המדף הז'אנרי: Tiassa – סטיבן בראסט (ספר 13 בסדרת ולאד טלטוס)

להלן רשימת סדרות הפנטזיה הטובות ביותר שקראתי אי פעם (חמישה ספרים ומעלה):

1. אמבר – רוג'ר זילאזני
2. הארי פוטר – ג'יי קיי רולינג
3. ולאד טלטוס – סטיבן בראסט
4. The Black Company – גלן קוק
4. עולם הדיסק – טרי פראצ'ט
5. שיר של קרח ואש – ג'ורג' מרטין
6. נרניה – ק.ס לואיס

נעדרים:
– סדרת הרוצח של רובין הוב (עבר יותר מדי זמן מאז שקראתי את הטרילוגיה המדהימה הראשונה. אני צריך לקרוא אותה מחדש ואז להמשיך להמשכים).
– כל מה שקראתי לפני גיל 16: רומח הדרקון, דיוויד אדינגס ודומיהן.

הנקודה היא שסדרת ולאד טלטוס, שהרבה פחות מוכרת מהאחרים, במקום השלישי ברשימה שלי.

Tiassa הוא הספר ה-13 בסדרת ולאס טלטוס. הסיבה שחלפו חמש שנים מאז שקראתי את הספר הקודם, היא שאני שומר את ספרי ולאד טלטוס לימים קשים במיוחד. ימים בהם אני צריך משהו קליל. משהו שאני יודע אוטומטית שהוא טוב.

Tiassa ענה על כל הדרישות הללו. הוא עוד ספר טלטוס מעולה.

אחרי התמונה אכתוב קצת בלי ספויילרים על הספר. אין טעם להתעקב על עלילת ספרים מתקדמים בסדרה עד שלא יוכח שיש לפחות חמישה קוראים בבלוג שמתעניינים.

המדף הז’אנרי: Tiassa – סטיבן בראסט (ספר 13 בסדרת ולאד טלטוס)

הידעתם? הסופר אלכסנדר דיומה קיבל תשלום לחלק מספריו ע"פ מספר המשפטים בהם. לכן שלושת המוסקטרים מלא דיאלוגים עם משפטים קצרצרים.

למרות שהסיבה הכלכלית לא מלבבת, התוצאה נהדרת. הדיאלוגים של דיומה הם מהאהובים בהיסטוריה על חובבי ספרי ההרפתקאות. כל כך אוהבים עד שסטיבן בראסט יצר סדרה שלמה שמחקה אותם בלי בושה: את סדרת Khaavren Romances.

קראתי את הראשון והשני בסדרה הזאת, ואז נשברתי. הנה הביקורת מלאת התלונות עליו.

Tiasa, שהוא עוד הרפתקאת ולאד טלטוס (באמת, אין הרבה מה לאמר עליו מעבר לזה), מפגיש סוף סוף בין סדרת טלטוס האהובה של בראסט לסדרת Khaavren שאפילו השם שלה מעצבן אותי כי אני לא יודע איך הוגים אותו.

התוצאה היא הרבה יותר טלטוסית מ-Khaavren. כן, יש שם את הדיאלוגים המפרכים בסגנון דיומא (דיומא עושה אותם מלאי חן איכשהו. בראסט לא). אבל היות וזה בכל זאת ספר של טלטוס, הדגש הוא על מספר עמודים קצר, הרבה אקשן ושיחות משעשעות.

הדבר השני שבולט בספר היא היכולת יוצא הדופן של סטיבן בראסט לטוות תעלומות ומזימות שנובעות ישירות מהעולם ושיטת הקסמים שלו.

כבר בספר הראשון של סדרת טלטוס (ג'הרג') יש תעלומה כזאת. גם פה יש תחבולה כזאת. אני לא מכיר אף סופר, כולל ברנדון סנדרסון, שמצליח ליצור עלילות כל כך מבריקות שמתאימות אך ורק לעולם הספציפי שלו. רק על זה מגיע להוריד בפני בראסט את הכובע.

הספר הראשון בסדרת טלטוס הוא ג'הרג. גשו לקרוא אותו. הספר החמישי בסדרה הוא אחד מספרי הפנטזיה הטובים ביותר שקראתי. אם תאהבו את הראשון, ותתמכרו לחמישי, אז לא תתאכזבו גם מה-13.

[Tiassa – סטיבן בראסט (אמזון). 335 עמודים, 2011]

9 תגובות

  1. ההוא הגיב:

    לו רק היו מתרגמים יותר משניים לעברית…

  2. אורי צציק הגיב:

    איבדת אותי בשיר של אש ושל קרח. נכנעתי אחרי הספר השלישי בסדרה הזאת כי הגעתי למסקנה שחוץ מהעובדה שכולם מתים שם שום דבר לא באמת מתקדם.|

    אני הייתי מכניס לרשימה גם את כישור הזמן (wheel of time) ואת הטרילוגיה הראשונה של הערפילאים (mistborn).

    • ניימן הגיב:

      באמת? הספר השלישי היה הכי טוב בסדרה! וזה לא רק אני: גם העונות שהתבססו עליו בטלוויזיה הביאו את הסדרה לשיאה. החתונה האדומה היה תופעה של ממש.

      את כישור הזמן זנחתי אחרי הספר השישי או השביעי באנגלית. אני אפילו לא זוכר כבר. בכל מקרה. זה נופל לקטגוריה של לפני גיל 16.

      הערפילאיים זה רק שלושה ספרים, וניסיתי לעשות פה רשימה של סדרות ענק (5 ספרים ומעלה). אבל אם כבר מהמודרניים הייתי מכניס את בריאן מקללן; חקיין סנדרסון שמתעלה על המקור לדעתי. אממה, יש רק 4 ספרים בינתיים, אז הוא לא יכנס לרשימה עד שנה הבאה.

  3. חובב הגיב:

    אני מתעייף רק מלקרוא את כל השמות של סדרות וספרי הפנטזיה
    אני מגביל את עצמי לא לקרוא סדרות בכלל, זה פחות או יותר פוסל את רוב הפנטזיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting