המדף הז'אנרי: מייקרופט הולמס – קארים עבדול ג'באר ואנה ווטרהאוס

קארים עבדול ג'באר הוא אחד מגדולי שחקני הכדורסל בכל הזמנים: הוא קלע הכי הרבה נקודות בהיסטוריה (38,387), זכה בשש אליפויות, שש פעמים MVP ועוד כמה טריליון הישגים.

אם זה לא מספיק כשרון לבן אדם אחד, הוא גם בחור אינטיליגנט, רוחני ועמוק. הוא שינה את שמו לקארים עבדול ג'באר לאחד שהתאסלם, היה ידוע במאבקו למען זכויות שחורים והראיונות איתו נשמעים כמו שיחות עם פרופסור מאוקספורד.

עדיין לא מספיק מגניב? אז תדעו לכם שעבדול ג'באר הוא מעריץ נלהב של שרלוק הולמס. הוא טוען שניסה ליישם את יכולות ההיקש המפורסמות של הולמס במגרש הכדורסל.

כך יצא שעבדול ג'באר הוציא לפני כמה שבועות את מייקרופט הולמס (ביחד עם אנה ווטרהאוס, ששימשה יותר כמפיקה מאשר סופרת להבנתי).

זה ספר הרפתקאות על אחיו המבוגר של שרלוק הולמס. רעיון פשוט מבריק בתקופה בה דמות הסופרמן של שרלוק קצת מוצתה, אבל הדמות של מייקרופט עדיין אפופת מסתורין קסום כזה.

רק שהביצוע לא תואם את רמת הרעיון.

מייקרופט הולמס הוא ספר הרפתקאות חביב בקריביים עם נגיעות הולמסיות – ושום דבר לא יותר מזה. יש מליון ספרי הרפתקאות חביבים בעולם, ומייקרופט הולמס לא נותן שום ערך מוסף עליהם, בשביל הרפתקאות, עדיף לקרוא את קרל מאי.

המדף הז’אנרי: מייקרופט הולמס – קארים עבדול ג’באר ואנה ווטרהאוס
[הספר באמזון]

אנגליה, אמצע המאה ה-19. מייקרופט הולמס הוא בחור צעיר מאוהב שבדיוק סיים את לימודיו באוניברסיטה. הוא עובד בשירות המדיני הבריטי, וגאה לסייע למדינתו.

מייקרופט גאון. לאיש אין ספק בזה. הוא מומחה בכל תחום אפשרי, קוסם של social hacking, ויכולות ההיקש הלוגיות שלו כל כך טובות, עד כדי כך שאחיו שרלוק אומר לו, "אל תהיה כזה שוויצר מייק, אני יודע שאתה יותר חכם ממני".

תחילת הספר באנגליה ממש משובבת נפש. מייקרופט הבריטי מגלם נהדר את אחיו היותר-מוכשר אך בעל הרגש של שרלוק. ההברקות שלו הן מעשה קסם, והאווירה בריטית שובבה ונינוחה.

הבעיה היא שעבדול ג'באר, שנורא אוהב את מייקרופט הולמס, גם נורא אוהב סיפורי אפליה שחורה. והסיכוי שבאנגליה של המאה ה-19 מישהו כמו מייקרופט הולמס יתחבר עם בחור שחור, דומה לסיכוי שמחר נגלה שיש דינוזאורים במערות של פטרה.

כך מוצא עצמו מייקרופט, בכוח רצונו של הסופר, על ספינה לטרינידד. איפה שכולם שחורים ויש מלא אפליה. וזה הסוף של הפוטנציאל לספר מוצלח.

כי מייקרופט הולמס פשוט לא מתאים לטרינידד. הוא דג בריטי אדום מחוץ למים. הרקע הטרינידדי גורם איכשהו למייקרופט לאבד את כל ההולמסיות שלו, ומה שנשאר זה גיבור סיפור הרפתקאות אמיץ וחכם. איזה שיעמום בררר זזזזז.

זה לא שאין שום דבר טוב במייקרופט הולמס. ההרפתקאות בו חביבות, הכתיבה טובה, יש כמה ציטוטים חכמים של עבדול ג'באר, וכמה רגעים מצחיקים.

רק שאת כל הדברים האלה אפשר לומר על מליון ספרי הרפתקאות. משמות כמו מייקרופט הולמס וקארים עבדול ג'באר ציפיתי לקצת יותר.

ציטוט קטן לסיום, סתם משהו שנחרט לי בראש:

"'No, it does not', Holmes agreed. 'In no way, shape, or form does it make sense — yet, there it is."

הסופרים מדברים על הספר:

[מייקרופט הולמס – קארים עבדול ג'באר ואנה ווטרהאוס (אמזון). 336 עמודים. 2015]

תגובה אחת

  1. D! פה ועכשיו הגיב:

    ועדיין הצלחת לגרום לי להתעניין. מזל שהמסקנה תעזור לי להמלט מזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting