תסתכלו על זה מכל הכיוונים, תהפכו איך שתרצו – קדימה, אחורה לצדדים או למימדים אחרים – ועדיין, לא ניתן יהיה להתחמק מהמסקנה הבלתי נמנעת: בחברה המודרנית הפכה קניית מוזיקה לשאלה מוסרית בלבד.
כאשר אין נורמה או סנקציה חברתית נגד המעשה, כל יצירה כל כך נגישה והמעשה כל כך קל לביצוע – הסיבה היחידה של האדם הפשוט לקנות מוזיקה היא הכרח מוסרי פנימי, ולא מניע קונקרטי כלשהו. נקודה זו מתחדדת ככל שמוזיקה חדשה נרכשת פחות ופחות בפורמט הישן של דיסק + אריזה, אלא ניתנת להורדה מהאינטרנט באמצעים כל כך פשוטים שאפילו סבתא מצליחה להשתמש בהם.
ואכן, אנשים רבים מבססים כיום את רכישותיהם לא רק על טעמם המוזיקלי – אלא גם על ההשפעה הערכית של הקנייה. אחד אומר שהוא רוכש רק אומנים ישראליים, הרי עניי עירך קודמים. אחר אומר שהוא רוכש רק יצירות של אומנים קטנים, כי צריך לדאוג לחלשים. ושלישי גורס שהוא קונה רק יצירות איכותיות – כי לשאר לא מגיע שהוא ישלם בעד שמיעת שיריהם.
שאלה חשובה מתעוררת בעקבות דרכי התנהגות אלו: כמה כסף נכנס באמת לכיס היוצרים – וכמה מגיע למנהלי חברות התקליטים. הרי אם אני כבר מבסס את רכישותיי על זכותם של אומנים מוערכים לקבל כסף, אז וודאי אעדיף שחלק ניכר מהסכום ייכנס לכיסיהם.
בנקודה זו בדיוק נכנסת פרשת סוני החדשה מאתמול:
להקות הרוק הותיקות, cheap trick וה allman brothers, הגישו תביעה נגד אימפריית הפשע והרשע של סוני בטענה שהללו לא משלמים להם כראוי בעוון מכירת שיריהם באינטרנט. סוני אמורה, ע"פ החוזה, לשלם לאומנים כחמישים אחוז מרווחי מכירת שירים מקוונים. במקרה של אומנים ותיקים, כמו אלו שהגישו את התביעה, מתעקשת סוני לשלם תמלוגים ע"פ השיטה הישנה. כלומר, היא מורידה תשלומים בעבור אריזה, משלוח, אכסון מלאי וכדומה – למרות שהללו אינם רלוונטיים במכירה שכזו. כתוצאה מכך מקבלות הלהקות כ – 4.5 סנט ממכירת כל שיר, לעומת השלושים סנט שהיו אמורים לקבל. סוני עוד לא הגיבה לתביעה.
פרשה זו מוסיפה נימוק חדש לויכוח הארוך של בעד-נגד שיתוף קבצים. למרות שאין כאן שחור או לבן, עדיין נוסף פרמטר חדש בו צריך להתחשב.
וזה בדיוק הזמן המושלם לקשר לשורת הסטריפים הנהדרת שהריצו User Friendly פעם שעברה שסוני נפלו (תלחצו על כפתור next עד ה – 19 לנובמבר). תזכורת קצרה: בתחילת נובמבר התגלה שתוכנת הגנת זכויות היוצרים הנמצאת על דיסקים שסוני מוציאה, היא בעצם סוג של וירוס. כלומר, חברה מסחרית השתילה וירוס במחשבים של לקוחות פרטיים, מבלי לדווח להם על כך כמובן.
הערה: כותב הפוסט מודע לכך שטענות שהוא ניסח כמוחלטות אינן מוחלטות, ושיש צדדים נוספים לכל העסק. מפאת חוסר היריעה הן לא הוצגו כאן. אנא, אל תצלבו אותו על כך.
פינת הלא קשור תהיה אומנותית היום:
קחו שנייה להעריך את יצירותיה הצבעוניות ומיוחדות של האומנית ג'נין ברזנר. היא באמת מיוחדת.
