ארכיון פוסטים מהחודש "ספטמבר, 2007"

אבק כוכבים

יום ראשון, 30 בספטמבר, 2007

צפיתי אמש בסרט אבק כוכבים בפסטיבל אייקון*, והוא פשוט בונבוניירה של סרט.

אבק כוכבים

הסבר קצר למי שהביטוי 'אבק כוכבים' גורם לו לרוץ למנקה שטיחים הקרוב. תחילה היה ניל גיימן. סופר קומיקס נערץ. ניל כתב את סנדמן, אחת מסדרות הקומיקס המהוללות בהיסטוריה. לאחר מכן (או במהלך) החל גיימן לכתוב סיפורים קצרים – ובסוף גם ספרים. 'אבק כוכבים', הספר השלישי שלו שקראתי, היה אגדה למבוגרים. ז'אנר שבו גיימן הולך ומתמחה ככל שעוברות השנים. זה גם היה הספר הראשון של גיימן שלדעתי הוגדר כפחות מ"מבריק". שלא תבינו לא נכון' הוא טוב, אבל בתקופה בה קראתי אותו ציפיתי מגיימן ללא פחות מ'גאוני'.

העלילה מספרת על טריסטן, זבן בכפר בשם 'חומה'. טריסטן מאוהב בכל ליבו במלכת הכיתה השכונתית: ויקטוריה. לצערו, מתגלה האחרונה כביצ'ית אמיתית. משהו כמו גירסת אנגליה של המאה ה – 19 לצ'יר לידר של ימינו. בצירוף מקרים לא-ממוזל, צופים השניים בצוותא, באחד הלילות, בכוכב-נופל – וטריסטן מקבל קווסט המהווה מפתח ללב אהובתו: להשיג את הכוכב. או במילים של 'הירוז': "Save the star – Save the cheerleader'**.

'חומה' הוא לא סתם כפר, אלא כפר החוצץ בין עולמנו לבין, אהמ, עולם אחר. עולם קסום שכזה (קוראים לו 'סטורמהולד' אם נורא חשוב לכם לדעת). כדי להשיג את הכוכב, חייב טריסטן לעבור לסטורמהולד – רגע בו מתחילה בסרט רכבת הרים של הרפתקאות, דמעות והומור. פה גם נפסיק להרוס את עלילת הסרט.

ההשוואות לנסיכה הקסומה מתבקשות. לא כל יום עולה לאקרנים סרט פנטזיה מודע לעצמו. מה עוד, שהדבר שהכי חסר בעלילה, הוא הילד מהנסיכה הקסומה שיעצור את הקטעים הקיצ'יים. השוואה פחות אינטואטיבית, אך אולי מדויקת יותר, היא ל'וילו והנסיכה'. סרט טוב ומשעשע, אך לא מושלם. בסופו של דבר עומד אבק כוכבים איפושהו בין שניהם: הוא טוב, אפילו מצויין, ומתעלה כמעט בכל אספקט על וילו והנסיכה (ובאספקטים הטכניים גם על הנסיכה הקסומה). מצד שני, הוא לא מושלם. בדיוק התיאור שהייתי מצמיד לספר, אגב.

כמה הערות:
1. צילום תנועת הציפור*** – הדבר הזה בו המצלמה עפה לה בוירטואזיות באוויר, הוא אחד האפקטים הפופולריים בסרט. אתם יוצאים מ'חומה' בתנועה אחת, עפים לשמים, ונוחתים, באותו השוט, לסצינה מלכותית בטירה בעולם אחר. אשכרה גוגל Earth. למרות ורטיגו-או-שניים שקיבלתי במהלך ההקרנה, הטכניקה התאימה לסרט כמו כפפה. פשוט יפייפה.

2. כל אחד מהשחקנים עושה עבודתו נאמנה, וכל מה שנותר הוא להבדיל בין 'טוב מאד' ל'מדהים'. מישל פייפר, בתפקיד המכשפה הרעה, מצמררת ברמות. רוברט דה-נירו, אחד הקומיקאים החביבים עלי, גונב כל סצינה עם דמות הפיראט המדהימה שלו. ג'וני דפ נראה כמו קיאנו-ריבס לידו. שני הגיבורים שלנו, צ'ארלי קוקס וקלייר דאנס, משכנעים ביותר, אך מלכתחילה מגלמים דמויות משעממות יחסית, ולכן אין להם יותר מקום רב להצטיינות.

3. אגב, לא יכול להיות שאני היחיד ששם לב שאת טריסטן מגלם שאראס. או יותר מדויק: שאראס עם שיער חום מוארך.

4. נקודת החולשה של הסרט היא הפסקול. הוא כל כך רגיל שזה משעמם. כינורות תזמורתיים סתמיים שלא מוסיפים דבר. תנו את אותו הסרט עם הסאונד של הפירטיים מהקריביים (למשל), וקיבלתם יצירת מופת. סצינת קרב אחת עם מוזיקת רקע מופלאה, מתקנת טיפה את המצב – אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי.

5. הסרט נכשל למדי בקופות בארה"ב (37 מליון דולר. בקאנטים לגמרי). התקווה היחידה היא שהוא יהפך לדי.וי.די-קאלט. את הכשלון ניתן להסביר רק במילותיו האלמותיות של שלום חנוך: "הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם".

———–
* הפסטיבל נכנס להילוך חמישי רק היום בעצם, כך ש: בואו בואו בואו בואו! כיף שם נורא.
** מעניין כמה אנשים הבינו את הבדיחה הזאת?
*** לא מונח מקצועי. אין לי מושג במונחים מקצועיים.

אירועי השבוע האמיתיים 6.10.2007 – 30.9.2007

יום ראשון, 30 בספטמבר, 2007

אזהרה: מבט שטחי בפוסט עלול לתת את הרושם, שבעוד שתחילת השבוע עמוס בכל טוב אירועי הארץ, הרי שבאמצע השבוע דליל משהו. זה כמובן שקר מוחלט. כמעט כל אירוע השבוע הוא אירוע מתמשך – כך שרוב אירועי יום ראשון, עדיין יהיו איתנו בשלישי-רביעי. תכננו זמנכם בזהירות :]

שימו לב לגל הפסטיבלים בראשון, עשור למותה של ענבל פרלמוטר בשני, סיום פסטיבל הקולנוע בבננה ביץ' בשלישי, השקת הלייבל של לבונטין 7 (כלומר, השקת הדיסק הראשון בו) ברביעי, חגיגות 15 שנה לסטלה מאריס בחמישי – ובסופ"ש: החגיגות המאולתרות מאד של אדון לייבל. הדבר הכי לא מסחרי בבלוג מזה חודשים. ישיבה מהנה באירועים מחוץ לסוכה!

יום א' (30.9)
1. לילך שיר נותנת הופעה אקוסטית בלבונטין 7. 20:30, לאיודע כמה כסף.
2. יש פה חובבי רנסנס? כי בדיוק בשבילכם יזמו את פסטיבל הרנסנס (2007!) ביחיעם. מעבר להופעות כמובן, יש גם טיולים באיזור, ומסעדות שמגישות תפריט… רנסנסי. לא צוחק.

רנסנס

3. איקון 2007 פועל השבוע במלוא הקיטור – ומהווה עבורי, את האטרקציה המרכזית של סוכות. כמו כל שנה, מכיל הפסטיבל ים אירועים שקל ללכת בהם לאיבוד – ולכן טוב שטרחו אנשים טובים והכינו רשימת המלצות. הנה: 1, 2 ו – 3.

הנה טיפ חינם והמלצה פרטית: ביום רביעי, מ – 19:30, תמכר בפסטיבל הבירה הובגובלין ב – 20 ש"ח לבקבוק (אחלה מחיר). למרות היוזמה הנהדרת, אציין שלדעתי עדיף למכור את הבירה בימים *האמיתיים* של האירוע (ראשון-עד-שלישי). ברביעי, לעומת זאת, באים רוב אנשים לצפות בסרטים פרופר, ולא לשתות בירה על המדרגות.
4. פסטיבלים שמתחילים היום (רשימה חלקית ביותר): פסטיבל עכו לתיאטרון, פסטיבל חיפה לסרטים (התחיל שבוע שעבר כבר), פסטיבל יטבתה לכדורים פורחים(!), פסטיבל התמר בים המלח (מקיים בשלישי ערב הצדעה לשמעון פרס??), פסטיבל העגבניה בנגב וכמובן – החתוליאדה 2007, .
5. יש פסטיבלים שמגיעה להם התייחסות נפרדת. פסטיבל אמנות הארץ 6 בנמל יפו, לשם שינוי, נפתח היום ויימשך שלושה ימים. לא מדובר באירוע תרבותי יבש, אלא במשהו המיועד גם לאלה שאמנות נשמעת להם כמו מילה גסה. יותר פרטים? יש פה. 17:00-24:00 יום יום.
6. פינת עדיף מאוחר מאשר אף פעם: תערוכת כסאות מדברים בפארק הלאומי בר"ג, במסגרתה עיצבו מאה אמנים ואישי ציבור כורסאות המבטאים את פרשנותם ל"מהו כסא" (הנה שלי: משהו שיושבים עליו), נפתחה כבר שבוע שעבר. היא תרוץ עד ה – 8 לאוקטובר, וכל עם ישראל מוזמן לבוא, להתרשם ו..לא לשבת!
7. מנגה, להקת רוק אלטרנטיבי, מופיע בבארבי (קיבוץ גלויות 52). 22:00, 30 ש"ח.
8. ליין הרוק של אברקסס (לילבלום 40) מארח את קיובן בי. 23:00. חינם.
9. שני מופעים עולים הערב במסגרת פריצת דיסק, פרוייקט האמנים הצעירים של תמונע (שונצינו 8 ): שולי קרן (21:00) וטלמור (22:30). 20 ש"ח.
10. ביפו העתיקה מתקיים פסטיבל לילות רומניה. פרטים? פה. לפחות אני מצאתי שם כמה דברים מעניינים (גבינות בקליפות עץ אשוח!)
11. פסטיבל קולנוע חופים מקרין הלילה את הסרט קללת פרח הזהב. 19:30. חינם.
12. בדיזי (בן עמי 13, כיכר דיזינגוף) הקימו סוכת סרטים בחג. היום יוקרן הסרט מלחמת הכוכבים: האימפריה מכה שנית, מחר בחזרה לעתיד – ומחרותיים, הסנדק. קלאסיקות לגבות. 21:00, חינם.
13. Rock n'Roll Leftovers מופיעים במנרווה (אלנבי 98). 22:00. חינם. להסתכל ולבכות כמה שהפלאייר שלהם חמוד.

שאריות

יום ב' (1.10)
1. יוני בלוך, קורין אלאל, ערן צור, דניאל סלומון, אסף אמדורסקי, עברי לידר, נינט טייב, יפעת נץ ושילה פרבר מופיעים בערב לעשר שנים ללא הרוקיסטית הגדולה של ישראל: ענבל פרלמוטר. מרגש, נוסטלגי ומהנה. בארבי (קיבוץ גלויות 52). 22:00. 120 ש"ח.
2. מזל טוב! נווה צדק, השכונה היפה בתל אביב (יש חולקים?) חוגגת 120. לרגל המאורע מראה עיריית תל אביב שהיא יכולה לעשות דברים מלבד בניית מגדלים מחרידים, ויוזמת יומיים של חגיגה מקסימה בשכונה. פרטים ב – pdf הזה. האירוע המפתיע של השבוע מבחינתי.
3. פסטיבל העיר על אופניים 5 של עיתון העיר מתקיים היום בספורטק ת"א. ההפנינג מתקיים השנה בצל המאבק בחוק הקסדות (המטופש), ולכן יש בו פוטנציאל לעניין יוצא דופן. מה בתוכנית? הרבה דברים, המפורטים פה.

העיר על אופניים

4. אנרגיה חולנית, להקת הפסיכדליה הותיקה, מופיעה בלבונטין 7. 20:30, 30 ש"ח.
5. אמסטף מעלים בסאבליים מופע למוזמנים בלבד. הכוונה היא יותר "מופע למי שמזמין את עצמו בלבד", כי אפשר להרשם במייספייס הלהקה (טוב נו, בתנאי שיש לכם מייספייס משלכם).
6. במחיר המציאה של אפס שקלים, תוכלו לצפות ב Sound of the ground עושים פיוז'ן אפריקאי-מרוקאי בלבונטין 7. 22:30.
7. פסטיבל קולנוע חופים בבננה ביץ' ממשיך עם 'הסודות'. 19:30. חינם.

יום ג' (2.10)
1. הבמה החשמלית, להקת רוק מיתולוגית מירושלים (כללה את הגיטריסט האגדי, שלמה מזרחי!), הולכת בדרכם של הלהקות הגדולות בעולם, ומתאחדת להופעה חד פעמית בצוותא (אבן גבירול 30). 21:00. 90-100 ש"ח.
2. פסטיבל הקולנוע של בננה ביץ' מסתיים עם הקרנה השתולים. 19:30, חינם.
3. שירה ומוזיקה בלבונטין 7: רועי צ'יקי ארד ורם אוריון, גב-אל-גב. 22:30, מחיר לא ידוע.
4. ערב במה ה – 98 (חודשיים לחגיגות המאה!) מתקיים בסאב קוץ' מילגה (המשביר 22). אמנים, מקריאים, משוררים, מוזיקאים ושלל יוצרים צעירים יציגו מרכולתם. 25 ש"ח, 21:00.

יום ד' (3.10)
1. מעתה אמרו: לבונטין 7 – מועדון הופעות ו*לייבל*. בצעד מבורך התחיל המקום להוציא אלבומים לאמנים הקשורים למועדון, וכסנונית ראשונה יצא אלבומו של דניאל שריד – אחד הבעלים. האלבום, 'תר', הוא דואט פסנתר מאולתר בין שריד לאריאל ערמוני, שהוקלט בסשן אחד ארוך, וללא התערבות חיצונית. מזל טוב – ובהצלחה! 20:30. 30 ש"ח. 50 ש"ח עם האלבום.
2. ADKO מופיעים עם רוק בעברית ורוסית בבלום בר (קינג ג'ורג' 2). No. 6 עושים רוק אלקטרוני בסאבליים (סלמה 53). שתי ההופעות מתחילות ב – 22:30. שתיהן חינם.
3. פסטיבל איקון 2007 מציג: 20 שנה לנסיכה הקסומה. 20:00, 25-35 ש"ח. יש מישהו שעוד לא צפה?
4. Elephant Parade, להקה חצי ישראלית (וחצי בריטית-אמריקאית) "משיקה" בלבונטין 7 את אלבום הבכורה שלה מ – 2006. קצת מוזר, לא? השקה ב – 2007 לדיסק מ – 2006? אז זהו, שאם הבנתי נכון, המופע הוא לרגל השקת הדיסק בארץ, לאחר שעד עתה היה להיט-רשת בלבד. טרם האזנתי ליצירה, אך תיאורי הפופ-לאו פיי שהיא מקבלת בהחלט מפתים ביותר. ביקורות אפשר לקרוא פה ופה. 22:00, 30 ש"ח.
5. גם הופעות יש באיקון השנה. ה – Puppet Folk Revival, מופע הבובות הפסיכדלי רווי המחמאות, מגיע לסינמטק (שפרינצק 2) ב – 22:00. 30-40 ש"ח.

יום ה' (4.10)
1. Fatum Aeternum מופיעים בסאבליים (סלמה 53) עם סגנון מפתיע ביותר: פולק-רוק גותי. 22:30. חינם.
2.
עם יד על הלב, כמה אנשים פה ידעו שסטלה מאריס לא התפרקה? היום חוגגת הלהקה, שעבדה בפרופיל נמוך מאז עזיבת פבלו רוזנברג, 15 שנה במועדון ההופעות של 24 (נמל ת"א). נוסטלגיה. 22:00. לא הצלחתי למצוא מחיר.
3. יובל גורב'יץ' מופיע בגינזך (אילת 22, מתחם זמן אמיתי). 20:00, 15 ש"ח.
4. דניס אוסטרמן, סולן להקת הדארק וויב הגרמנית In Strict Confidence (שכמדומני, הופיעה בארץ שנה שעברה), מגיע לתת סט בסילבר (הרצל 146). חצות, 60 ש"ח.

סופ"ש (5-6.10)
1. Roc Raida, אמן היפ-הופ ותיק (היה, בין השאר, ב – The X-Ecutioners), מגיע לערב חד-פעמי בשישי בזמיר (אלנבי 34). רשימת די.ג'יים מלאה, וכל-מה-שרציתם-לדעת על Roc Raida יש פה. 23:00. 60-80 ש"ח.
2. איתמר ישראלי, אורח ותיק (=שלושה חודשים) בבלוג, מעלה במוצ"ש, הופעה אחרונה בארץ לפני סיבוב באירופה. המופע יכלול שירים מה EP החדש שנקרא 'Die With Beauty', שירים חדשים, אורחים מיוחדים ועוד. מופע פותח: איתמר מאירי (וכך נוצר לנו ערב איתמרים בעצם). יהושע (בן יהודה 22), 21:30, 15 ש"ח.
3.
בשישי עולים בבלום בר (קינג ג'ורג' 2) Carbon, להקת גראנג' שאמורה לגרום לכם להרגיש שתחילת הנייטיז זה עכשיו. 22:30. חינם.
4.
במוצ"ש מגיעים החבר'ה הדאביסטים של זבולון דאב סיסטם לברזילי (הרכב 13). 23:00. 25-35 ש"ח. כדאי שתדעו שזה מהדברים המרעננים בסצינה.
5. בשביל דברים כמו זה יש לי בלוג: בשישי, ב – 21:30, ייערך בבית של דור סער (עטרות 36 ברמת גן. בית משפחת סער. אגב, זה לא מועדון חדש), ערב של אדון לייבל.

ההסבר על הערב קצת ארוך: אדון לייבל הוא לייבל אינטרנטי רמת-גני. ביחד, "אנחנו מנגנים ומנסים לעשות כל מיני דברים שמשעשעים אותנו. בדרך כלל הדברים מאולתרים ומנותקים מכלל העולם. אנחנו לא בדיוק יודעים לנגן, לכתוב מוזיקה או לשיר אבל זה לא מונע מאיתנו לעשות את הדברים האלה". ההקלטות מועלות לסולסיק, וניתן להוריד אותן מהיוזר roni. החבר'ה "פועלים כבר בערך שנתיים והוציאו מעל ל100 "אלבומים" ב"הרכבים" שונים שכוללים את אותם אנשים". יצירות ניתן למצוא כרגע במייספייס היחיד שקשור ללייבל. זה של רוני כהן.
על הערב עצמו הם מספרים: "ככל הנראה חלק מההופעות יהיו מורכבות ככל הנראה מהווי פרטי. חלק אחר יהיו אישיות יותר וחלקן סתם משונות. ההופעות יהיו באווירה ביתית בלי הגברה של ממש או משהו כזה. זה הכי נכון לנו ככה. רשימת ההרכבים האלמוניים לחלוטין שמופיעים על הפלאייר עלולה כמובן להשתנות". פלאייר? ואללה – כן. יש להם פלאייר חמוד. חמישה שקלים.

מריח כמו רוח חיילים

6. מוצ"ש ב – 20:30: אוי דיויז'ען מופיעים בלבונטין 7. 30 ש"ח.
7. 166 רקדנים, 14 להקות מכל העולם, יגיעו אלינו לכבוד פסטיבל הדאנס של תל אביב שיחל בשישי. פרטים מלאים פה.
8. בשישי גם ייערך טורניר הכדורעף הגאה – כלומר: כדורעף בהשתתפות גייז. השחקנים יתחלקו לקבוצות בנות 8-14 שחקנים, ויתחרו ביניהם החל מהשעה 13:00. ב – 16:30 ייערך משחק הגמר ואחריו טקס חלוקת הפרסים. הבלוג שומר לעצמו את הזכות *לא* לספר בדיחות גרועות על האירוע (כמו שעשה כל אמצעי תקשורת לא-גאה אחר).
9. מסתבר שבאמת כבר לא מספרים לי שום דבר. אמני פלונטין מנגנים מדי שישי, ב – 12:30 (בצהריים), בשדרות וושינגטון למען עתיד פלורנטין. כך לפחות טוענים בטיים אאוט, ובינתיים, רק שם. נכון? לא נכון? שקר? אמת? מי יודע.

בקטנה:
1. הלינק השימושי ביותר לחג: מדריך פסטיבלים של הבמה. הם יודעים שם איך ליצור מדריכים איכותיים.
2. שימו לב בלוח ההופעות של תמונע למהפיכת אוקטובר. עשרות הצגות ב – 35 ש"ח.

בודפשט 2: אפל

יום שישי, 28 בספטמבר, 2007

ניימן באירופה 211 בבוקר. וינה, תחנה מרכזית. אני יושב ובוהה בקיר בשעמום. קול אשה מאחורי שואל 'אפשר לשבת?' – והתיישבה. הרמתי מבטי, מולי עומדת בחורה אסיאתית יפייפיה. הסתכלתי בה, בקיר, שוב בה – לבשתי את החיוך הכי מקסים בארסנל, ושאלתי: 'נוסעת לבודפשט?'.

כך פגשתי את אפל (Apple).

אפל

לעיתים רחוקות בחיים מרגישים קליק ראשוני קסום עם אדם זר. לי ולאפל היה כזה אחרי חמש דקות שיחה. עשר דקות עברו וקבענו להיפגש בערב. עשר דקות נוספות – היא הציעה לדחות את כרטיס החזרה לוינה ולבלות לילה נוסף בבודפשט. חמש דקות מאוחר יותר מצאנו עצמנו שקועים בויכוח נלהב עם נהג האוטובוס לבודפשט. הוא התעקש שאפל, כאזרחית תאילנדית, צריכה ויזה להונגריה. אפל התעקשה שלא. אבל אוסטרים, שעלולים להיות נוקשים עם חוקים כמו גרמנים, לא משתכנעים בקלות. לא עזר שהראנו לו באינטרנט את הכללים, הוא נשאר נחרץ: "לא ברשימה – לא באוטובוס! רק מכתב משגרירות הונגריה עלול לשנות דעתי".

האוטובוס עמד לצאת. לקחתי מאפל מהר את כתובת ההוסטל שלה. "אחכה לך בתשע בלובי" הבטחתי – ועזבתי. הסתכלתי לאחור, חייכתי חיוך מריר, וקיללתי את מרפי, שנתן לי רק עשרים דקות עם האדם הכי מעניין שפגשתי בטיול.

בודפשט: גרמני ואוסטרי קנו לי ארוחת צהריים על חשבונם, זוג אמריקאיות חמודות ליהגו עימי חצי שעה. הלכתי לשוק עם רוסיה-אוסטרלית, ונפגשתי עם צ'ילה. לא הייתי לבד לשניה – אך הרגשתי הכי בודד בעולם. חישוב מהיר הראה שאפילו אם אפל תעלה על האוטובוס הבא, עדיין לא יצלח בידה להגיע להוסטל ב – 21. לכן, לא באמת הבנתי עצמי כשהתחלתי, בשבע, מסע כומתה של שעה וחצי לכיוונה.

בינתיים, בצד אחר של אירופה עבדה אפל קשה. היא ניגשה לשגרירות הונגריה, רק כדי לגלות שזאת פתוחה בשיטה הישראלית: בין 10:30 ל – 11:00, בימים אי-זוגיים שהטמפרטורה בהם לא גבוהה מ – 21 מעלות ולא נמוכה מ – 22. ברוב צערה חשבה לוותר על כל העסק. שלפתע צצה מחשבה בראשה: אולי תאילנדים לא נסעו בחודשים האחרונים להונגריה עם חברת האוטובוס – אבל בטח מישהו עשה זאת ברכבת! היא קנתה כרטיס רכבת, עברה נסיעה חלקה והגיעה לבודפשט אפילו לפני. קפצתי באוויר כשפגשתי אותה מחוץ להוסטל בשעה היעודה.

הסתובבנו יומיים ביחד, וכל הזמן הזה ישב חיוך ענק על פני. חרשנו את בודפשט ברגליים כשסחבק מתפקד כמדריך תיירים. שתינו קפה משותף בתשישות, חלקנו יותר מקיורטוש אחד, נחנו על הדשא וקיבלתי שיעור חינם בתאילנדית מדוברת. דיברנו ודיברנו, וכשהתעייפנו מהאנגלית השבורה, גם שתקנו.

אפל קטנטנה – לפי הסטיגמה התאילנדית. זה מוריד שנים מגילה. היא מצלמת באובססיביות (שש ג'יג'ה תמונות בשבוע וקצת!), כאשר כל צילום הוא יצירת אמנות קטנה. יש לה אוסף תמונות מכסי ביוב מכל מקום שביקרה בו, או צילומי גשרים מלמטה בזוויות מיוחדות. היא אפילו לקחה, ברוב כשרונה, תמונה מוצלחת שלי (מצרך נדיר ביותר!). יש לה גם חוש הומור קצת מוזר, חיוך מקסים – וכשהיא צוחקת, זה הכי כיף בעולם. ומעבר לכל, יש לאפל נקודת השקפה אופטימית ומחממת על החיים. היא זורמת, ומאמינה שהכל יהיה בסדר. כמו שצריך.

בסוף גם נפרדנו. חזרתי, מאוחר בלילה, תשוש ברמות, להוסטל, וחשבתי שיותר טוב מזה כבר לא יכול להיות.

אוי, כמה שטעיתי.

פיילוטים 2008: סדרות הדרמה

יום חמישי, 27 בספטמבר, 2007

חלק ב' ואחרון של סקירת פיילוטי עונת סתיו 2008. אם בחלק א' צחקנו, הרי שהפעם נהיה במתח, נבכה, נפחד וכל שאר הרגשות האנושיים האלה.

Pushing Daisies
קוברים באדמה - גירסת האגדה


העלילה:
נד, ילד קטן וחמוד, מגלה בנסיבות די טראומטיות שיש לו כשרון מיוחד: הוא יכול להחזיר יצורים לחיים. אך בעוד שמגע ראשון במת, מחיה אותו, הרי שמגע שני מחזיר לערישת המוות. לנצח. תשע עשרה שנה לאחר מכן, מצליח נד להתגבר על הטראומה ולהגשים חלומם של גברים רבים: הוא הופך לאופה עוגות. בין לבין מנוצל כשרונו לדברים קצת פחות חשובים: פתירת מקרי רצח סתומים למשל. אתם מבינים, כשניתן לשאול את הקורבן עצמו מי הרוצח, כל העסק נעשה הרבה יותר קל. מפה לשם מתפתחים הדברים, רומנטיקה טראגית נכנסת לרקע – והסיפור נעשה, בהיעדר מילה פחות באנאלית, מ-ק-ס-י-ם.

הניימן אומר..: קהילת המבקרים כמעט בקונצנזוס שזה הפיילוט הטוב ביותר בעונת השידורים הנוכחית. פשוט קרוב לשלמות. אגדה בלשית (כן כן, ככה מוגדר הז'אנר). תיאור מדויק של המוצר יגרור כל מיני מילים כמו "רונאלד דאל", "למוני סניקט", "טים ברטון" ושאר הגדרות שמקושרות לאגדות אפלות. הצילום צבעוני, חזק וחי. הקריינות שנונה וצינית – ואפילו העלילה בפרק הראשון נותנת דוגמא לא רעה למה מצפה בשאר הסדרה. לראות? וודאי. ישרוד? כמו תמיד, קשה לדעת מה יקרה עם המוצרים הכי מקוריים.

Journeyman
אישמסע

העלילה: דן ואסר, איש נשוי ומאושר פחות-או-יותר (עם בעיות משפחה וקריירה קלאסיות לסדרה אמריקאית), מגלה יום אחד שדבר מוזר קורה לו: הוא מטייל לעבר ולעתיד, בלי שליטה. לאחר כמה מסעות מוזרים כאלה, מתחיל דן להבין שכנראה יש הגיון בשגעון. מטרה, להציל מישהו, לשנות משהו, להשפיע על חיים – לטובה או לרעה. נשמע מוכר, נכון? משהו כמו זינוק לאתמול פוגש את חיים למאדים פוגש את היחסים המשפחתיים של מדיום.

הניימן אומר..: חולשה ישנה שלי לעלילות מסע בזמן לא השאירה בידי הרבה ברירה אלא לחבב את הסדרה. אבל אם ננסה להיות אובייקטיבים לרגע: יש בסדרה שלושה אלמנטים עיקריים: מסע בזמן, עלילה בלשית ויחסי הגיבורים (מורכבים ועדינים כמובן). השניים הראשונים נשמעים כמו שילוב קטלני, והיחסים, לפחות בפרק הראשון, היו סבירים כאלה. לא נפלתי מהכסא מהפיילוט, אבל היה חביב.

סיפורי שרה קונורס (Sarah Connor Chronicles)
שרה וחברים

העלילה: בהתחלה היה טרמינטור 1, בו ארנולד היה הרובוט הרע. אחרי זה הגיע השני, וארנולד החליף מחנות. בשלישי לא צפיתי, ואין לי מושג מה קורה בו. ועכשיו, מגיעה הסדרה, שמפרטת התרחשויות בין הסרטים. ארנולד כבר לא איתנו, אבל במקומו קיבלנו את סאמר גלאו, ריבר טאם בשבילכם. כמעריץ אובססיבי של הבחורה, אין שמח ממני על עסקה החליפין. העלילה לא השתנתה: רובוטים עדיין נשלחים להרוג את ג'ון קונור. שרה קונור, אימו, עדיין לוחמת כדי להצילו – וגם הטובים שולחים רובוט(ית) טובה, סאמר גלאו, לחגיגה. אם לא הבנתם מילה ממה שאמרתי – מה אתם עושים פה?! יש לכם כמה סרטים להשלים.

הניימן אומר..: אוי, זה היה כמו גירסא פשוטה של סרט בסדרה – עם אותם השטיקים המוכרים (רובוט מדבר בקול של מישהי אחרת. טריק שתמיד הבעית אותי), והעלילה הכל כך מוכרת. מצד שני, סאמר גלאו(!) אהובתי חוזרת לטלוויזיה! אין סיכוי שאפסיד דקה אחת של הבחורה הזאת על המרקע. למה תמיד מתעקשים לעשות ממנה סוג של ייצור לא-אנושי? אחרי הלוחמת-המושלמת בפיירפליי, קיבלנו פה לוחמת-רובוטית עשויה לתלפיות. יש בה משהו חסון שרק אני מפספס?

פלאש גורדון (Flash Gordon)
פלאש

העלילה:
גירסה טלווזיונית (נוספת) לקומיקס מיתולוגי. סטיבן "פלאש" גורדון, אתלט מחונן, מאבד את אביו באופן מסתורי בגיל 13. הרבה שנים אחרי, הוא וחברתו לשעבר עוברים ליקום אחר כדי לחפש אותו. יש כמובן, כל מיני פרטים, מוטיבציות ושאר ירקות ברקע – אבל בינינו, בינתיים זה לא באמת חשוב. הבנתם אתלט, הבנתם חברה לשעבר והבנתם מימד אחר שנשלט בידי שליט מרושע – משמע: הבנתם את רעיון הסדרה.

הניימן אומר..: מששת פרקי הסדרה ששודרו עד עתה (לאיפה הם רצים?) ראיתי רק את הפיילוט. הוא היה, אהמ, בדיוק מה שמצופה מהז'אנר. קלישאתי לעיתים, ילדותי, קצת מגוחך – אך חמוד למדי. סדרות מד"ב רבות מתחילות בצורה זו (מי אמר סטארגייט?) אך לאורך הפרקים והעונות, מפתחות עומק שלא תמיד קל למצוא במקומות אחרים. מוקדם מדי לנבא אם זה יהיה גם גורלה של פלאש גורדון, אבל זו בהחלט אופציה אפשרית.

האישה הביונית Bionic Woman)
האשה הביונית

העלילה: רימייק לסדרה ידועה משנות השבעים. ג'יימי סומרס, ברמנית קליפורנית נקלעת לתאונת דרכים. בתהליך השיקום מושתלים לה, כמו שמסגיר שם הסדרה, חלקים ביוניים שונים ומשונים, שהופכים אותה לחצי סופרמן. הסדרה, בצורה מפתיעה, מגללת את קורותיה.

הניימן אומר..: אהמ, למרות התלהבות שנרשמה במחוזות אינטרנט שונים, מצאתי עצמי די אדיש לסדרה. הדמויות לא דיברו אלי יותר מדי, וגם לא האווירה. מצד שני, כל הקטע הזה של השתלות איברים באנשים תמיד היה לי קשה, כך שיכול להיות שאני משוחד לרעה.

פיילוטים 2008: קומדיות

יום שני, 24 בספטמבר, 2007

'הירוז חוזרים עוד שבוע' אמר לי מישהו בבית קפה בהתרגשות. ההתרגשות גם ניכרת באתרים, פורומים ובלוגי טלוויזיה השונים. הירוז הפכה ממשהו שלפני שנה איש לא שמע עליו, לאחד הדברים הגדולים בטלוויזיה.

אז מה יהיה הדבר הגדול הבא? התוכנית שעוד שנה כולנו נתרגש לקראת חזרתה. תשובה מוחלטת יקח חודש-חודשיים עד שנקבל, אבל בינתיים אפשר להנות מהחיפוש והניחוש עצמו. לשם כך סקרה מערכת ניימן (עבדכם הנאמן, אני ועצמי) עשרה פיילוטים מבטיחים חדשים. חמש סדרות קומיות, וחמש דרמות/אקשן/מד"ב/אחר. לפני שנתחיל, ראוי לציין שהמסך המפוצל העלו כתבה דומה די מזמן. כנראה אפילו יותר טובה, אבל עם טיפה פחות פיילוטים.

ריפר (Reaper)
לא, זו לא תמונה מהסדרה


העלילה:
סאם, גיק בן 18, מגלה שהוריו טובי-הלב, מכרו את נשמתו לשטן. השטן, כאחד הטיפוסים המקסימים בסדרה (אך חסר סיגר מתבקש. בוז לפוליטקלי קורקט!), הופך את סאם לצייד ראשים. טיב הציד? נשמות מרושעות שברחו מגהנום. נשמות מרושעות עם כוחות על בסגנון אויבי ספיידרמן. סאם נעזר בחברים (גיקים כמובן) במשימותיו.

הניימן אומר..: כיף טהור. באמת. כלומר, צריך להיות ממש מוכשר כדי לעשות משהו שאינו כיף טהור עם הנחות ייסוד כמו אלו. גם הבית של הסדרה, ברשת CW (ערוץ הצעירים, בערך) מתאים לה כמו כפפה. הגיקים כיפיים, ועבודתם בחנות כלבו נותנת אופציה לשימוש בכלי עבודה מגניבים למטרות לחימה. אל תצפו פה ליותר מפאן, אקשן ובדיחות-קלישאתיות – אבל את אלו יש בכמויות. אפרופו גיקים: כולם גיקים בסדרות העונה. אם אתה לא גיק, אתה לא קיים.

צ'ק (Chuck)

צ'ק

העלילה:
צ'ק, גיק (כמובן) ופריק מחשבים, מגלה בדרך הקשה ביותר שחברו הטוב מהקולג' הוא סוכן חשאי. הגילוי מתרחש לאחר שהחבר שותל בראשו רצף סודות-ריגול חשובים(!) – ואז מת (ממבו ג'מבו אחד גדול). צ'ק מגויס בידי סוכנת כוסית וסוכן קצת פחות-כוסון, וביחד הם מצילים את העולם. אגב, צר לי על השוביניזם בתיאור הסוכנת, אבל שלל ביקורות שמתייחסות רק לצורתה, פלוס צילומי סלואו-מושן שלה עם בגדים תחתונים, לא נתנו לי ברירה. כל כך הרבה סלואו מושן לא נראו על המרקע הקטן מאז שפמלה אנדרסון רצה בחוף.

הניימן אומר..: קומדיית-פעולה לגיקים היא רעיון נחמד למדי, והפיילוט אף עשוי היטב. קשה לדעת ע"פ הפרק הראשון עד כמה נוסחאתית תהיה הסדרה (האם כל פרק יהיה איום חדש, שצ'ק ימצא ברגע האחרון מידע מפתיע בראשו כדי למנעו?). השחקנים סבבה, האווירה סבבה, והייתי נותן לכל העסק ציון סבבה-ממוצע מנמיך-ציפויים קלאסי.

זרים באמריקה (Aliens in America)
חייזרים?


העלילה:
ג'סטין, גיק (די! לא נכון! גיק?) בן 16, סובל במידה מסוימת מבעיות חברותיות בתיכון. במידה מסוימת מאד חזקה. כדי לתקן את המצב, מתנדבת המשפחה לארח תלמיד חילופי-סטודנטים בביתם – תוך כדי תקווה שהנ"ל יהיה כוכב פוטבול מדהים שיעלה את קרנו של ג'סטין. האמריקאים האגוצנטריים האלו שכחו שאין כוכבי פוטבול מחוץ לארה"ב, ולכן מקבלים את שוק חייהם כאשר בחור אקצנטרי פקיסטני מגיע לביתם.

הניימן אומר..: עיקמתי את האף כששמעתי את תקציר העלילה, ואפילו קצת יותר בתחילת הפיילוט הקלישאתי. אך ככל שהתקדם הפרק, הלכתי ונשביתי בקסמיו. הבדיחות עובדות לא רע. דמות האמא הלחוצה נהדרת, ואנגלית קולחת במבטא פקיסטני פשוט עושה לי את זה. יש עתיד.

המפץ הגדול (The Big Bang Theory)
גיקים עם תקווה

העלילה: תאמינו או לא – גיבורי הסדרה הם צמד גיקים. אלא שבניגוד לשאר הגיקים העונה, מדובר כאן בגיקים סטריאוטיפיים אמיתיים. צאצאיו של סטיב ארקל\נקמת היורמים. הסיטואציות "המשעשעות" מתחילות כשצמד הגיקים מקבלים שכנה חדשה מאד-לא-גיקית, או יותר נכון, יפייפיה מדהימה ושטחית. מסיבות אלו ואחרות (בעיקר כי התסריט דורש), משדרת הבחורה חיבה לגיקים (ובעצם, די מתעלמת מהיותם חנונים). אהמ, ודי זהו בערך.

הניימן אומר..: בדיחות שחוקות על גיקים שדנים בתורת המיתרים והשפה הקלינגונית באותה הרצינות. בדיחות שחוקות על גיקים שלא יודעים לדבר עם בנות. אבל, היות ומדובר בכוס התה שלי, מצאתי קסם מסוים בסדרה. שלא תבינו לא נכון! לא הייתי שולח אף אחד ממכריי לצפות בה – אבל אם היא כבר על המרקע, לא נראה לי שמישהו יסבול. יצליח? נאאאאה. נוסחתי מכדי לדבר לגיקים אמיתיים. מוזר מדי כדי לדבר להמון האמריקאי. לדעתי כמובן.

אנשי המערות (Caveman)
אנשי המערות

העלילה: סדרה שמתבססת על פרסומת ביטוח. לא יכול להיות מוצלחת, נכון? אז זהו, שנכון מאד. סיפורם של שלושה אנשי מערות, חבר'ה שמתנהגים כמונו אבל נראים קצת שונה (למשל, כמו אנשי מערות), ומאמציהם לחיות בחברה גזענית מודרנית. לא צריך להסביר איזה מסר מנסים להעביר פה. כן צריך לציין שהפיילוט לא מצחיק ברמות היסטריות. מביך היא מילה הרבה יותר מתאימה לו.

הניימן אומר..: כן, אהמ, זה פשוט לא מצחיק. להרחיב? הבדיחות גרועות, המסרים שקופים יותר מחולצה לבנה רטובה, והדמויות מעצבנות ברמות היסטוריות. סדרה בלי גיקים – איך הם חשבו בכלל שיש להם סיכוי?

זה הכל רבותי. בחלק ב' תמצאו את ביקורות פיילוטי הדרמה הנבחרים.

אירועי השבוע האמיתיים 29.9.2007 – 23.9.2007

יום שבת, 22 בספטמבר, 2007

ווווהווווו! (תרגום חופשי של המושג 'woohoooo!' מאנגלית). בחיי שלא ידעתי כמה התגעגעתי לכתוב את הפוסט השבועי החביב הזה, אבל מרגע שהתחלתי לשקוע בשלל הרשימות שחיכו לי במייל, היה ממש כיף טהור! זה שבוע סוכות כזה, כך שהלו"ז מלא באירועים, חלקם מפתים יותר וחלקם פחות – אבל לפחות יש המון אופציות.

שימו לב לביאנלה בהרצליה ולנעם רותם ביום ראשון, ליין דפש מוד ומוקדמות הפריסטייל בשני, גבע אלון בשלישי (החלש יחסית בצורה מפתיעה), המידנייט פיקוקס בחינם(!) ברביעי, מסיבת רחוב בחמישי – ובסופ"ש: איקון מתחיל, יש אירוע התרמה למען כלבים, ושי נובלמן והדרה לוין מופיעים. בנפרד. שיהיה המון כיף! כרגיל!

יום א' (23.9)
1. הביאנלה לאמנות עכשווית נפתחת היום בהרצליה, ומשתלטת על המרחב העירוני שם (שזה טופי). 77 אמנים ישראליים, יציגו עבודות למשך שבעה ימים, בשבע ועוד שבע ועוד אחד מקומות בעיר (פרס לקורא שיצליח לחשב בכמה מקומות תציג הביאנלה). יש בה המון דברים טובים כנראה, אבל נכון לעת כתיבת שורות אלה, אתר התערוכה לא מתפקד. בעסה.

ביאנלה הרצליה לוגו וכו'

2. תיאטרון הבלט של סיאול, לא צחוק, מעלה חמש יצירות בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה (שאול המלך 19). ימבה כסף אמנם, 149 ש"ח, אך עדיין מעניין. 20:30.
3. אחרי השבוע, גם אני במהללי האלבום החדש, הכואב, החשוף והמצויין של נעם רותם. היום יופיע הבחור בלבונטין 7. 20:30, 40 ש"ח.
4. אוי דיויז'ען מופיעים באברקסס (לילנבלום 40). 23:00. חינם.
5. רפאל אזרן מעלה את המופע "דברים שהבאתי עימי מהחופש הגדול" בקפה ביאליק (ביאליק 2). 22:00. 15 ש"ח.
6. פריצת דיסק בתמונע (שונצינו 8 ), פרוייקט היוצרים החדשים של המקום, מציג את נועם פנחסוב. 22:30, 30 ש"ח.
7. לא מכיר את המופע האקוסטי The Frankie and Olie Show שיעלה הערב במייק'ס פלייס (הרברט סמואל 86), אבל בינינו, למייק'ס יש את הקסם המיוחד שלו, שעושה כל מופע אקוסטי – נחמד.

יום ב' (24.9)
1. פאב טוב בתחילת אלנבי? אוקסימורון? לא יודע, עוד לא ביקרתי בו, אבל The Rock (אלנבי 29) מתחילים לא רע עם מסיבת דפש מוד אפלה. 21:45, כניסה חופשית. עכשיו צריך רק לגלות כמה עולה שם בירה.
2. מעולם לא ראיתי את גיא כהן מופיע, אך ע"פ התיאור היבש לפחות, מדובר בסינגר-סונגרייטר, גירסת הכנר. ב – 21:30 תוכלו לבדוק בעצמכם בקולטורה (הרצל 152). 35 ש"ח.
3. מוקדמות אליפות הפריסטייל נערכות היום ומחר בלימה לימה (לילנבלום 42). 10 מועמדים, יקבלו 10-12 דקות להפגין את כישורי הסיבוב שלהם מול חמישה שופטים נוקשים(אם יהיה להם מזל רע) וקהל אוהד (בתקווה). 20:00. כניסה חופשית. כדי לגלות מתי הגמר, תאלצו לגלוש למטה ולהביט באירועי הסופ"ש.
4. חכמים גם בלילה, לילה של פעילויות מדעיות לכל המשפחה, יתקיים השנה בפעם השנייה. המוקדים המדוברים צפויים לחלוטין, אך מעניינים למדי: אוניברסיטת ת"א, מכון ויצמן, הטכניון, האוניברסיטה העברית, ועוד כל מיני מקומות. רשימה מלאה של איפה ומה תמצאו פה.
5. כאילו לא היו שוורים מעולם: הבורסה פותחת תערוכת גלובוסים מעוצבים בשדרות רוטשילד. בניגוד לאחרים, לא מפריע לי מיסחור השדירה. דווקא יש משהו נחמד בכל הפסלים המקושטים האלה.
6. המנהרה, הצגה ב – 25 ש"ח בתמונע (שונצינו 8 ), מוצגת הערב. מה לעשות, תרבות זולה זה מושך. 19:30.
7. ביצת קינדר של ההופעות, כל הסגנונות במופע אחד: עמית ורשיצקי והעשבים השוטים מביאים לבארבי (קיבוץ גלויות 52) פולק, רוק, אלקטרוניקה וקברט. 22:00, 40 ש"ח.
8. יפעת להב מופיעה בקפה ביאליק (ביאליק 2). 22:30, 15 ש"ח.
9. היום, מחר ומחרותיים יש יריד ארבעת המינים בכיכר רבין. לא בדיוק אירוע אלטרנטיבי, אבל סתם אנדוקטה שחביב לראות מדי פעם.
10. ב – Cedamus Amori מתרחשת מסיבת עם פופ והאוס ערבי שמעביר די.ג'יי מישל. 22:00. חינם.
11. עמית ארז מופיע בצוזאמן (לילנבלום 25), 22:00. 20 ש"ח. צריך להציג אותו או שכבר כולם מכירים?

יום ג' (25.9)
1. הנה משהו שעשוי להיות להיט ענק או נפילה גדולה: קו 4 מבצעים בבלום בר (קינג ג'ורג' 2) ביצועי פאנק לקלאסיקות עברית. 22:30, חינם.
2. אורי קליאן מופיע ביהושוע (בן יהודה 22). 21:30. 20-25 ש"ח.
3. בקרסון (רזיאל 7, יפו) יש את העצמות היבשות שעושים "רוק" (כן, רוק. הגדרה פשוטה). 22:00, 20 ש"ח.
4. קיצו, עוד שם לא מוכר, מופיעים בסלואו משה (המחוגה 4) עם אלקטרו-רק אקספרימנטלי. כבר לא הגדרה פשוטה כמו אצל העצמות היבשות. 21:00. 30 ש"ח.
5. דרור להב, מעלה מופע בשם "בין עזה לברלין" בקפה ביאליק (ביאליק 2), ובכך משלים לי סרייה של מופיעים שלא שמעתי עליהם היום. 22:30. 15 ש"ח.
6. או! שם מוכר, ואפילו אהוב ובעל אלבום יחסית-חדש: גבע אלון יהיה בתמונע (שונצינו 8 ), 22:30. 50 ש"ח.

יום ד' (26.9) – ערב סוכות
1. הפיקלז מופיעים בסאבליים (סלמה 53) עם "דרייב רוק וגיטרות לפרצוף". יש מישהו המוכן לפרשן? 22:30, חינם.
2. אסף ארליך, הזמר הטוב ביותר שאתם לא מכירים (כינוי כמעט רשמי שלו), מופיע ב – 20:00 בלבונטין 7. הבחור הוציא שנה שעברה את אחד הדיסקים העבריים הטובים ששמעתי. 40 ש"ח.
3. כמעט שכחתי כמה לבונטין 7 הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית. אחרי אסף ארליך יופיעו שם, ב – 23:00, המידנייט פיקוקס. רשום שזה חינם, בגלל סוכות או משהו.

קרקס חינמי

4. רפי פרסקי הבלתי נלאה מופיע בקפה ביאליק (ביאליק 2). 22:00. 30 ש"ח.
5. זה לא זול, אבל שווה את המחיר: הבילויים, להקת הרוקנ'רול וריקודי-הורה, מופיעים ב – 22:00 בבארבי (קיבוץ גלויות 52). 80 ש"ח.

יום ה' (27.9) – סוכות
1. התגעגעתי. להרבה דברים, אבל גם למסיבות רחוב תל אביביות, שאין דומות לאווירה שבהן בניכר. סמטת התבור, סמטה ללא מוצא היוצאת מרחוב התבור. ליד שוק הכרמל, תארח אחת כזאת היום. אפילו הופעה תהיה בה: של להקת זליג – ואחריה, מסיבה. מתחילים ב – 18:00, ההופעה ב – 19:00, והשתייה היא בשיטת Bring Your Own Beer. יענו, רוצים לשתות? תביאו משהו מהבית בשבילכם. השיטה החביבה עלי, היות וכך יש אפשרות לשתות בירות איכותיות במחירי חנות סבירים.
2. בקולטורה (הרצל 152) יש, שוב, מסיבת פרל ג'אם. חצות, 40-50 ש"ח.
3. תמר אייזנמן הוציאה זה עתה תקליט חדש, ומופיעה עימו היום בלבונטין 7. 21:00. 30-40 ש"ח.
4. איתי בלטר, המלהטט בין בלוז, רוק ובלדות רכות, נכלל גם הוא ברשימת הפייבוריטים של הבלוג. תוכלו לצפות בו היום בחלל ה"שונה" של הסלואו משה (המחוגה 4). 22:00, 30 ש"ח.
5. שרון הולצמן, שלעד יזכר בזכות אבטיפוס, מופיע בקרסון (רזיאל 7, יפו). 22:00, 30 ש"ח.
6. ההופעה המוזרה של הערב, היום וכנראה גם השבוע: גוואבה גרוב (כבר שם מוזר) מופיעים במזרחי 26, פלורנטין (מיקום מוזר) והם – אני מצטט – "הרכב מבוסס מחשב, המשלב סימפולים ונגינה על כלים אקוסטיים העוברים פרוססינג אלקטרוני בלייב". איפה חכמי הבלוג שיסבירו מה בדיוק קורה פה? אניווי, נשמע מעניין אש. 21:00. 30 ש"ח.
7. פושטק בלוז בנד נמצאים בקפה ביאליק (ביאליק 2). 22:00, 30 ש"ח.
8. פסטיבל בראשית מתחיל היום. לא בא לי להרחיב עליו כי יש מספיק פרטים פה.

סופ"ש (28-29.9)
1. מוצ"ש מביא לסאבליים (סלמה 53) ערב להקות למען מטרה לא שגרתית: הכלבים של מיכל (פרטים פה). מיכאל הנגבי ינחה, השלוליות, Evil Pop ו Useless ID יופיעו, וכל הרווחים יופנו לכלבים של מיכל. 50 ש"ח, 20:30.

איזה כלבים חמודים..

2. פסטיבל איקון למד"ב ופנטזיה (ובאפי, ואנימה וכל נושא דמיוני בעולם) נפתח בסופ"ש בסינמטק ת"א (שפרינצק 2) והסביבה. כמו כל שנה, גם הפעם ניתן להכריז שהפסטיבל גדול וארוך מתמיד: האירוע יתפרס על לא פחות משבעה(!) ימים. בקצב הזה, עוד כמה שנים יתפרס הפסטיבל על כל השנה.

אז למרות שרשמית מתחיל הפסטיבל בשישי, עם הסרט Hogsfather של פראצ'ט והקרנת פולחן של הנסיכה הקסומה, הרי שהחגיגה האמיתית מתחילה רק במוצ"ש בשמונה, עם אירוע הפתיחה המסורתי. עוד מומלצים בשבת: סרט הפתיחה 'אבק כוכבים', הפקה בימתית של המוזיקאים מברמן, והקרנה של המארח הקוריאני. אחד מסרטי המד"ב הטובים שראיתי השנה.
3. חצי גמר וגמר אליפות הפריסטייל מתרחשים במוצ"ש בברזילי (הרכב 13). פרטים טכניים יותר ופחות ניתן למצוא פה. 22:00, 50 ש"ח.
4. בשישי בצהריים (14:00) חוגגות הבנות נחמה אלבום חדש בגולדסטאר זאפה (ראול וולנברג 24). 90 ש"ח.
5. בשישי בערב מתארחים בקרסון (רזיאל 7, יפו) רגאייסטן, שיעשו רגאיי שמח בעברית. 22:30, 30 ש"ח.
6. זה מוזר: אירוע עווית בעין שמאל מציג במוצ"ש את אנסמבל פחית, במופע שנראה נסיוני, על גג קינג ג'ורג' 18. 20:30. 10 ש"ח. לא בטוח שהבנתי עד הסוף מה קורה שם.
7. זה קצת יותר מובן: רע מוכיח ואנסמבל הגיטרות שלו חוזרים ללבונטין 7 במוצ"ש. משתתפים: רע מוכיח, אורי פרוסט, אדם שפלן, גידי רז וברי סחרוף. 23:30, 30 ש"ח.
8. בזמן שנעלמתי התחיל, מסתבר, ליין אחה"צ-שישי בפרילנד (אלנבי 47). השבוע למשל, יהיו שם כפיר אפשטיין (16:00), אוהד בן אב"י (17:00) וגולה בר (18:00). נראה כמו יופי של דרך להעביר את הזמן המת של שישי. חינם.
9. הדרה לוין מופיעה בלבונטין 7 ב – 20:30. 50 ש"ח.
10. מסתבר שפרצו לחדר החזרות של שי נובלמן וגנבו ארגז שלם של דיסקים. לא נעים בכלל. בתור תהליך התעודדות החליטו שי וחבורתו להופי במוצ"ש, בניגוד לתכנונים, בפטיפון (יצחק שדה 32). תבואו לעודד את הבחור? 21:00, לא יודע מחיר. לא מדברים על כסף בעיתות מצוקה.

שי נובלמן מנסה להתעודד

בקטנה

1.דברים שמגלים באיחור עקב הטיול: איתי המליץ, ממש מזמן, על קומיקס-רשת בשם גובלינס. עזבו את העלילה, רק האמנות עצמה עושה לי את זה.
2. לרמן סיפר, קצת פחות מזמן, על חנויות ספרים בעולם.
3. עם קצת קשר לאייטם הקודם: הבלוג של לרמן, עוד בלוג תל אביבי, הולך והופך לאחד החביבים עלי ברשת. תענוג ברמות על.
4. ערב לא שגרתי בבודפשט, גרם לי להבין שמעולם לא ביקרתי באופרה. בושה, נכון? אז אם יש לכם המלצות למשהו מפוצץ ואיכותי בארץ, תרגישו חופשיים לשלוח אותן.
5.
הופעת בכורה של האיקון החדש ל'ניימן באירופה 2' יש במדריך השיכור לבודפשט. כרגיל, עיצב אותו במצוינות חברי סלע. אני אהבתי, ואתם?
6. טיים אאוט טוענים שהחל מה – 28.9, תפעל לנו באינטרנט תחנת טלוויזיה פלונטינית פיראטית. פרטים באתר.

מדריך השיכור לבודפשט

יום שישי, 21 בספטמבר, 2007

ניימן באירופה 2 שלום, וברוכים הבאים לעיר שחוברה לה יחדיו: בודפשט (בחיי! היא שתי ערים שחוברו יחד: בודה ופשט). פריז של מזרח אירופה, עיר זולה בטירוף, מלאת תרבות אלטרנטיבית, ובירתה של אחת המדינות האלכוהליסטיות בעולם. הקיצר: גן עדן לניימנים.

למדריכה שלנו היום קוראים צ'ילה. יהודיה כשרה, בודפשטית אמיתית, שמכירה את חיי הלילה המקומיים כמו את כף ידה – ובעלת אחד ההוסטלים הטובים בבודפשט: Ginkgo (פירוט בהמשך). בחלק מהמקומות ביקרתי בעצמי, ועל החלק האחר, הגדול יותר, שמעתי מצ'ילה בארוחת צהריים\עבודה אינטנסיבית. אז לפני שאתחיל, אמסור לה תודה חמה (בתקווה שמישהו יתרגם את הפוסט עבורה. יש מתנדבים? :] ).

גשר השרשראות
פאבים
לטרנד החם ביותר בבודפשט בימים אלו קוראים Ruined Pubs – או בתרגום חופשי: פאבים הרוסים. מבנים שהיו פעם משהו אמיתי (נגיד, האנגר ענקי לתיקון אופניים), והפכו לפאבים עם הרגשה של 'פאב בחנות אופניים הרוסה'. הרעיון הכללי מזכיר כמה מקומות מפלורנטין, אך הביצוע הרבה יותר מושקע, האווירה יותר תוססת וחיה – והמחירים! אוי המחירים, מתחת לתחתית החבית.

הסימפלה (Kazinczy u. 14) הוא הדוגמא הכי קלאסית לז'אנר. כל כך קלאסית, שאפילו שמעתי טיפה אנגלית ברקע. הכניסה לפאב עוברת דרך המון גרוטאות. הרחבה הראשית בפנים חמודה בחוסר-עיצובה, בעוד שהחצר ההומה מספקת אלף הזדמנויות לפגוש אנשים מעניינים. תבדקו באתר, ותראו שיש לבעלים עוד כמה מקומות בבודפשט. השמועות טוענות שכולם לא רעים.

גם ה – Kuplung הוא פאב הרוס (Király u. 46). הגעתי אליו לאחר שחבורה הונגרית שפגשתי, העבירה אותי טירונות שתייה מפרכת בשני פאבים אחרים. תוצאה: המקום לא זכור לי בחדות כמו הסימפלה. אני כן זוכר שמדובר באולם ע-נ-ק, עם שולחנות כדורגל-שולחן. לצערי גם זכור לי שהובסתי קשות בכל המשחקים, אבל לא נדבר על כך.

שלישי ברשימת הפאבים ההרוסים שחייבים להיות בהם הוא Potkulcs (כתובת: Csengery u. 65/b). לא הספקתי להגיע אליו, אבל אם צ'ילה המליצה, אז צ'ילה יודעת על מה היא מדברת. באמת.

קופלונג

Sirály (כתובת: Király utca 50) הוא לא פאב הרוס, אלא סתם פאב אמנות מחתרתי. משמעות שם הפאב בהונגרית היא שחף (סתם שתדעו), ויש שם ערבוב של תיאטרון מודרני, תערוכות ועבודות של אמנים צעירים ונסיוניים. המקום קשור איכשהו לקהילה היהודית, אבל לא התעמקתי באיך.

באחד הלילות ניסיתי ללכת למקום, מגניב תיאורטית, בשם סיקסטוס (6tus) – רק כדי לגלות שהוא סגור. זה כמעט עלה לי בתגרת פאבים (פרטים ב'בקטנה') – ורק כדי להראות שאיני נוטר טינה, אספר על המקום החדש של בעלי הסיקסטוס: קסטרו (Madách tér, 3). מדובר בפאב\מסעדה\מועדון (אל תמחקו את המיותר! המקום הוא הכל ביחד) שמתמחה באוכל סרבי. בלי צחוק. הוא גם די פופולרי, ואפילו מגיעים אליו תיירים.

האי מרגרט, חלקת טבע מדהימה ביופיה של בודפשט, עלול היה להיות המקום האחרון בו תחפשו פאב. טעות גדולה, כי Holdudvar, גן-הירח בהונגרית, אמור להיות אחלה מסעדה\קפיטריה\מועדון (אחד מאלה). אגב, כשאומרים קפיטריה מתכוונים למקום המגיש קינוחים. ככה זה בהונגרית.

מקום נוסף על האי, שגם בו לא ביקרתי, נקרא ChaChaCha. שם די מעפן למקום יותר פשוט מזה הקודם, שצ'ילה טוענת שהוא חמוד לחלוטין. יש גם גירסת מועדון אנדרגראונד באותו השם במרכז העיר. הרפתקנים מוזמנים לבדוק ולהחזיר לי פרטים.

אחרון אחרון חביב בהמלצות הוא Fecske (כתובת: Arpad Fejedelem Utja 8 ), שזה שם של מין ציפור בהונגרית. יש שם בריכה, חוף, מרחצאות – וכמובן גם פאב. לא הייתי, אבל הקונספט של בריכה עם פאב נשמע מגניב (אך גם מסוכן מוות כמובן).

אוכל, בית קפה ועוגות – כל שאר המקומות

בקפה אליבי (Egyetem tér 4) אין משהו מיוחד, סתם קפה מדליק שעשוי טוב. ישבתי בו כמה פעמים, עם כל מיני אנשים, והיה נחמד לגמרי. יש להם סנדוויצ'ים לא רעים, וסלט אחד מופלא למדי.

הפינה היהודית 1: Cafe Noe (ב – Wesselényi utca 13) היא קונדיטוריה מקסימה, שלמיטב הבנתי מנוהלת ע"י יהודיה, בת של רב (למרות שהאוכל לא כשר. איך נפל הדור..). יש להם משהו עם פרג שלכאורה אמור להיות קינוח יהודי מסורתי. מעולם לא טעמתי אותו קודם, אבל הוא היה סבבה-לגמרי.

קפה  נואה

הפינה היהודית 2: לא בדקתי בעצמי, אך צ'ילה טענה שהמסעדה הכשרה הטובה בעיר היא Koleves (ב – Kazinczy u. 35). נאלץ לסמוך על צ'ילה בנידון.

והגילוי הפרטי שלי: Pozsonyi kisvendéglő, הידוע גם בתור "המקום ההוא, עם השם הקליט". נמצא ב – adnóti Miklós utca 38. ("הרחוב-בעל-השם-הקליט"). יש שם אוכל הונגרי מסורתי וזול, שמלווה גם באווירה אירופאית טובה וצוות די ידידותי. אכלתי שם שלוש פעמים, והיה טעיייייייים.

ההוסטל – Ginkgo
כמו שהבטחתי אי-שם בהתחלה, גם המלצה על הוסטל צריך. צ'ילה, הבחורה שהוזכרה כה רבות בפוסט, היא בעליו הגאה של הוסטל קטן, אינטימי ומקסים בצורה מטורפת בשם Ginkgo (ב – Szép u. 5). התידדתי איתה עד מאד.

ההוסטל עצמו ממוקם בדיוק במרכז העיר, ומעבר למיטות נקיות ואחלה אווירה, יש שם גם אינטרנט חינם (שבאמת אפשר להשתמש בו! לא מחשב מסכן עם תור מטורף כמו במקומות אחרים), ארוחת בוקר לא רעה (צ'ילה אף טרחה לקנות ירקות לבקשתי) ועוד כל מיני דברים שהופכים את השהות לנעימה. מומלץ מאד. תמסרו ד"ש לצ'ילה מניימן.

(ואם תבדקו את ספר האורחים, תראו שמתישהו בתחילת אוגוסט, מישהו כתב משהו על שאלות מתמטיות ותזה. נחשו מי?)

בקטנה:
1. יש פה כמובן, דגימה קטנה ואיכותית של מקומות לא-תירותיים בבודפשט. לא איזה מדריך עכבר-ברים נרחב.
2. הסיקסטוס, פאב שכונתי תיאורטית, היה סגור. מרוב אכזבתי נכנסתי לבירה ראשונה לפאב קטן, סתמי ודחוס מולו. לקחתי בירה, עמדתי בצד והשקפתי בשעמום על קהל האורחים. חלקם לא אהבו זאת במיוחד, ולפני שהספקתי להפנות מבטי, באו וזרקו איומים. בהונגרית. 'אני מדבר רק אנגלית' הודעתי בחיוך – וישר החלה סדרת דחיפות מלווה בדרישה 'תגיד משהו באנגלית'. בעודי נדחף לפינה, שמתי חיוך ידידותי מעל לב מבוהל, וניסיתי להתווכח ולשכנע שאין לי שום דבר מיוחד לאמר. לא עזר. בסופו של דבר שמתי יד (באומץ רב!) על הדוחף, שהיה גדול ממני פי ארבע וחצי, ושאלתי 'מה הבעיה שלך בחור?'. 'לי אין בעיה! מה הבעיה שלך?!' שאל בתקיפות. 'אני?' אמרתי, 'אין לי בעיה. סתכל -', ותוך כדי הרמתי את כוס הבירה החצי מלאה, שתיתי אותה בשלוק, הנחתי במכה על השולחן ואמרתי שוב 'פשוט אין בעיה'. אמרתי, הסתובבתי וברחתי.
3. שלוש בלילה. אני עולה במדרגות תחנת הרכבת התחתית. מישהי, בת ארבעים פלוס, מתקרבת אלי עם סיגריה בפה. היא ממלמלת משהו בהונגרית ועושה תנועות של מצית. 'אין' דיווחתי לה בהונגרית, אך היא המשיכה להתקרב – הרבה יותר מדי, ולדבר. 'אני מדבר רק אנגלית' חזרתי על המנטרה הקבועה שלי במצבים כאלה. 'אה…' אמרה בהבנה, הושיטה יד לאיזור חלצי ואמרה 'סקסי….'. תפסתי את היד מהר, פלטתי 'לא תודה' מנומס, והלכתי – בשיא המהירות, לכיוון הנגדי.
4. קיורטוש, המאפה ההונגרי החלומי שנמכר גם בת"א (בבוגרשוב 39. קצת פרטים פה). אחרי חרישה לא קטנה, מצאתי כמה מקומות שמוכרים אותו – ואין לי מושג איך להסביר את ההגעה אליהם. זה גם לא משנה, כי לקח אחד גדול מהטיול הוא שהקיורטוש בת"א לוקח את זה המקורי ההונגרי בהליכה. איזה יופי, אה?
5. ספרי התיירות לפעמים צודקים: השוק המקורה בבודפשט הוא המקום הכי טוב לאכול בוקר, צהריים או ערב מוקדם (נסגר ב – 18) מקומיים. אזהרה: חלק ניכר מהמוכרים לא-נחמדים אטומית לתיירים.
6. עם כל הפאבים והמקומות המוצלחים, הכי כיף היה לשבת על גדות הדאנובה עם בירה מהמכולת, ולנהל שיחה עם אוסטרלי פסיכופת וקוריאני, בעל פוביה נדירה מדראג קווינס.