זהו בלוג אישי. לא פרטי, אלא אישי. רוצה לאמר: כל מאן דבעי מוזמן להציץ, לראות ולהיפגע כאוות נפשו מהכתוב – אולם זה לא ישנה את העובדה שהדברים נכתבים בצורה אישית, ובעיקר בשבילי. תופעת לוואי נוספת של היותו של הבלוג אישי: הוא לא יפורסם בפורומים\בלוגים אחרים, וחברי לא יידעו (עד כמה שזה תלוי בי) על קיומו.
זהו. הצלחתי לכתוב כנראה את הפתיחה הכי משעממת בהיסטוריה הקצרה של בלוגים. אם אתם עדיין פה, אז כנראה שמזוכיסטיות היא תכונה חזקה אצלכם. כך שהלינק הראשון הוא הדאנג'ן.
משעשע!
יהיה טוב שמעתי
תודה
I liked it. So much useful material. I read with great interest.