היסטוריים? האם סימון יחזור לראות את ההתנקשות בנשיא גארפילד? אורות עץ חג המולד הראשונים? חניכת פסל החירות??

ברור שלא. לחבר'ה מפרויקט הטריליונים של המסע בזמן, אין מושג מה הם רוצים לעשות עם הצעצוע החדש שלהם. אז סימון בא עם רעיון: איזה קרוב משפחה רחוק של החברה שלו השאיר פעם מכתב מוזר על משהו שקרה ב – 1882. הוא מת לחזור לשם ולראות מה זה. מה, שלא יפניקו אותו?

אז סימון חוזר לשנת 1882, וג'ק פיני מתאר אותה ביד אמן. הוא ערך מחקר מדהים לפני הספר הזה. הכל מתואר לפרוטרוט. מהווי משטרתי של המאה ה -19, דרך מנגנון טקסי-הכרכרות של פעם ועד השפמים של הגברים ותלבושות הנשים. שפמים! אני אוהב שפמים!

אפילו איורים וצילומים אותנטיים מאותה השנה יש בספר. והרבה. מרשים מרשים.

'בשביל מה צריך את זה?' אתם אומרים. למה לא לקרוא ספר שנכתב ב – 1882 במקור? כי סופר ב – 1882 לא בילה חמש פסקאות בסיפור על שפמים (שפמים!) והשוואה שלהם למאה העשרים. הוא לא תיאר בפרוטרוט איך נראתה השדרה החמישית לעומת המאה העשרים, ואיפה בדיוק היו עמודי הטלפון במנהטן.

הבעיה היא שמול כל היופי של המחקר ההיסטורי הזה, עומד הטמטום של הדמויות. כל החלטה טיפשית שהגיבור צריך לקבל בסיפור כדי לקדם את העלילה – נותנים לו.

הוא רוצה להביא את החברה שלו למסע? בטח! לפתח רומן ב – 1882? למה לא.. למה לא..? זרום עם זה גבר. מה הסיכוי שזה ישפיע על העתיד? שולי, לא? השתגעתי. כאילו, כמה אפשר לסספנד?

Time and again פורסם שלוש שנים לפני שקינג כתב את הספר הראשון שלו. ההשפעה שלו על קינג, לדעתי, היא הרבה מעבר לעניין המסע בזמן. טון הכתיבה, תיאור הדמויות הצדדיות, השיוף חסר הפשרות של כל פיסקה – הכל שם. וסטיבן קינג העתיק את זה משם.

אני יכול לתאר את סטיבן קינג הצעיר קורא את Time and again. אני יכול לתאר אותו שם לב שב – 1882 היה משפט הרוצח של הנשיא גרפילד. אני יכול לתאר איך הוא חשב לעצמו, 'אהמ, אולי אכתוב ספר דומה על 1963 ועל איך מישהו חוזר בזמן למנוע את רצח קנדי?'

אבל קינג כתב עם הכלים האלה יצירות מופת של ממש. בעוד ש – Time and again? הוא ספר שאפשר להעריך על המחקר המקיף שבוצע עבורו. אפשר ללמוד ממנו משהו על המאה – 19. אבל להינות ממנו ספרותית? Nein.

אני אוהב ספרי מסע בזמן בגלל פרדוקסים. בגלל העלילות המפותלות שהם יוצרים. בגלל שאקדח במאה ה – 16 תמיד יורה במאה ה – 21 בספרי מסע בזמן.

ג'ק פיני אוהב ספרי מסע בזמן כי זה נותן לו אופציה לתאר את העבר. וזה נחמד. יש תיאורים של העבר שחייבים מישהו מהווה שיסביר אותם בהקשר הנכון.

אבל אם הייתי רוצה רק תיאור של 1882, הייתי לוקח ספר היסטוריה ליד. Time and again הוא עדיין ספר פרוזה. וככזה, הדמויות, העלילה, ההגיון הפנימי – חשובים.

[Time and again – ג'ק פיני (שגם כתב את פלישת חוטפי הגופות). 1970. 304 עמודים באנגלית]

4 תגובות

  1. יצחק הגיב:

    ספרו של קינג נפלא. האיש יודע לספר סיפור, וזה ניכר בכל אחד מספריו.
    לקינג יש ענין רב בזמן. אחד הסיפורים הישנים שלו הוא על מטוס שמגיע אל "מחוץ לזמן", והנמצאים בו רואים כיצד הזמן "מקלף" את שדה התעופה והכל נמוג מאחוריהם.
    בספר על רצח קנדי, מעבר לענין שיש בקריאתו, מצא חן בעיני במיוחד הרעיון שהזמן "נלחם" נגד כל שינוי בו.

  2. ניימן הגיב:

    אל תבין אותי לא נכון – אני מת על סטיבן קינג. גם ביקורת על 11/22/63 הייתה לא רעה. השליש הראשון שלו נהדר. ההמשך פשוט.. ארוך מדי. למרות שהוא כתוב היטב ויש בו חלקים טובים (כי כמו שאמרת, קינג יודע לכתוב סיפור)

    מה שקרה זה שכבר עברו כמה חודשים מאז שסיימתי את 11/22/63. עכשיו אני זוכר בעיקר את החלקים הארוכים והמשמימים שלו ואיך נלחמתי כדי לצלוח אותם, ופחות את ההתחלה המופתית. לכן אני שלילי לגביו כיום.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      שלום שמי אושי גרוס גם אמי חיברתי בימים אלו ספר על מסע בזמן בשם בול בשבילכם. הרעיון של המפגש עם העבר לפני או בזמן שנולדנו הוא מרתק. הספר של סטיבן קינג הוא מדהים ומדויק ופונה לכולנו בגובה העניים . אני דווקא נהנתי מאוד

  1. 14 בדצמבר 2019

    […] ניימן על  TIME AND AGAIN ספר מסע בזמן של ג'ק פיניי שלא תורגם  […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting