גמברינוס באשדוד

פעם, לא כל כך מזמן, היה לי חזון, ליצור שורת פוסטים 'המדריך לתייר' לכל מיני מקומות לא תירותיים בעליל. גבעתיים, פתח תקווה, הוד השרון או.. אשדוד. באמת – מתי לאחרונה הרים אליכם חבר טלפון ואמר 'מתחשק לכם אשדוד מחר?'. אצלי זה יכול להתרחש עם חיפה, עכו, ירושלים כמובן או אפילו רמלה – אבל לא הערים שברשימה למעלה. למרות שבטח יש בהם משהו מעניין לעשות. לכן ניצלתי את ההזדמנות שידידתי ר', קוראת ותיקה בבלוג, שוכנת בעיר הנמל המפורסמת, ונעניתי להזמנתה לטיול מודרך בעיר.


[בדרך לדיונה הגדולה. מה חבל שהחולות של אשדוד מלאים גם בזבל של הנופשים באשדוד]

עשינו טיול נינוח ולא מקיף. לא ביקרנו למשל במוזיאון המכוניות בעיר, בשווקים (שוק יום רביעי נראה מרשים) ולא בדקנו את המטבחים המרוקאים והגרוזינים שמפותחים בעיר. אי אפשר לעשות הכל בכמה שעות. כן אכלנו ארוחה טובה ב – קירה שבגבעת יונה, טיילנו על החוף והטיילת, צילמנו פסלים שנראה שהעיר בורכה בהם, והגענו לאשדוד א' ו – ב'. החלקים הישנים יותר שמשקפים ישראליות אוטנטית עירונית הולכת ונעלמת. לבסוף – אחרי ביקור קצר בדיונות* – התיישבנו בגמברינוס. האטרקציה האלכוהולית המקומית.

הסתבר שגמברינוס הוא הרבה יותר מקוריוז אלכוהול מקומי. אטרקציה לאומית אם תרצו. יש לו בערך 15 ברזי בירה (לא כולם פעילים) – מספר שלא היה מבייש שום פאב בירה תל אביבי חוץ מהפורטר אנד סאנס המפורסם**. מה שיש לו בניגוד לרוב חבריו התל אביביים זה אווירת מסבאת בירה אירופאית כבדה ישנה שגם ביבשת הישנה הייתה גורמת לי להרים גבה בהערכה. מעניין אגב, שפאבי הבירה התל אביביים מפסידים בנוק אאוט בגיזרת העיצוב לחבריהם הפרבריים. וזה למרות שאנחנו לכאורה עיר של דאווין ותדמית עיצובית. (הנה פוסט מצוין על פאבים של בירה בת"א ובישראל בכלל).


[ביקשו שלא נצלם את הבר. בין אם מסיבות מסחריות, ובין כי הם "לא צריכים יותר פרסומת". מה שיש פה זה צילום של אחת מהתמונות שתלויות שם. אחת ממיני רבות]

האווירה נובעת מהעיצוב העמוס. מזכרות בירה, או דברים שקשורים בעקיפין לתרבות הבירה וימי הביניים שורצות בכל פינה. אם תספרו לי שלוקח עשור לאסוף את כל הציוד הזה, אופתע שניתן לעשות זאת בזמן כה קצר. וזה לא חדר אחד עמוס ציוד: אלא שלושה-ארבעה, חלקם גדולים – כולם מושקעים. עם חביות בירה ענקיות מעץ, תמונות, כרזות, חפצים מוזרים ועוד. טרם ישיבתנו גרם לי כבר העיצוב להיות מרוצה.

רציתי הובגובלין, אך בדיוק נגמר. אז הסתפקתי בבל הייבן החלקה הסקוטית שהיא אחת הבחירות החביבות עלי בימים חמים. יש משהו מאד מנחם בבירה הזאת, שישר גורם לך לרצות להזמין עוד שתיים. חלקנו גם עוגת שוקולד פקאן חביבה, ו – ר' דיווחה שמנת השרימפס בחמאה שלהם מעולה וחבל שאנחנו לא מספיק רעבים.

כמה ימים מאוחר יותר גיליתי שידידה אשדודית נוספת (אני מכיר בדיוק שתיים) מגיעה בקביעות לגמברינוס ללמוד. אבל זה מומלץ כנראה רק לאלו מאיתנו שמגיעים ממוצא רוסי. אנשים עבורם אלכוהול מתפקד כמו קפה.

—————-
* כל הפסלים הנאים בעיר מתגמדים מול היצירה הפשוטה של הטבע: הדיונות. לטפס למעלה, לצלם, ולרוץ למטה תוך שניות. תענוג.
** פירוט והרחבה על הבירות יש בביקורת בבקבוק.

3 תגובות

  1. אורן הגיב:

    ניימן, מתי אנחנו יוצאים לשתות? תתקשר לפני שאתה עף מפה 052-6062076. אורן

  1. 15 באפריל 2011

    […] רביעי: גמברינוס באשדוד (אוקטובר 2010): מי ידע שלפוסטים על אשדוד יש קהל כה רב? צריך […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting