חוצמזה2: יום וכמה שעות בצפון

ברוכים הבאים לטיול השנתי של הסצינה התל אביבית לצפון. מקווים שהצלחתם להתמקבן על טרמפ (עד ארבע באוטו פלוס שני אוהלים) או שהבנתם איך להגיע ברכבת לעכו ומשם למצוא אוטובוס לקיבוץ פרוד. פריטי חובה בתיק הם: כמה בקבוקי אלכוהול (רק תצהירו בכניסה שיש בהם מיץ תפוזים. כן? מיץ תפוזים בבקבוק גולדסטאר. תצליחו לזכור זאת?), ערכת קפה משוכללת, קצת אוכל לנשנוש – וכמובן: כלי נגינה לג'אם סשן המוני בלילה. ועכשיו, כשנכנסנו לאווירה נוכל להתחיל לזרוק את כל האנקדוטות והרעיונות שהקפיץ האירוע לראש. מוכנים? 3,4 ו..

חוצמזה 2

1.
הרגע הראשון בפסטיבל, בכל פסטיבל, הוא המושלם מכל. כשהסצינה נפרשת מולך, עם צלילי המוזיקה ברקע, האנשים הקופצים, שדות הקוצים הלא-נגמרים דוקרים בעיניים והיופי של החופש תופש אותך לא מוכן. חיוך גדול נוחת לי לחמש דקות על הפנים. מישהי שפגשה אותי ברגע כזה אמרה פעם You look lovely when you smile. נו, I feel lovely as well. הנירוואנה של הדקה הראשונה. וויהו! אחרי זה יורדת האנרגיה. חבל.

2. בכניסה לאירוע. 'מותר להכניס בירות?' שאלתי את השומר. 'אסור'. 'אה טוב', השבתי, 'כי הבאתי רק אוכל'. 'למה התיק שלך משקשק?' הוא שאל. 'האוכל בכלי זכוכית' השבתי. 'אתה יכול לפתוח?' – 'הרוכסן תקוע'. 'אה', הבין, 'תסתדר איתו בפנים' סיכם ונתן לי להיכנס. אגב, 18 הבירות שלי נגמרו, על ידי ועל יד כל מי שהיה לידי, תוך שעתיים. אפילו רכשתי אלכוהול נוסף בפסטיבל. עלי, הם לא הפסידו כסף. [פאראפרזה חופשית על מקרה אמיתי].

3. מישהו יודע לאיפה נעלמה ההופעה של ישראלים\סקס\פעולה? (או בשמם האחר: הלהקה של מאור כהן). הם נעלמו ושכחתי לשאול מה עלה בגורלם. בכל מקרה, זו הייתה תקלת הלו"ז היחידה בכל שעות נוכחותי בפסטיבל. עוד על זה בסוף.

4. היה קשה להקים אוהל. עד שמצאנו נקודה מושלמת (בדיוק באמצע שביל, על ערימת קוצים), הסתבכנו עם האוהל הענק אך המסורבל ששאלתי מידידה. שעה וחצי לאחר ההקמה חזרנו רק כדי לראות שהוא התמוטט. חיכיתי לחבר אחר, הידוע גם בתור מפלצת-הסיכות, שיגיע עם אוהל חלופי. הגיע, הקמנו – ואחרי עוד כמה דקות, בעוד משהו מנסה לאכול אותנו, הבאנו שנפלנו על קן נמלים. אני כבר עייפתי לגמרי מהעברות (וגם הייתי אחרי כמה בירות), כך שאיש-הסיכות רב המעללים טיפל ברילוקיישן לאוהל בעצמו. הנקודה הזאת בעצם אמורה לאמר לו: 'תודה' (בטון של פורטיס).

5. "איזה קול יש לזמרת M.E.S.S!". המשפט הזה, שהלך, חזר ונאמר כמה שעות אחרי ההופעה היה אחד הטאגליינים של הערב, וגם אחת ההפתעות: הצליחו לגנוב לאסף אבידן את תואר הקול-המעניין-של-הפסטיבל. לא מאמינים? תאזינו לשיר כלשהו במייספייס, ואז דמיינו את הקול יוצא מגרונה של בחורה קטנה וחמודה. מדהים.

6. לקין והבל 90210 יש מוזיקה מורכבת בטירוף, מעניינת, מגוונת ובכלל לא שגרתית. משהו שמזכיר קצת רוק-מתמטי. לא בטוח שהייתי מאזין לה בבית, אבל עם הרקע של הפסטיבל מסביב היא סיפקה ארבעים דקות מעניינות מאד.

7. בינתיים קם לידנו מאהל בדואי. או יותר מדויק אולי: ארמון מבד. ישנו בו ארבעה חברים, שני בנים ושתי בנות, אבל בכיף יכולת לדחוף פנימה עוד חצי ממכבי ת"א (בכדורסל) ולקבל עודף. בהתאם למעמדם כבדואיים האיזוריים, הציעו לי שם קפה כשהתקרבתי. אני מכור לקפה – וזו אזהרה. אזהרה למה? לכך שזהו הסיפור על למה שמעתי את ההופעה של קרוזנשטרן ופרוחוד מרחוק ולא ליד הבמה. מצד שני, כבר ראיתי אותם מופיעים בעבר, אני יודע עד כמה הם מצויינים, כך שהפעם יכולתי להסתפק בהתענגות על המוזיקה בווליום נורמאלי עם קפה ביד. מה רע?

יצור מחוצמזה 2

8.
בעצם, היו עוד לא מעט הופעות אחרות אותן שמעתי יותר מרחוק עם בירה\משקה כלשהו ביד. אני מוצא זאת… יותר נחמד. נותן את האופציה לדבר עם חברים בזמן ההופעה. קשה לתת יום שלם לכל הלהקות את מלוא תשומת הלב.

9. פעם ראשונה שאני רואה את צ'ארלי מגירה. הוא נראה מגנייייייייייייייייב.

10. בהופעה של מידנייט פיקוקס עם קוואמי ביצעו את השיר המשותף של קוואמי ופורטיס. מקריות? אנילאחושב! הנה העתק של הפיסקה על המידנייט פיקוקס מאינדינגב. היא מתאימה גם הפעם:

מה אספר? פשוט הופעה עצומה. מקורית, מפעילה, לא משעממת ולו לחצי שנייה – ומעבר לכל, מצליחה לגרום אפילו לעצלן כמוני להזיז קצת את הרגליים, הידיים, הראש וקצות האוזניים. לא סתם מתארים אותם בתור ”הקרקס של מידנייט פיקוקס“. לרוץ ולראות בהזדמנות הקרובה.

11. מסקנות א' לפעם הבאה: לדאוג לריקון הפחים בזמן הפסטיבל. איפושהו לקראת 19 בערב הם עלו על גדותיהם והאשפה התאספה מסביב. לא היה מצב נורא, אבל אולי אפשר לחשוב על זה להבא.

12. קצת לא פייר להציב את פורטיס אחרי, אהמ, כל אחד אחר. קצת כמו להציב את קובי בראיינט ליד הלבנבנים החמודים האלה מספרד ולטעון ששניהם משחקים כדורסל. אז איך היה פורטיס? נחשו. נו, באמת – מצוין! אלא מה.

בחירת השירים הייתה בהתאם לקו המוזיקלי של כל היום הראשון: כס"חיסטית למדי. זאת אומרת שאת בלדות פורטיסחרוף או הדיסק חצי-אוטומטי השאירו יפה מאחור. מכל ההופעות שראיתי זו הייתה היחידה שהוציאה כמעט את כל הקהל ממתחם האוהלים לאיזור הבמה – אבל זה לא מפתיע. לא כל יום זוכים לראות את רמי פורטיס בהופעת-שוליים אמיתית, ולדמיין שאנחנו בהקלטות של 'הגיטרה מנסרת את הלילה'. את הלילה הוא סיים עם גירסת-ההופעות של 'בצהרי היום', בדיוק אותה הגירסא איתה הוא גמר את ההופעה בקיבוץ דן שראיתי לפני חודש. וקשה להאשים אותו בעניין – זה פשוט שיר סיום ההופעות המושלם. שמשאיר 'וואו' אבל נותן הרגשה סגורה. חוץ מזה, במיוחד עבורי, כך החלטתי, הוא ביצע את תחנה סופית. שידר שמדבר על העיר האהובה על כולנו: ברלין.

13. אורי צור, ממארגני הפסטיבל, ניצל את הבמה לחמש דקות לאחר ההופעה לתת את הגירסא שלו לנאום 'יש לי חלום'. לא אכנס לתוכן או לדיון סביבו, אבל חלקתי על חלקים גדולים ממנו. התייחסות ל"סצינה", מושג שאף פעם לא הבנתי מה משמעותו, הייתה רצינית מדי – וגם הביקורת על מוסדות הממשלה, שהעמידו "קשיים" סביב ארגון האירוע (למשל, דרשו אמבולנס, מאבטחים, הגדרת יציאות חירום וכד') הייתה שגויה לטעמי. מספיק לאמר 'אסון ערד' – או דוגמא יותר קרובה: 'האומן 17', כדי להבהיר את עמדתי בעניין. מי שהיה שם מוזמן לדון על זה בתגובות (ואולי אף לחדד את זכרוני בקשר לתוכנו המדויק של הנאום).

14. רק את עצמי לא ידעתי לצלם. וכך נחסכה ממכם תמונת הגב שלי כשטח פירסום להשכרה. התוצאה? כמעט זהה לאינדינגב: שתי סיכות שמפרסמות את מרכולתו איש-הסיכות החביב, וסטיקר אחד ויפה כטיזר לאינדינגב הבא. אהמ, מה דעתכם על תמונה של איש הסיכות כפיצוי?

איש הסיכות

15. מסקנות ב' לפעם הבאה: נגמרו ההופעות והחל עניין הג'אם-סאשנים; חמישים אחוז מההנאה של אירוע כזה היא הלילה המוזיקלי המאולתר שעורכים באי הפסטיבל. אממה, לפחות בשעה הראשונה היה נסיון לארגן מסיבה-אלקטרונית שקצת הפריע לכל זה, ואפילו הבריחה אותנו לשולי המתחם. והמסקנה? או שלא מנסים לארגן מסיבה לאחר ההופעות (עניין שנכשל, כמדומני, גם באינדינגב), או שעושים אחת עם מוזיקה שרלוונטית לאירוע. כלומר? מוזיקת שוליים רוקיסטית. לא אונץ-מונץ אלקטרוני.

16. לאחר שגוועו נסיונות המוזיקה נכנסו הג'אם-סשנים ממש חזק לעניין. ליד האוהל שלי ישבה חבורה ושרה בצורה מדויקת שורת קאברים לקלאסיקות רוק אקוסטיות מכל הזמנים. שותפי לאוהל כל כך נהנה שאפילו לא קם לצעוק עליהם שהוא רוצה לישון – דבר נדיר ביותר!

חבר'ה אחרים ערכו את הג'אם האיכותי של האירוע ליד הכניסה האחורית. כרטיס למשהו זהה בלבונטין 7 עולה 40 ש"ח. בשתיים בלילה הגיע מישהו, לא יודע אם רשמי או לא, ודיווח על הבמה הפתוחה האלטרנטיבית. זו שעושים בה מה שרוצים, אבל יש גם מגבר. הלכתי לשם בשביל לראות את שני קדר המדהימה בהופעה מקסימה לגמרי (ורק נותר להצטער שהיא לא הופיעה בפסטיבל בעצמה..). בהמשך הערב גם עלה דורון מהדוגמניות, אבל אני, לצערי הרב, כבר ישנתי בשלב הזה. כוחותינו מדווחים שהוא גם היה מוצלח.

17. שלוש וחצי שעות "שינה" (או משהו דומה לשינה) מאוחר יותר קמתי. מטושטש לגמרי קפצתי מעל שער מלתחות הבריכה כדי לשים את העדשות וקצת להסתדר. שנוררתי כוס קפה מהשכנים ה"בדואיים" וקיבלתי שיעור מזורז בפוטבול. צלילי הרגאיי הראשונים של רגאייסטן החלו להגיע שעתיים מאוחר יותר והייתה הסכמה רבתי שרגאיי על הבוקר זה אחלה סטארט-אפ. בכל אופן, היום השני של הפסטיבל תמיד פחות מדבר אלי, מין קטע של 'אחרי השיא' כזה. אז ארזנו את מה שצריך, תפסנו חבר אחד שניצל את המקום הפנוי באוטו לטרמפ ויצאנו הבייתה. תם ונשלם? עוד שלושה רגעים, אוקי?

18. רשימת המטלות שלי לפני הנסיעה לברלין כללה חומוס בסוהילה בעכו. החומוסיה, וסליחה עם אבו-חסן, האהובה עלי בארץ. אפילו כתבתי עליה ביקורת מפרגנת מאד בבלוג החומוס השנה. הרגנו שני ציפורים במכה אחת וסרנו לשם למנה: חומוס-גרגירים עם ים של טחינה בצד. איך היה? מצוין. לא החוויה האלוהית מפעם שעברה, כי היא מתרחשת רק בפעם הראשונה, אבל עדיין פשוט מצוין. לכו, לא תתאכזבו. וגם לא תצאו רעבים.

19. ובערב, בין עייפות לפוסט אירועי השבוע האמיתיים קפצתי לקומפורט 13 לאירוע ארטישוק כדי לראות אפילו עוד הופעות (הדוגמניות – שגם בהופעה השניה נהניתי מהם, כל החתיכים אצלי ורדיוגרם). הדקות הראשונות של האירוע השאירו אותי קצת מבולבל (על מה להסתכל? באיזה סדר? איך? מה?) ועם הרגשה קצת מנותקת. שלא יהיה לא ברור – נהניתי מאד מהערב, אבל עדיין לא ברור לי לגמרי איך מאזנים בו בין צורך חברתי לדבר עם אנשים, התבוננות עמוקה ביצירות האמנות, ונתינת תשומת לב מלאה ללהקות על הבמה. אולי אלמד זאת מתישהו. אולי.

20. נזיפה ושבח: אחת התלונות העיקריות טרם הפסטיבל דיברה על זמינות המידע לקהל, שדי לא הייתה קיימת. סדר ההופעות, הדבר הכי חשוב בעולם בערך, פורסם יומיים לפני האירוע בידי לזרבוי הבלתי נלאה. מפות ההגעה היו קמצניות במיוחד ובקושי היה מידע על אוכל, שתיה, לינה ושאר דיכפין שעלולים לעודד ספקנים להגיע. בעצם, לא רק ספקנים, גם מכורים כמוני היו שמחים לדעת אותם. יש צורך להסביר כמה שקיפות המידע הזאת קריטית להצלחת פסטיבל בסגנון?

עכשיו, למרות שאין לי קשר או חצי קשר למארגני חוצמזה, ברור לי שהדבר לא נעשה בכוונה אלא מסיבות טכניות. רק שאולי כדאי לקחת אותו בחשבון בפעם הבאה. לעשות בוקינג רק לאמנים שמוכנים להתחייב שבועיים מראש (למשל) על שעת הופעה, ולסגור את הדברים מוקדם יותר (אפילו במחיר דחיית האירוע). מה עוד? בחירת האמנים הייתה חסרה מדי. אמני אנובה? היס רקורדס? או כאלה חסרי לייבלים (או לייבלים קטנים?). לא מכיר את הפוליטיקה מאחורי הקלעים (שונא פוליטיקה יחיה), אבל עבור הצרכן הפשוט, כמוני, הם היו חסרים.

א-ב-ל: בתחום השבחים ראוי לציין שמה שהיה תקתק כמו שעון. האוכל נראה מצוין, ההופעות עלו בזמן והיו כמעט אפס פאשלות שאני שמתי לב אליהן. לא משהו אלמנטרי בכלל. בשורה התחתונה היה יופי של אירוע. לא חוויה רוחנית, אבל בהחלט שבוע כיפי שאקח איתי הלאה – והכי חשוב: משהו שיתן לקהל בו חשק לחזור גם שנה הבאה. אמרנו שהקטע זה לבנות מסורת, לא?

22 תגובות

  1. עמי הגיב:

    נשמע שהיה ממש כיף! (לעומת הטרום ביקורת של העונג, שם זה נשמע פחות כיף, עוד לפני שהתחיל)
    רק חבל שיש עכשיו מבחנים ולא יכולתי להגיע 🙁 .

    יודעים כבר משהו על אינדינגב השנה? מתי\האם באמת יתקיים השנה?

  2. ניימן הגיב:

    יתקיים – כן. מתי? הבנתי שהתאריך עוד לא סגור. אחרת אני מניח שכבר היו מפרסמים אותו. ניחוש שלי? אוקטובר-נובמבר ככה. זה נשמע מאד הגיוני בהתחשב במזג האוויר (אחרי זה כבר מתחיל להיות קר מדי מכדי לישון בחוץ).

  3. דביבון הגיב:

    בנוגע לאספקת הבירה לא הכל נגמר נותרו 2 גולדסטאר, וסטלה אחת ?

    רגע…

    שנייה…

    עכשיו, גולדסטאר אחת וסטלה אחת הכל שלי 🙂

  4. zikit הגיב:

    אני מוחה, הספרדים היו מצויינים! גם קובי לדעתי התרשם מהם.
    לגבי חוצמזה, אנחנו היינו בשעות שונות (הגענו מאוחר יחסית ביום שישי ועזבנו לקראת הסוף בשבת) אבל אני מסכימה עם הכל… מצטרפת לנזיפה ולשבחים.

  5. ניימן הגיב:

    הפוסט נכתב לפני המשחק של ארה"ב-ספרד (פורסם אחרי, אבל נכתב לפני). זה היה אחד המשחקים הטובים שראיתי בחיים. רודי פרננדז הוא מלך ברמות שקשה לי לתאר. מזמן לא נהניתי לראות שחקן משחק ככה. אם הוא היה 40 דקות על המגרש יש מצב שספרד היו לוקחים את זה.

    חוץ מזה, גם קובי עושה לי כיף – וזה קטע די חדש :]

    ושמח שמסכימים עם דעתי.

  6. itaihasid הגיב:

    היה פסטיבל נחמד, קצת מאכזב אבל נחמד, אפשר לעשות אותו יותר טוב בתוספת יותר גיוון באומנים, ופרסום מסודר (אני לא אגיד משהו כמו כל פסטיבל בחו"ל אבל אפילו ווליום כנרת נראה מסודר בעיתונים)

    למה לא נשארת לעמיר לב ולא דובים? (גם אני לא נשארתי (וחבל) אבל עושה רושם שהרבה הלכו)

    ולגביי השאלה על ישראלים/פעולה/סקס- לפי המידע שהגיע אליי מאור כהן היה בטוח שההופעה שלהם היא בערב ולכן לא הלהקה לא הגיעה, זה היה יכול להמנע עם פרסום הלו"ז במועד מוקדם יותר (שלדעתי פורסם אצל אטמי אוזניים רק יום לפני ולא יומיים לפני)

  7. ניימן הגיב:

    למה לא נשארתי? כי אני לא אוהב את ההרגשה של סוף פסטיבל. ובינינו? לא באתי לשם רק בשביל המוזיקה (כלומר, גם, אבל לא רק). אני רואה המון הופעות בת"א, ועוד אחת – פחות אחת לא משנה לי כולם (בלי להעליב את עמיר לב ולא דובים, ששניהם אמנים מוערכים). אז לא חשנו צורך לגרור את זה סתם ועזבנו. כל אחד והאופי שלו..

    והלו"ז פורסם ברביעי בלילה. יום וחצי לפני כזה. תלוי מהו שעון החיים שלך..

  8. גיאחה הגיב:

    יופי של סיכום פסטיבל, ואני גם אוהב נורא לקרוא דברים כאלה בנקודות ולא בערימות טקסט (מהסוג שאני נוטה לייצר). באמת היה כיף גדול, לפחות בשעות שבהן הייתי ועליהן אני יכול להעיד.

    אינדינגב יתקיים בסוף אוקטובר, באותו מקום כמו בשנה שעברה – רק שהוא יהיה קצת גדול יותר והרבה מגניב יותר לפי רסיסי המידע שהצלחתי לדלות מהמארגנים. אני חושב שהתאריך כמעט סגור (אני שמעתי דיבורים על 24-25 בחודש), אבל הם לא מפרסמים אותו עדיין רשמית, כנראה כי יש עוד כמה קצוות לסגור קודם.

  9. ניימן הגיב:

    יש הרגלים צבאיים חיוביים. סיכום בנקודות זה אחד מהם :]

    אין לך מושג כמה חבל לי שאני מפספס את אינדינגב..

  10. יעל הגיב:

    אחלה סיכום. והתמונה הארוכה למעלה מצוינת – אז אל תטען שאתה לא יודע לצלם (:
    עוד תמונות מהפסטיבל אצלי: http://yael.haoneg.com/general/302

    חיפשנו אתכם בבוקר: שוב נותרה לנו חצי ארוחה מיותרת שחיפשה מתנדבים שיחסלו אותה…

  11. ניימן הגיב:

    היא נלקחה על עיוור כי לא הצלחתי לראות כלום. אבל תודה :]

    שכחתי, לבושתי, להזכיר את הפסטה שלכם. האמת היא שלא ידעתי איך לעשות זאת בלי להיראות גרגרן :]

  12. שולי הגיב:

    מה עם העדר מים זורמים? 2 ברזים ל1300 איש? מה עם אור בשירותים? או ברז לשטוף ידיים אחרי? ראינו שני אנשים לפחות עפים על חוט התיל שנותר שם?
    והאשפה ליד דוכני האוכל היתה די דוחה
    והתבאסתי שאף אחד לא הזהיר אותי מפני הקוצים

    מצד שני, השירותים האורגניים היו הברקה (לא מסריח!), הליינאפ היה הארד קור אבל גם הבורגנים נהנו, היתה כמות מושלמת של קהל, ואני נחשפתי לפורטיס וגדולתו למרות שאננותי השחצנית

    היה נורא כיף סה"כ

    ובכל זאת, הנאום היה קיקיוני ואין פלא שזעקנו שיכורים מבין שקי השינה "אוי סתום כבר!"
    לפני שאתה חוטף התקף משיחי תוריד את הזבל.
    והמוסיקה האלקטרונית גם היא היתה לא לעניין.
    זה דבר חשוב ולהרים פסטיבל זה נורא נורא נורא מורכב וקשה ומתיש, לא מלאכה לרכי הלבב
    אבל תן לאחרים לטפוח לך על השכם – הם יעשו זאת, אל תדאג.

    אגב, לא דובים היו גאוניים לקינוח.

  13. ניימן הגיב:

    בגדול אנחנו מסכימים. לא שמתי לב לעניין האור בשירותים, וגם לא לעניין המים הזורמים. כל פעם שהייתי צריך ברז מצאתי אחד בלי תור.

    הנאום תפס אתכם בשק השינה? באיזה שעה הלכתם לישון? :]

  14. aHaVA הגיב:

    כן מסכים, גם לי היה כיף בפסטיבל וגם אני התאכזבתי מחוסר הגיוון באמני שוליים (טוב אני אחד מהם…) אז לקראת אינדינגב אשמח לחיבור למפיקי הפסטיבל כדי שאוכל להצהיר על קיומי המשובב.

  15. איש-סיכות הגיב:

    היי, מישהו הזמין מדביר?
    בבקשה לך, תבוא כל יום, רק תשאיר את הנמלים של הפועל בחוץ, רחוק בחוץ!
    אני נשארתי עד ארבע ככה, לא דובים היו ממש טובים אם איזו זמרת אורחת,
    או שזה היה זמר אורח ששר כמו בחורה לפי מה שליקטתי מדיבורים של אנשים סביבי
    (לא הייתי ליד הבמה)
    היו כמה היי-לייטס אבל בכללי לא היה שווה את החמישים-שישים שקל דלק+מאה שקל כרטיס 😛
    נקווה ונאמין שאינדי נגב יהיה יותר מוצלח אומנותית וכלכלית ;P

    ר', סיכות וש.מ.ב

  16. דארינאת הגיב:

    שלום לכולכם – לפני הכל – אם סוהיאלה היא החומוסיה האהובה עליך – יש לך עוד הרבה ללמוד ולעבור בהלכות הצפון – היא אפילו לא בחמש הפותחות של הגליל.
    לגבי התלונות של אורי צור המפיק על קשיי הרשויות – כנראה שמעולם לא התקרבת לנסות להרים אירוע שדומה לזה – ראינו מעל 540 לוקיישנים שונים הפסטיבל עצמו בוטל 3 פעמים על ידי רשויות מקומיות חודש וחצי לפני מסיבות מצוצות מהאצבע.. ההוצאות אדירות ולא פרופורציונליות – אסון ערד וכו היו לפני זמן רב והלקחים נלמדו וחשוב מכל – האישור הסופי לפסטיבל כזה ניתן על ידי המשטרה רק שעתיים לפני האירוע – חשבת פעם על הלחץ שהמפיק עומד בו – לחץ של כסף של מאמץ של פרסום ומה לא למקרה ויש משהו לא כמו שצריך בעיני הרשויות והאירוע לא יאושר
    אורי עשה זאת בפעם החמישית הוא רשאי לדעתי לגנוב כמה דקות
    והערה אחרונה – היו 8 ברזיות במתחם – רק צריך להסתובב קצת

  17. ניימן הגיב:

    איש-סיכות: ואללה, לא היה שווה? אני דווקא יצאתי מרוצה. אולי בגלל שלא שילמתי על הדלק :]

    דארינאת:

    סוהילה לא בחמש הפותחות? תשמע. אני אכן לא מומחה גדול (או מומחה בכלל) לחומוסיות הצפון. אשמח אם תאיר את עיני :] חוץ מזה, תמיד ייתכן שמדובר בענייני טעם וריח. יש גם אנשים שאוהבים את חומוס אשכרה…

    אני תוהה אם הקשיים ברמת חוצמזה גדולים מאלו של אינדינגב? או עשרות פסטיבלים אחרים שיש ברחבי הארץ? רק שבוע שעבר: סולחה וחורבת צ'וצ'ו (לא בטוח שלאחרון יש אישור…). האם הטענה היא שהקשיים של חוצמזה גדולים משל אירועים אחרים? או שבכללי הדרישות לארגון פסטיבלים בארץ הם מוגזמים בטירוף, והנאום של אורי היה בחזקת 'המלך הוא עירום'?

    לאורי מותר כמובן לדבר ואין תלונה על זה. אפילו רצוי שידבר – רק שיצפה שאחרים יגיבו :] לא התכוונתי לקטול אם זה מה שהשתמע, רק לחלוק על דעתו.

    לשאלתך: הייתי מעורב בעבר, לא כמארגן ראשי אומנם, בארגון אירועים לא פחות גדולים (אם כי בז'אנרים אחרים).

    (ותלונת הברזים לא הייתה שלי, אז אין לי איך להגיב עליה. רק אציין שאם היו בעיות למצוא את הברזים לחלק מהאנשים, אולי כדאי להבא להוסיף מידע עליהם.)

  18. דארינאת הגיב:

    ההקמה של פסטיבל בטבע ולא במקום מסודר שונה מאוד מבחינת הקשיים מולם אתה עומד – אינדינגב בסופו של דבר אומנם בונים את הפסטיבל מאפס וההפקה התכליתה זהה אבל המקום עצמו קיים ויש לו את האישורים הבסיסיים.. סולחה – מהפעם שאנחנו היינו מעורבים בהפקה הוא פסטיבל שנהנה מתרומות מקיר לקיר וחשוב מכך הוא נהנה מתמיכה רחבה של גופים ציבוריים – בסופו של דבר המשחק הוא מי לוחץ על השוטר – העיתונות המועצה או המפיק.. אבל הכי הכי חשוב בסופו של דבר זה – אבו ראמי בכפר רמה, חומוס המלכים מג'דלכרום, חומוס רקא בתרשיחא, אבו אדהם בכפר יסיף והראשון לכל מכל וכל בית התפילה סעיד -עכו העתיקה
    אז פעם הבאה בצפון שלח מייל .. נלך לסיבוב ניגוב

  19. ניימן הגיב:

    נשמע הגיוני מה שאתה אומר. למה באמת לא לארגן את חוצמזה בחניון מוסדר פחות או יותר, כמו שאינדינגב עושים? או שהללו נדירים למדי בארצנו וקשה לסגור אותם לסופ"ש? גם פסטיבלי הבירה\מד"ב היו במקומות מוסדרים, כך שהם אכן לא השוואות טובות.

    אני אשלח המלצות עליך לבלוג החומוס בקצב הזה :] לא צריך להיות צפוני כדי להכיר את אבו אדהם וסעיד (הייתי, אכלתי, נהניתי. אבל בטעם שלי בקרב סעיד-סוהילה האחרונה לוקחת). בחיים לא שמעתי על שלושת האחרים. חכה בדצמבר למייל שקורא לך לביקור חומוס. צייד ותיק כמוני לא יכול לותר על המיטב של הצפון :]

  20. אורן מלאכי הגיב:

    למה לא בחניון מוסדר? כי אורי רוצה שתהיו בטבע ..שתרגישו את האדמה ..אם זה היה תלוי רק בו הוא היה זורק את הפסטיבל ביער ומשחרר פנימה זאבים
    אז אתה יודע
    זה היה הכי מוסדר שהוא יכול

  21. ניימן הגיב:

    אין זאבים בארץ, בן אדם. מקסימום צבאים מתורבתים עם צ'יפים של החברה להגנת הטבע..

להגיב על ניימן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting