Catastropie – Gummy Bears: מוזיקת אלטרוניקה קלה וצעצועים כבדים

צעצועים ומוזיקה. מוזיקה וצעצועים. מתי הפך שילובם של שני אלו לציורף קסם עבורי? האם אלו Cocorosie, צמד האחיות הצרפתיות שהופכות בקביעות צעצועים למוזיקה מצמררת שגרמו להתניה? או שמא זוהי דווקא הוד מעלתה שיצרה אלבום שלם, מוזר הזוי ומצוין בעזרת מקלדת צעצוע? ניסיתי לדלות מראשי אלבומים אהובים אחרים שנעשו בעזרת צעצועים – אך ראשי ריק. אבל ההתניה עודה שם. ומי שניצלו אותה יפה, שלא במודע כמובן, הם CatastroPie.

ופחות ברצינות: CatastriPie, הצמד עידו שטרנברג וטל אבירם, עושים מוזיקה אלקטרונית, קצת 8-ביטית כזאת, משולבת בצעצועים. הם קוראים לזה Indie Toytronica, ואני מכנה זאת בשם המבלבל 'אלקטרוניקת צעצועים' (כמו לגו מכני). הם טוענים שהם מוכנים לנגן על כל דבר בעולם כמעט (חוץ מגיטרות חשמליות שזה מה-זה-סחי): כלי מיתר, פסנתר, סינטסייזרים, כלי מטבח וכמובן – עפרונות. מי יודע איזה קול עושה עפרון? גם הקומוניקט וגם האימייל ששלחו לי הצטיינו בעליזות, מודעות עצמית וסוג של צבעוניות ילדותית שמשתלבת פשוט נהדר עם שם האלבום שלהם: Gummy Bears. במלאכת השיווק הם פנו במדויק לקהל הבלוגרים האינדי, וקנו אותי בלי בעיה.


[היש מקום מושלם מזה ללינק ותמונת ניו יורק – גירסת פיוצ'רמה – מלגו?]

וגם המוזיקה מצויינת. השיר הראשון, Stay Out of My Dreams, שניתן פה להורדה, נפתח במרתון צלילי 8-ביט משמחים לאוזן. בא לי נהדר אחרי סשן עם אמיולטור הסופר נינטנדו שלי*. האמת היא שריף הפתיחה הזה כבר קנה את עולמי, אבל גם אם הוא לא היה עושה זאת, שאר השירים היו משלימים עבורו את העבודה. חצי מהם עליזים ומשמחים, בעוד שחציים נוגים ועצובים. ולמרות שקשה להבחין מה שם הוא צליל אלקטרוני ומה הוא סינטוז צעצועי, לכולם יש את ההרגשה הילדותית הזאת שעושה טוב על הלב.

האלבום ניתן להורדה בחינם (או בתשלום אם אנשים נדיבים אנוככם) ומגיע יחד עם סט תמונות חמודות שמלוות כל שיר. יופי של אלבום אינדי ישראלי עם צליל מעניין משלו. אני טס לתפוס הופעה שלהם אם תהיי אחת בעת ביקורי בארץ.


[ידידה, לא משנה מאיזה ארץ, שביקרה בברלין באוגוסט השאירה לי כמתנה את התמונה הזאת. שלחתי לה את האלבום. היא חיבבה אותו עד מאד]

נ.ב – לפחות אחד מהצמד דובר גרמנית. מה שכבר נתן להם נקודות זכות אצלי.

[הורדה: CatastroPie – Stay Out of My Dreams]

—————-
* Zelda – a link to the past למי שהתעניין. אך אבוי – טרגדיה אירעה לפני יומיים! בהיותי ברבע הדרך לסיום הקלאסיקה הזאת, נמחקה לי השמירה (סיפור ארוך) והחזירה אותי חזרה לנקודת ההתחלה ועם מלא טירות שכבר פיצחתי להילחם בהם שוב.

תגובה אחת

  1. עדי הגיב:

    10/11/2010

    הביקורת מחמיאה וחביבה ואין לי ספק שהמוסיקה מצעצעת ומשובחת….. עידו עלה והצלח
    עדי שטרנברג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting