המדף הז'אנרי – Feed – מירה גראנט
עשרים שנה מעכשיו. נוגדן למחלת <שקר כלשהו> יצא משליטה והפך שמונים אחוז מהאנושות לזומבים. בזמן שהללו עסוקים בחיקוי חניבעל לקטר, מתחבאת שאר האנושות – וכשאני אומר אנושות אני מתכוון לארה"ב – בבתים מאובטחים היטב.
באותו הזמן זוממים הבלוגרים, הטורפים הטבעיים של הזומבים, את מהלכם הבא. כן, קראתם נכון. בלוגרים. אפשר היה לקרוא ל Feed 'זומבים נגד בלוגרים' והכותרת לא הייתה חוטאת למציאות אפילו קצת.
בעתיד של Feed המדיה הישנה ירדה מגדולתה. הם איטיים, שמנים, מבוסמים ולא אמיצים מספיק בכדי לתת להמון את החדשות האחרונות בנושאי זומבים. שלא כמו הבלוגרים: חבר'ה נמרצים ואמיצים אלו יוצאים לשטח מדי יום, נתקלים בזומבים ומביאים לציבור תמונה אמינה של המצב.
זהו סיפורם של שלושה בלוגרים. צמד אחים, ג'ורג' (בת) הצמאה לאמת ושון (בן) הצמא לדם, יחד עם באפי הבלונדינית – מחווה מפורשת לג'וס וידון. השלישיה נבחרת לסקר מקרוב, על בסיס יומיומי, את הקמפיין של אחד המועמדים המובילים לנשיאות. מה שהייתה יכול להיות משימה משעממת ביותר לולא אנשים היו מתחילים, אהמ, להיאכל.
נשמע משעמם? קצת. בשלושת השורות הראשונות. אבל אז דברים משתבשים והספר הופך לאחד הספרים החכמים, מרתקים, מלאי אקשן פחד וחרדה שקראתי אי פעם. בהיעדר מילה מתאימה בעברית אסתפק בזו האנגלית לתיאור הספר: Mind Blowing. ולא רק בגלל שראשם של עשרות זומבים מפוצץ שם מדי פרק.
אני חייב להודות: בעמודים הראשונים סלדתי מ – Feed. הוא כתוב כל כך מהוקצע, כל כך נכון, כל כך קולח וברור – עד שחששתי שנפלתי לעוד ספר קלישאתי אמריקאי מודרני. זה לא נכון. כלומר, סוג של 'לא נכון':
הספר אכן כתוב מהוקצע. משפטים קצרים, סינטקס קל לקריאה, היעדר כמעט מוחלט של מילים גבוהות. ממש כאילו יצא מקורס 'כתיבה אמריקאית מודרנית'. אבל העלילה, הו העלילה, כה נהדרת ומקורית! כל כך מלאת אקשן וכיף. כל כך… נו – הבנתם – לכו לקרוא.
טרילוגיית Feed כבר הפכה לחביבת המבקרים. הספר הנוכחי היה מועמד להוגו שנה שעברה. השני מועמד להוגו השנה (וטרם ברור אם יזכה או לא). השלישי והאחרון בדיוק יצא ובאינדוקציה הוא יהיה מועמד להוגו שנה הבאה.
פרט נוסף, וזה לא ספויילר, הוא שהסופרת פירסמה ממש עכשיו סוף אלטרנטיבי לספר. לא קראתי אותו אבל קראתי את תקציר העלילה ונראה שהוא פשוט סוגר את הטרילוגיה בספר אחד. אני לא מציין זאת כדי לאמר עליו משהו משמעותי פה, אלא כדי למשוך אנשים לדיון מלא ספויילרים בתגובות.
[Feed (אמזון
נשמע באמת טוב, אבל מהתיאור שלך יש חשש שזה ספר שמחניף קצת לקהיליית החנונים, כמו האלים נופלים של לארי ניבן. זה באמת מה שקורה, או ששינוי העלילה שדיברת עליו מדלג על זה?
ממש ממש לא מתחנף לקהילת החנונים. למרות שאני מבין איך העניין עם הבלוגרים עלול לרמוז על כך.
מה שהפתיע אותי זה שאשכרה נהניתי מספר זומבים! זו כבר תופעה חדשה.
wow. this sounds like so much fun. thx