גיקדום 30.8.2009

הנה זה בא:

1. מזל טוב ועוגה גדולה לפופאי – שחוגג השבוע 80 שנה לקיומו. האיור המטריד הבא של Rick Baker מתאר איך היה נראה פופאי כיום לו היה אדם אמיתי. [מקור]

2. הכל התחיל כשפיט אמזלי (Pete Emslie) כתב פוסט מלא ביקורת "חיובית ומעודנת" על הפוסטר החדש של פסטיבל האנימציה של אוטווה. פוסט שניתן לסכם במילה האחת שבכותרתו: 'בלעחס!'. עכשיו, זו לא פעם ראשונה בהיסטוריה שמישהו מחליט שיש לו מוניטין על אסתטיקה, אלא שכאן הכותב הוא לא אחר ממרצה לאנימציה בקולג' בארה"ב. וכשמורים מתחילים לפסול סגנונות תת-ז'אנרים שלמים כלא ניתנים לעיכול, ישנה הסכנה של דור תלמידים שלם שיפתח אנטיזה לסגנונות מסוימים. במילים פשוטות יותר: זה ממש רע עד כדי 'בלעחס' של דבר לעשות.

וכך התפתח לו ויכוח חובק בלוגים, שקיבל ניחוח מעניין אף יותר כשיוצר הפוסטר החליט להצטרף אליו. מלבד התגובות שלו בבלוג של אמזלי, הוא גם כתב פוסט נפרד בבלוג שלו, בו אגב חלק מהפוסטים המשתתפים בויכוח. יש אמוציות, אמנות וגם הרבה הבחנות נאות. רוצים להצטרף? הנה הפוסטר לשיפוטכם:


[לחצו להגדלה]

3. נשאר רגע באנימציה ובבלוג המצוין Cartoon Brew. שם מדווחים וכותבים ביקורת על הסרט Walt and El Grupo שמתאר סיור בן חודשיים של דיסני וחבורתו בדרום אמריקה. נשמע מעניין אש – ואל תדאגו: צ'ה גווארה הוא לא.

4. לעיתים נדמה שיש בעולם יותר משחקי מחשב שמצפים להם ממשחקי מחשב שיוצאים. יותר פרוייקטים מיתולוגיים מרתקים עם דמו מרהיב ועיצוב מוציא זנבות, מאשר פרוייקטים שמגיעים לידי סיום. השבוע התבשרנו ש – Axel and Pixel, משחק פאזלים מרהיב שהוכרז ב – 2008, אשכרה יצא לפועל לאקס בוקס ב – 2010. אז אשרי המאמין, ואשרי למי שהעלה את הודעה ונתן לי תירוץ להעלות תמונה:

5. פרס גפן, פרס המד"ב\פנטזיה\ספרות ספקולטיבית מחפש דרכו כבר זמן רב. יש לו מגוון יתרונות – נגיד, דחיפת המודעות שהוא מעניק למד"ב\פנטזיה בארץ. אבל גם מגוון חסרונות. למשל, שכמו כל פרס שנבחר ע"י הקהל הרחב, הוא סובל מתופעת עדר מוקצנת, הידועה בעברית גם כאפקט גיימן. יענו שאם גיימן הוציא משהו לאור באותה השנה, המוני מעריצים, שלא קראו את שאר הספרים ברשימה – וכלל לא בטוח שקראו את הספר של גיימן עצמו – יצביעו לו. אפקט פאריס הילטון כזה: אם אתה מפורסם, תקבל יותר כיסוי עקב היותך מפורסם ואז תיהפך לאפילו יותר מפורסם.

לא משנה. הבעיה בה אנו דנים היא בקטוגריה שונה: קטגורית הסיפור המקורי (סיפור, לא ספר). שם הבעיה היא שהשוק בארץ בתרדמה כמעט נצחית (פלוס מינוס תקופת חלומות באספמיה או מגזינים קצרי-יומין אלו ואחרים) והקהל באמת לא מכיר כמעט כלום ממה שמפורסם באתרים השונים. אז מה עושים? נותנים לקהל להכיר, בחינם, במהלך הכנס, כדי שבתקווה ביומו הוא יטרח להצביע לסיפור האהוב עליו. מבחינתי, אגב, זו הקטוגריה הכי "אמינה" שיש. אם כי ראוי לציין שעבר זכה בה הסיפור 'ביקורת דרקונים', שבצורה חשודה היה פשוט קצר יותר מהשאר ומתאים לזמן הריכוז של הצעיר הממוצע.

אם אינכם הצעיר הממוצע, כלומר – החזקתם מעמד עד לפיסקה זו – אז תשמחו לדעת שהשנה גם עלו מבעוד מועד (נגיד, שבוע שעבר) תסכיתי הסיפורים לאתר האגודה למדע בדיוני ופנטזיה! איפה מורידים? פה. האם הנקודה הארוכה הזאת הייתה הכרחית כדי לבשר את הבשורה? לא.

6. מה משעממים היו חיי בלי השטויות של בוינגבוינג. הנה, רק השבוע דיווחו שם על חתונה ברוח גאנדם (סדרת רובוטי ענק יפנית). כמה טיפשי ככה חמוד.

7. פסטיבלי מוזיקה? מעייף. פסטיבלי בירה? לא בריא. כנסי מתמטיקה? נו באמת. אבל אף אחד לא יכול לטעון כלום נגד פסטיבל בינלאומי למשחקי מחשב עצמאיים, נכון? תחילת אוקטובר בלוס אנג'לס. תוסיפו לרשימת הדברים שצריך לייבא לברלין.


8. תודות לליידי קילדר, הגעתי לבלוג המד"ב\פנטזיה Three Laws, Ten Dimensions. בלוג שלמרות שמו הלועזי הוא כתוב בשפת הקודש למהדרין. הוא די חדש, ונכון לכתיבת שורות אלו מופיעים בו 12 פוסטים בלבד, שזה (עוד) לא הרבה בכלל. אממה, כמעט מחצית מהם שייכים לספיישל מהפיכות, שסוקר ומנתח מהפיכות מד"ב "מפורסמות". לי אישית חסר היינליין, ובעיקר 'עריצה היא הלבנה' שלו. אבל חוץ מזה אין תלונות. אפילו לא קצת.

9. פעם בארבע שנים, כמו בכל תחום גדול, מתאספים גדולי המתמטיקאים של העולם, וסתם סקרנים, בעיר מסוימת בעולם לשם קונגרס המתמטיקה הבינלאומי. ושנה הבאה מגיע הזמן הזה. בעיר Hyderabad שבהודו יתאספו אלפי מתמטיקאיים (1500 כבר נרשמו, אך עוד היד נטויה) לשמוע הרצאות בכל גווני הקשת המתמטית ממיטב המרצים בעולם – וכמובן: כדי לחזות בגולת הכותרת: הענקת מדלית פילד. שהיא פרס נובל של המתמטיקה. רשימת המרצים היא דרך מצוינת לדעת מה מתמטיקאים חושבים שהיו הדברים החשובים בארבע השנים האחרונות – ולכן הופתעתי לגלות כמה איני יודע כאשר לרשימת המרצים בתחום שלי התגנב מרצה ישראלי בשם Dmitry Turaev מב"ש. בורותי מדהימה אותי כל פעם מחדש. אגב, כמות המרצים הישראליים, והמרצים בעלי שמות ישראליים (עומרי, אבי, בוריס, אלכס וכו') פשוט מדהימה.

בצורה טבעית, החלטתי שאני חייב להיום שם. עוד אין לי שמץ של מושג איך להשיג מימון לכל העניין הזה – אבל רעיונות יתקבלו בברכה – כולל תרומות אנונימיות של מליון דולר :]

10. כדורסל מכללות בארה"ב, מסתבר, הוא אוצר בלום של סיפורים מעניינים. הנה כמה מהם מפורום סלניוז (עברית) שמערבים את הקבוצה אולי הטובה בכל הזמנים, ושחקנית על שהפסידה התערבות (שלה עם עצמה) על 64,000 דולר.

11. המחקר שקובע שמולטי-טסקרים עושים עבודה רעה, פצע והעליב את ציפור נפשי קשות. אני מוחה!

12. הכל החל כשפגשתי את לא סוגרת ת'פה לקפה (וריזוטו פירות ים, או משהו כזה) בקפה שיין. מפה לשם נדדה השיחה, למרבה הפלא, לאוכל, עד שהגיעה לכך שאיני מכיר את בלוג האוכל המצולם פיית העוגיות. בלוג שהמתכונים בו נמצאים שבע רמות מעל דרגתי, וצילומי האוכל בו מעלים גרה אפילו בגדול הסגפנים. מדי חודש משתתף הבלוג באתגר בישול בלוגרי-בינלאומי שנקרא ה – Daring Baker: מין מועדון עם חוקים נוקשים, בו אמורים להכין מתכון אתגרי כלשהו פעם בחודש (כשמותר לפספס לא יותר מפעמיים אי פעם!). מעניין מאד, ואולי מתישהו ניכנס לזה.

אניווי, נזכרתי בזה השבוע כי נתקלתי בפוסט על אתגרי המטבח הגרמני. בחיי, נראה שיש דברים ממש מעניינים במטבח המקומי – חוץ מהנקניקיות שלהם. בברלין הצלחתי לפספס את רובם. כלומר, טעמתי הרבה דברים טעימים – אבל מעט דברים מעניינים. שום דבר, למשל, שמתקרב לגלידת הפומפרניקל (שיפון?) או קזרולרת השזיפים הקצוצים עליהם מדובר בפוסט. יש בברלין מסעדות של 30-50 יורו מנה. אולי כדאי שאתחיל לפקוד אותם כדי למצוא דברים כאלה. מישהו רוצה להצטרף? (ולעזור במימון הארוחה. בהתנדבות, כמובן) :]

13. אנימצית 8-ביט. לוג. סרטים מצוירים. צריך עוד הסברים למה מעשיו של לינק זה אצלנו?

14. אחרי התנזרות די ארוכה מהסדרה Family Guy, שפשוט הפסיקה להצחיק אותי באיזשהו שלב, חזרתי אליה בשנה החולפת תודות לפרק הפארודיה על מלחמת הכוכבים: התחלה חדשה. ואני לא היחיד שעשה זאת: הפרק הוא ללא ספק אבן דרך בתולדות הסידרה. משהו כמו ה – Soup Nazi של סיינפלד. אפילו במרכז סינו בהונג קונג נתקלתי בחולצה של הפרק! מפה לשם תקוותי היא שהבנתם למה גיקים מחכים עם לשון בחוץ לפרק ההמשך.

אז השבוע הודיעו פוקס שהפרק החדש ישוחרר היישר-לדיוידי בדצמבר הקרוב לקראת חג המולד. ב – 44 דקות הם ינסו לספר את סיפור האימפריה מכה שנית שיחזיר שוב את סטואי לתפקיד המושלם עבורו: דארת' וויידר. עומד להיות כריסמס חם.

15. בצער רב ויגון עמוק הרינו להודיע על ביטול מלחמת המים\ירקות בין קרויצברג לפרידריכסהיין, היות כשל המארגנים ב… לארגן אותה. ביג בעסה.

ביטים של תרבות:
16.
סאמר גלואו, היא ריבר מפייפליי, וגם אחת השחקניות הנערצות על הבלוג, חוברת שוב לג'וס וידון (כנראה) בתפקיד של (משהו משהו משהו. המליצו לי לצנזר כי זה ספויילר ליהוק) של דולהאוס. יאי!
17. קורי דוקטורוב נותן המלצה חיובית מאין כמוה לספר Ariel של Steven R Boyett. רומן פוסט אקופליפטי משנות השמונים עם קסמים, חרבות, חדי קרן ושאר ירקות מכושפים.
18. זה דבורה! לא – זה קליע! לא – זה רובוט-צרצר!

19. בונצואלה שוקלים לאסור, לחלוטין, על מכירת משחקים אלימים. נו באמת, את באגס באני הם כבר סיימו להחרים?
20. פיתחתי כמה קשרים קרובים עם אסטוניים מטארטו בחודשים. ולכן כה הופתעתי לגלות שהעיר מהווה בסיס פעולה לרשת סייברפשע ענקית! למי מתאימה סדרת HBO על ברוני הפשע המקוון? הייתי צופה.

10 תגובות

  1. ליידי קילדר הגיב:

    ראשונה! 🙂 (נו, תמיד רציתי לחקות וואלאיסטים)

    אני מתה מתה מתה על פוסטי הגיקדום שלך. אל תפסיק! (גם על האזכורים שלי בתוכם, אבל זה רק האגו שלי מדבר בעוד שהחלק הגיקי חשוב יותר…)

    תשמע, אני לא מרצה לאומנות או אנימציה או כלום, אבל זה חתיכת פוסטר מכוער וגורם נזקים נפשיים. למעשה למדתי בחיי לא מעט על ניתוח ציורים, ואני חייבת לומר שהאבחנות הראשוניות שלי על יוצר הפוסטר די מטרידות…וזה מבלי לקרוא את כל הדיון המלהיב, סורי.

    היה דווקא ממש עכשיו איזה פסטיבל משחקים בנמל ת"א (רק ראיתי פרסומות, לא הלכתי). אבל אני בספק שזה היה מגניב כמו פסטיבל בינלאומי למשחקים עצמאיים. אני בעד לייבא את הרעיון…

  2. ניימן הגיב:

    תודה. הייתי אתמול במוזיאון גוגנהיים הגרמני. אם נראה שהפוסטר מכה – אז חכי ליצירות שיש שם. והן שוות מליונים! במילים אחרות – הפוסטר הזה הוא לא כוס הקפה שלי: אני מעדיף אמנות ברורה יותר (לא ריאליסטית – כי זה אנימציה – אבל חלקה, ברורה כזה). מצד שני, אני מסוגל בהחלט לקבל את הזרמים היותר… מוזרים של האנימציה.

    אגב, מה מטריד בפוסטר? זה עוד טרם נטען כלפיו :]

    ותודה על כל המחמאות וכאלה :]

  3. ארז הגיב:

    אני נגד פסטיבל משחקי מחשב עצמאיים:)

  4. לורי הגיב:

    הספר של משה מנשהאוף, "הכפיל הוירטואלי" ייזכה להערכתי בפרס גפן השנה וסליחה על הגיקיות

  5. ניימן הגיב:

    ארז – איפה הימים בהם היינו מתווכחים על כאלה דברים? זכרונות טובים… :]

    לורי – גיקיות מבורכת פה! רוצה להרחיב על הנעיין? כי אני לא ממש מכיר את הספר..

  6. ארז הגיב:

    אכן זכרונות טובים:)

  7. וואו, לא העלתי על דעתי שהמלצה אישית שלי על הבלוג הבאמת כה שווה של מי שאני גאה להיות חברה שלה תהפוך להמלצה אצלך בבלוג. אפילו לא ידעתי שנכנסת לקישור ששלחתי לך.
    נכון הבלוג שלה מעלף?

  8. ניימן הגיב:

    עושה לי חשק עז למתוקים. תגידי לי את אם זה דבר טוב או רע :]

  9. פרנק הגיב:

    כיף כיף כיף.
    וחבר של האמן המצייר פתח בעקבות הסיפור של פוסטר המריבה בלוג שמוקדש אך ורק לפוסטרים של פסטיבלי אנימציה. בדיוק כשחשבתם שאין מספיק דברים אזוטריים לפתוח להם בלוג:
    http://marcodeblois.wordpress.com

  10. ניימן הגיב:

    אולי נפתח בלוג לדברים אזוטריים שפתחו עליהם בלוג?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting