הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 בפברואר 2018: All the Birds in the Sky – צ'רלי ג'יין אנדרס

על הספר שהתווסף למועדון הקריאה כבר כתבתי אתמול: מבוך ההשתקפויות של סרגיי לוקיאננקו.

הנה הרשימה המעודכנת. על All the Birds in the Sky נדבר אחרי התמונה.

א. 1 בפברואר 2018: All the Birds in the Sky – צ'רלי ג'יין אנדרס [אמזון]. 317 עמודים, 2016. פרטים אחרי התמונה.
ב. 1 באפריל 2018: After On – רוב רייד [אמזון]. 576 עמודים, 2017. מדע בדיוני של סטארטאפים. ספר משעשע ואנרגטי, עמוס וחכם, שכל המי-ומי בעולם הסטארטאפ נעמדו בתור להעניק לו שבחים. ספר מלא אבחנות משעשעות על עולם ההייטק המודרני. על כל הטוב – ובעיקר כל הבולשיט המשיחי שבו.
ג. 1 ביוני 2018: מבוך ההשתקפויות – סרגיי לוקיאננקו [לינק לרכישה יתווסף בקרוב]. 1997 רוסית, 2018 בעברית. הספר הראשון של טרילוגיית הסייברפאנק של סרגיי לוקיאננקו, מגדולי סופרי המד"ב הרוסיים של זמננו. זה ספר שעוסק במציאות מדומה, עם גיבור מאד רוסי: אלכוהליסט, מדוכדכך, מתפלסף ואובססיבי לעבודתו. כתבתי פרטים נוספים על הספר פה.

"כל הציפורים שבשמיים" היה מועמד לפרס ההוגו האחרון. הוא הפסיד ל-The Obelisk Gate (ההמשך לעונה החמישית, שכיכב במועדון הקריאה של הבלוג) . חבל, היה ראוי שכל הציפורים שבשמיים יזכה.

אבל הספר זכה בפרס הנבולה, פרס קרופורד ופרס לוקוס ל-2017. כך שאולי אין על מה להלין.

כל הציפורים שבשמיים עושה משהו נדיר. הוא משלב בין מדע בדיוני לפנטזיה בסימביוזה מושלמת. הוא גם משלב בין ספרות ספקלוטיבית לספרות יפה. הוא עושה זאת ברמה של טרילוגיית הקוסמים [ביקורת ספר ראשון, שני] ו-Station Eleven אהובי [ביקורת, גם זכה בפרס ניימן ב-2015].

הנה ההיסטוריה שלי עם כל הציפורים שבשמיים.

קיבלתי עליו המלצה ב-2016 מקורא של הבלוג.

קראתי אז את הפרק הראשון. הוא מספר, במין טון ילדותי פלאי כזה על ילדה שמדברת עם ציפורים. זה הרגיש יותר כמו אגדה מאשר ספרות ספקולטיבית אמינה. לא המשכתי לקרוא הלאה.

שנה עברה, השם כל הציפורים בשמיים חזר ועלה בכל מיני דיונים. אבל הרבה ספרים שלא אהבתי עולים בדיונים, אז התעלמתי מזה. כשהחלטתי לנסוע לוורלדקון בהלסינקי בקיץ, התחלתי לקרוא שוב את הספר. רציתי לקרוא את כל המועמדים לפרס לפני הכנס.

הפרק הראשון היה משעמם כמו שזכרתי.

הפרק השני היה הרבה יותר טוב.

הפרק השלישי והלאה היו נהדרים. משם נשאבתי לספר, והמלצתי לכל מי שאהב את Station Eleven.

אקרא אותו שוב לפני מפגש המועדון וכתיבת הביקורת. מקווה שיהיו נוספים שיצטרפו לדיון אז.

סיכום המפגש הקודם: המון דברים קרו מאז מפגש המועדון. נגיד, בעל הבלוג התחיל לכתוב כמו משוגע להעלה, בהערכה גסה, שני טריליון פוסטים תוך שבועיים.

בקשר למפגש עצמו. לא היה המון דיון, וזה חבל. כי Borderline הוא ספר שיש מה לדון בו. ראיתי שהרבה אנשים קראו את הביקורת על הספר, מה שאומר שאו שהם התעצלו לקרוא את הספר עצמו או שהם ביישנים.

התגובה של הילה, שמגיעה מעולם הטיפול, נהדרת בפני עצמה. לכו תקראו אותה.