ארכיון פוסטים מהחודש "אוגוסט, 2006"

פראג1 – הוסטל

יום שלישי, 29 באוגוסט, 2006

"זאת הצרה, שהקידמה אולי טובה כדי לעשות מאנשים בני אדם, אבל בשביל לחם וחמאה ובירה – הקידמה היא חולירע ממש"
(בוהומיל הראבל מתוך "שיעורי ריקוד למבוגרים ולמתקדמים". מצוטט גם ב"עכבר פראג", ומביע את הרוח הכללית בפראג)

מאד קל להגיע להוסטל בו השתכנתי בפראג. נוסעים לתחנת האוטובוס המרכזית, עוברים דרך מנהרה-נסתרת ליד הרציפים, ומגלים שהגעתם לחניון האוטובוסים של התחנה. משם, הולכים לגדר האחורית ויוצאים דרך אחד החורים בה. פונים ימינה – אתם מתחת לגשר מוזר. עוד שמאלה אחד, ואתם שם: Just Hostel. ההוסטל הזול. ביותר. בפראג. נקודה. שעתיים וחצי לקח לי למצוא אותו, ואני עוד התחלתי מהתחנה המרכזית.

בלילה הראשון חזרתי להוסטל בשלוש בלילה, ומצאתי סנדוויץ' חם על הכרית. כזה שממש עכשיו יצא מהתנור. הסתכלתי סביב. כולם ישנים. אין איש במסדרון – אין איש בבניין שלא נוחר. חמש דקות מאוחר יותר, אחרי צחצוח השיניים – הסנדוויץ' עדיין היה על הכרית. הנחתי אותו על השולחן והלכתי לישון. בבוקר הוא עדיין היה שם (וכבר היה קר). זרקתי אותו לפח.

בלילה השני חזרתי להוסטל בשלוש בלילה, ומצאתי נערה יפנית ישנה לי במיטה. הסתכלתי סביב בחוסר אונים – והערתי אותה. "אהמ" התחלתי בגמגום, "אני לא יודע אם שמת לב לזה – אבל זו המיטה שלי! כל הדברים שלי היו עליה!". "כן, אני יודעת" היא אמרה בנמנום – וחזרה לישון. המשכתי להסתכל סביב בחוסר אונים – וניערתי אותה שוב "תקשיבי, אני ממש חייב לישון – וזו המיטה שלי!". היא הסתכלה עלי בהפתעה: "אז נו, כנס פנימה" אמרה. נכנסתי. זו מיטה די גדולה – אז ישנו בשני צדדיה. בלי מגע ובלי כלום. בבוקר כשקמתי, היא כבר הלכה.

בלילה האחרון חזרתי להוסטל מוקדם, באחת אחרי חצות. הלכתי לישון ממוטט על המיטה. בשתיים, שעה אחרי, נכנס גבר כבן חמישים לחדר. הדליק את האור, כיבה – ונפל ישר על המיטה שלי. 'נו' חשבתי לעצמי מתוך שינה, 'זה יהיה כמו הנערה היפנית. הוא בצד אחד ואני בשני'.
לא עברו חמש דקות, ומישהו הניח עלי יד. "כוסאמק" צעקתי – והעפתי אותה בברוטאליות. הבחור התעורר – התנצל מעומק ליבו וחזר לישון. עוד חמש דקות: יד ורגל מונחות עלי. שוב – העפתי בברוטאליות (הפעם הוא לא התעורר. נפלאות האלכוהול) – לקחתי דברי ועברתי מיטה תוך כדי קללות נמרצות ונפלאות.

לכל מי שהגיע להוסטל היה סיפור איך מצא אותו. שמונים אחוז מהם (או אולי קצת יותר) לא היו המטיילים הרגילים שפוגשים: פילוסוף רומני, חובב אלטרנטיבה איטלקי, שף אוסטרלי, פאנקיסטיות פיניות וג'אגלר ישראלי(!) הם חלק קטן מהטיפוסים שהסתובבו איתי במהלך השהייה שם. חדר החברה היה בעבר ג'אקוזי ענק שרוקן ממים. ליד החלון יש פסי רכבת, שעוברת כל חצי שעה ורק מוסיפה לאווירה. המיטות חורקות ובגדלים מוזרים, הצוות לא יודע אנגלית – והמקלחת נמצאת בחדר בלי מפתח, עם מכונת כביסה, כיור ואנשים שיוצאים ונכנסים ללא הפסקה. ח-ו-ו-י-ה.

בקטנה ורשימות:
1. Just Hostel – אל תאמינו למילה שכתובה באתר. התמונות לא דומות לכלום בהוסטל. את חדר המעונות היחיד בו אשכרה נותנים לאנשים לישון (של 20 מיטות) הם השמיטו. ולא משנה מה רשום: אין אוכל חם ולא בטיח. אניווי, מקום הזוי. מומלץ בחום.
2. הפוסט הבא יהיה הרבה יותר ארוך. סתם, שתדעו.

שייך לקטגוריות ניימן באירופה (1) | אין תגובות »

מחלה

יום שני, 28 באוגוסט, 2006

(מתחילים בסיקור הטיול. יהיה שבוע לפחות של הדבר הזה. סורי :-) )

שלוש שעות לתוך הטיול וכמעט פיספסתי את טיסת החיבור למינכן. שעתיים מאוחר יותר גיליתי שאיבדו לי את המזוודה. ביליתי את 24 השעות הבאות בצורה הכי מסכנה בעולם: מזיע, מסריח ובלי כוח לדבר – עד שנמצאה האבידה. שמח, טוב לב ואופטימי על כך שהמצב מתחיל להשתפר – רצתי למעלה לקחת מקלחת טובה.
30 דקות אחרי זה התחיל לכאוב לי הגרון.

מאוחר יותר בלילה היו סימנים לחום, ואין צורך לאמר שהתעלמתי מהם בגבורה. בבוקר קמתי קודח לחלוטין. פיניתי את החדר בקושי רב – ואיכשהו העברתי את היום עם הרבה תה ומרק עוף. בפארק, הסבירה לי הילרית גרמניה איפה לקנות תרופות. הרפתקן דרום-אפריקאי שפגשתי התעקש להביא לי את מלאי כדוריו – ובהוסטל, שתי אוסטרליות מקסימות התעקשו לארח לי חברה בערב בעודי מנסה לא למות במיטתי. לא ניכנס לפרטים טכניים – אבל בואו נגיד שזה נורא אירוני שאת העירום הראשון בטיול ראיתי בעודי קודח מחום מתחת לשמיכה – וחסר יכולת לעשות משהו מעניין בנידון.

שלושה ימים כאלה שברו אותי לרסיסים, והחלטתי שאם כבר חולה – אז עדיף להיות חולה בפראג. עניין כלכלי – אתם מבינים. עליתי על האוטובוס הלילי, הספקתי לקבל בתחנה הצעה מבחור סלובקי לבוא להבריא אצלו בבית בקושיצה – ואחרי 7 שעות – הגעתי לפראג – ובמצב די רע.

ששה ימים העברתי בעיר. מאות כוסות תה ועשרות כוסות יין אדום יבש נשפכו אל גרוני. נשברתי בערך שלוש פעמים וקפצתי משמחה הרבה יותר. ישנתי בהוסטל כל כך סוריאליסטי וזול, שלרגע חשדתי שדמיינתי אותו. גרמתי לצ'כי אחד לרצות במותי, היות וחשב שניסיתי להתחיל עם חברתו. ביליתי בסקוואט מוזר, שני פאבים בלתי חוקיים, כנסייה עשויה מעצמות ועוד צ'כית אחת שפגשתי בצורה הכי-מגניבה-בעולם מחוץ לעיר.

וכך, עשרה ימים לאחר תחילת טיול הבירות שלי הפסקתי סוף סוף לקלל את הבורא על מר גורלי. בידיים רועדות ולב פועם – לגמתי את הבירה האמיתית הראשונה. אבל זה כבר קרה בעיר אחרת ועם אנשים שונים לחלוטין. ולכך נגיע עוד כמה ימים.

בקטנה ורשימות:
1. שני גני בירה במינכן שהספקתי לשתות בהם עוד לפני שהכתה המחלה הם:
Augustiner Biergarten – גן בירה קלאסי – שזה אומר: נראה כמו גינה ציבורית (עם שולחנות מעפנים, דשא גרוע וכל השאר) – ומלא-מלא בגרמנים ותיירים שלוגמים בירה בכוסות ליטר. כן, כולם שותים בכוסות ליטר ("מאס" בגרמנית). אחלה אווירה לערב עם החבר'ה.
Chinesischer Turm -Chinese Tower – אם הגן הקודם מתאים לערב, הרי ש"המגדל הסיני" פשוט מושלם לצהריים. גם כאן יש כוסות ליטר, וגם כאן יש אוכל גרמני קלאסי – אך ההבדל הוא המיקום. הגן הזה נמצא בדיוק במרכז המקבילה המינכנית לגני יהושע. ואם דמיינתם עכשיו עשרות אנשים יושבים ולוגמים ליטר בירה בהפוגה מטיול נינוח בפארק – הרי שצדקתם לחלוטין.

2. הוסטל: Jaeger's youth hostel. לא ההוסטל הכי זול במינכן (ממש לא. 20 יורו ללילה בממוצע) – אך יש כמה סיבות טובות להישאר בו:
א. חדרים קטנים ונוחים. מאד חשוב אם אתה חולה.
ב. שוט ייגר חינם על כל לילה שנשארים.
ג. פאב מצוין וזול.
ד. המון-המון-המון תיירים שרוצים לפגוש אנשים אחרים. כמו שאמרה לי אחת האוסטרליות: It is really a great place for hookups. והמבין יבין.

3. הערה טכנית אחרונה על מינכן: מדי צהריים מתרחש בעיר סיור מבשלות מודרך (כולל הרבה טעימות). לצערי, לא יצא לי לנסות אותו (מסיבות מובנות), אך בהחלט כדאי לחפש אותו למי שמגיע לעיר להבא. פרטים ניתן למצוא בקלות בכל הוסטל בעיר.

4. כל הרשימות על פראג יגיעו בפוסט אחר. סתם, שתדעו.

שייך לקטגוריות ניימן באירופה (1) | אין תגובות »

אירועי השבוע האמיתיים 2.9.2006 – 27.8.2006

יום שבת, 26 באוגוסט, 2006

אומרים שהיה מעניין פה בזמן שהלכתי. בכל מקרה, בטח איבדתי קצת מיכולתי למצוא אירועים מעניינים, אז תסלחו לי אם יהיה הפעם קצת חלש.

יום א' (27.8)
1. פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה התחיל אתמול בסינמטק ת"א (שפרינצק 2) ויתקיים עד יום שלישי. התוכניה מלאה בסרטים מסקרנים והרצאות מעניינות, וגורמת לי כאב לב עצום על כך שלא אוכל להגיע ליותר מאחד מהם (וגם זה בקושי). נו, אאלץ להסתפק בבזבוז כספי על חוברות כחול-לבן חדשות.
2. תאטרון הגוף (סלמה 46 – בחצר הפנימית) מעלה מופע ייחודי לכבוד חגיגות היובל של בית הספר הצרפתי עליו הוא מבוסס. כמו תמיד, מחיר הכניסה הינו סמלי בלבד (15 ש"ח) והיצירות אמורות להיות מקוריות. 21:00.
3. ליין מסיבות רגאיי חינמי למהדרין, בשם "מרק רגאיי" מתחיל לרוץ בימי א' בחוף טופסי (חוף הילטון). סתם, שתדעו.

יום ב' (28.8)
1. בכלי זמר (דיזינגוף סנטר) מארחים כיתת אמן עם טל פרידמן, הראל בן עמי (התעויוט) ולהקת הקריות. זה חינם, אך מומלץ להזמין מקום מראש בטלפון 03-6298251).

יום ג' (29.8)
1. פסטיבל C-Sides נערך זו השנה השניה בירושלים, והפעם תחת הכותרת "פסטיבל למוזיקה אלקטרונית ואמנות מדיה פוליטית". מדובר בשיתוף פעולה *ענק* בין הסצינה האלקטרונית הניסיונית המקומית לזו הגרמנית. כמעט מאה אומנים, מתוכם 37 זרים, ממיטב הלייבלים של האלקטרוניקה הנסיונית בעולם ישתתפו במרתון בן שלושה ימים של הופעות, מסיבות, תערוכות וכיתות אומן. לקראת הפסטיבל ראה אור אוסף מרובע הכולל קטעים של האמנים המשתתפים בו (למצוא באתר הפסטיבל , תחת Releases). המחירים אינם יקרים עבור שפע תרבותי מדהים כזה: 60 ש"ח ליום אחד (50 לסטודנט) ו – 120 לכל שלושת הימים (110 לסטודנט). רכישה מראש של כרטיסים לכל שלושת הימים תוריד את העלות ל – 95 ש"ח. בואו בהמוניכם!
ג'-ה' 29-31.8. מרכז הקונגרסים, בנייני האומה, ירושלים.
2. שרון עזריאלי, הבת של זה מהמגדל, משתתפת במופע "שרים על הגג": קונצרט שירה בציבור על גג עזריאלי (אני תוהה איך הם קיבלו אישור לזה?). שרון, זמרת אופרה ממונטריאול, תחבור לשישה זמרים-שחקנים מתיארון יידישפיל לאירוע קונצרט\שירה בציבור. המחיר: 80 ש"ח, אבל יש הנחות ל(תנשמו עמוק): מנויי התיאטרון, אזרחים ותיקים, בני נוער, סטודנטים וכן לאנשי צפון הארץ ודרומה. במילים אחרות: יש הנחות *לכל* מי שלא חי בבועה.
3. מדי יום שלישי ב – 21:00 מתקיימים ערבי פלמנקו באחד הפאבים\מסעדות האהובים עלי: אל בריו (נח מוזס 22). בזמן ההופעה מוצעת לסועדים כוס יין של יקב בנימינה יחד עם טאפאס פירות ים, בארבעים ש"ח.

יום ד' (30.8)
1. ברוך שפטרנו מצרתה של זו: עיר הבירה של גולדסטאר עוזבת את תל אביב לנפשה, ומצפינה היום (ומחר) לחיפה, כמחווה לתושבי הצפון. מדובר, כרגיל, בהפנינג של מופעים, מוזיקה, ריקודים, אוכל, בירה (בעיקר גולדסטאר) והרבה ערסים. יש כמה הופעות טובות חינם, שאולי בשבילם שווה להגיע, אך מצד שני, אין שום דבר שאי אפשר לראות במקום אחר בתנאים נוחים יותר.
ולפינתנו הקומית. לילה מדווחים ש "להשלמת אווירת הפסטיבל תוקם במתחם שדרת הבירות המיוחדות, בה ימכרו כעשרה סוגי בירות מרחבי העולם וכן בירות תוצרת הארץ". שמעתם?! עשרה סוגים(!). לא ייאמן! אני חושב שהנורמה ג'ין, עם עשרות סוגיו, חייב להיסגר מיד בבושת פנים. אין לו סיכוי לעמוד בתחרות.
(אגב, לא מצאתי אתר לפסטיבל. הייתכן כדבר הזה? האם החובבנות פשתה בטמפו?)
2. ה – Twilight Singers מופיעים היום (ומחר) בבארבי (קיבוץ גלויות 52). אני הולך וא-תתתתתתם ללללל-א! נה נה ונה נה! :-) . 150 ש"ח. 22:00.
3. אירוע "קולטים בנמל 3" מתקיים היום בהאנגר 11 בנמל ת"א. המופע, פרי יוזמתו של המשרד לקליטת עליה, אמור לקרב בין הישראלים מלידה לישראלים מבחירה (יענו: אלו שבדיוק עלו). בין המופיעים ניתן למצוא את עברי לידר, עידן רייכל, סאבלימינל והצל ועוד רבים אחרים. כמו שניתן לראות: לא בדיוק רשימת המופיעים החביבים עלי – אבל היי! זה חינם, אז למה להתלונן?
הכניסה למופע ללא תשלום, אך צריך להזמין כרטיסים מראש דרך מזכירות משרד הקליטה. התוכנית המקורית שלכם הייתה להעביר את הערב בדמעות על כך שלא השגתם כרטיסים ל Twilight Singers? הנה, רואים – סידרתי לכם בקלות תוכנית אלטרנטיבית נעימה :-)
4. והנה אופציה חינם אליה לא צריך להזמין כרטיסים מראש: Electro Game עושים מוזיקה אלקטרונית בלילנבלום 19. 22:00. חינם.
5. מועדון הפטיפון (יצחק שדה 32) מארח את מונוטוניקס: הלהקה שמציבה כליה במרכז הקהל ומרקידה אותו בקצב הפוגו. 30 ש"ח. 22:00. יהיו גם ה – Verner Alarm, ו… לבנון (!).

יום ה' (31.8)
1. להקת שחרית, המתמחה במוזיקה מזרחית אותנטית, ומבצעת, בין השאר, פיוטים של יהודי סוריה, עירק וצפון אפריקה – מגיעה להופעה נדירה בת"א (הם ירושלמים במקור). בעכבר העיר טוענים שזה מומלץ לכל מי שמוזיקה עם עומק רגשי ותרבותי נוגעת בו. אני מאמין להם.
2. לייבל Earsay מבית האוזן השלישית, עורך פסטיבל בשם.. (תיפוף מותח) Earsay. הפסטיבל ייערך במועדון לבונטין 7, שממוקם ב.. (תיפוף מותח) רחוב לבונטין מספר 7. בערב הראשון יופיעו מיקי שביב, עמית ארז, Jet Sam ו Rockfour. ובשני יופיעו: Mad Bliss, יובל גורביץ' וה – Midnight Peacocks. רשימת הופעות סופר מכובדת ומוצלחת, ובמחיר 50 ש"ח לערב (80 ש"ח לשני הערבים במכירה מוקדמת) הרי שזוהי עוד עסקה מוצלחת המתקיימת השבוע. הערב היום מתחיל ב – 21:00.
3. בשביל כאלו אירועים אני אוהב את ת"א: מערבולת הינו אירוע אומנות בינתחומי המתקיים היום בחוף עלמה ביץ' במאנטה ריי. ב – 22:00 תבוצע היצירה Song For X, המבוצעת ע"י רקדנית הלובשת מסיכה עליה מוקרן וידאו. ב – 22:30 יחל וידאו ג'אם: הקרנת סרטי וידאו-ארט וקולנוע קצרים על מסך ענק. ומחצות ועד הבוקר: מסיבת חוף חינמית. לתשומת לבכם: האירוע מאורגן ע"י מעין שלף, שכבר ארגנה בעבר אירועים מצוינים כמו אירוע האמנות ההמוני בשכונת נגה.
4. אני מת על ערבי הרוק הקיצוני בגדה השמאלית (אחד העם 70). הפעם יש שם הארדקור, פאנק ורוקנרול, כאשר שמות המופיעים הם: בוא לבר, אוטו רוסיה מח"ש והנירים. לא נשמע מסתורי עד כדי פיצוץ? 19:00. 30 ש"ח.

סופ"ש (1-2.9)
1. ערב שני לפסטיבל Earsay בלבונטין 7 (ראו יום חמישי). היום מתחיל הערב ב – 22:00.
2. זה כבר כמה שבועות שאני מקבל, כמו שעון, הזמנה לליין מסיבות "גג העולם" ברחוב התחייה 17 ביפו (על גג הבניין). כניסה חינם עד חצות, 20 ש"ח לאחר מכן – ואלכוהול איכותי במחירים מוזלים. מדווחים לי שזה ממש טוב.
השבוע, ע"פ ההזמנה, מובטח קוקטייל חינם למגיעים מוקדם. תהנו :-)

בקטנה:
1. דן תורן, אחד האומנים האהובים ביותר עלי (וגם אחד מאלו שאני קונה את הדיסקים שלהם עוד לפני בירור איכותו בעזרת עותק פיראטי) נתן השבוע ראיון משובח ביותר בעיתון העיר. אך למרות זאת, מכיל תחילת הראיון את המשפט הפלצני הבא: "אנשים בעלי נטיות אמנותיות חווים את הדברים שנייה לפני שהם קורים" – שמטרתו להסביר כיצד חזה תורן את המלחמה עוד לפני שהחלה.
תהרגו אותי, אך אני לא נוטה לייחס תכונות מיסטיות לאמנים אהובים עלי. אבל אולי זה רק אני.
2. בעכבר העיר מדווחים שיקב מורד מוכר ליקרים מעניינים-עד-מאד כגון: חרובים, גת, פטרוזליה, סלק ועוד ועוד. ואללה מעניין. תנו דיווח אם יצא לכם להיות בטעות באיזור התעשייה של כרמיאל.
3. טיים אאוט מדווחים שיש ריקשות בנמל ת"א. ישראלים בטלנים. לא היו שורדים יום אחד בצבא :-)
4. ועוד מטיים אאוט: מסתבר שקריית המלאכה, בין שדרות הר ציון לרחוב שוקן, הפך לאיזור האמנות הלוהט בישראל. למה אני תמיד מגלה הכל אחרון?

[נסגר לתגובות מחמת ספאם. שלחו מייל אם יש לכם משהו דחוף להוסיף]

שייך לקטגוריות אירועי השבוע האמיתיים | 2 תגובות »

בו!

יום שבת, 26 באוגוסט, 2006

הערה: הכותרת צריכה להיקרא כ – BOO!. כולל סימן הקריאה.

אחרי שלושה ימי שינה באוטובוסים ושדות תעופה, קיבלתי את החזרה לארץ כמעט בשמחה. הטיסה האחרונה, זו שנחתה בת"א, הייתה חצי ריקה – וכך נמנעה ממני מנת יתר של צעקות, קללות, דחיפות וויכוחים, המהווים את תמצית התרבות הישראלית.

זה נגמר כשיצאתי, לא מוגן, אל מחוץ לשדה התעופה. גנרל חום ניסה לבצע מעשים מגונים בגופי. גברת לחות הקשתה עלי לנשום – ומרת חמה התעקשה לסנוור את עיני. קפצתי\נמלטתי אל המכונית שלקחה אותי הביתה.
בבית הכל התפרץ. שלושה ימים בלי שינה ותזונה נכונה, שהגיעו אחרי שבוע מטושטש מאלכוהול בדנמרק השתלבו לקדחת אחת של טשטוש. נפלתי על המיטה וניסיתי להבין איך קוראים לי. אחרי שעתיים ויתרתי על התשובה והלכתי לישון.

קמתי, בקושי, בשמונה לפנות בוקר. בשמונה וחצי חבר אסף אותי באוטו לחומוס. בדרך ליוו אותנו צפירות רמות, של אלו שחשבו שאנחנו נוסעים לאט מדי\מהר מדי או סתם, צבע האוטו שלנו לא מצא חן בעיניהם. בחומוס הסבירו לנו שני אנשים שאנחנו לא מנגבים נכון. בצהריים כבר אכלתי שווארמה, ומישהו ניסה לגנוב לי את השולחן. אחרי זה, בסופר, רבו שניים על לאיפה מחזירים את העגלה. ידידה של הקופאית עקפה את כולם בתור ושאלה 'שרית, את יכולה רק לעשות לי את 8 המוצרים האלה בשניה?'. זה שמאחורי דחף קצת והודיע לי שהוא עוקף. יש לו רק מוצר אחד. 'אבל זו הקופה המהירה!' הפגנתי מרות רוח מסוימת. 'לי יש רק שלושה! ולזו שלפני יש שניים!'. אחרי עוד קצת ויכוחים הוא ויתר, אבל העביר את שתי הדקות הבאות בנחירות רטינה כבדות.

ואז הבנתי שחזרתי.

ומה הלאה:
1. הבלוג, שפעל עד עתה במתכונת של 6-8 פוסטים בשבוע, יצומצם למתכונת צנועה יותר של 4 פוסטים רגילים, פלוס אחד על אירועי השבוע האמיתיים (המספר עלול לגדול\להצטמצם בהתאם לשיקולי המערכת). לצערי\שמחתי, לא יותירו לי חיי בשנה הקרובה זמן רב ליותר מכך.
2. השבוע-שבועיים הקרובים (בלי נדר) יוקדשו לפוסטים מהטיול. אל תצפו למעין 'מדריך השיכור לאירופה' אלא יותר לאוסף אנקדוטות\חוויות שאמורות להחליף אצלי את תמונות המצלמה שלא לקחתי. מי שמחפש תרבות אלטרנטיבית, ייאלץ לחכות עוד קצת :-)
3. ובקשר ל'מדריך השיכור לאירופה': הוא יופיע, ללא ספק, אולם לא ברור עדיין אם יהיה זה מעל דפי בלוג זה או במסגרת מקוונת אחרת. אניווי, בסופו של דבר יהיה פה קישור אליו. אל דאגה.

[נסגר לתגובות מחמת ספאם. שלחו מייל אם יש לכם משהו דחוף להוסיף]

שייך לקטגוריות ארסבלוגיה, ניימן באירופה (1) | תגובה אחת »