ביטים של ברלין 2010: חצות בלילה על ספינה קפואה

[המסיבה כבר לא מתקיימת על הספינה]


[החורף הזה. הגשם הזה. הקור הזה. מדכא את הגוף, אבל גורם לנשמה להיות לירית ביותר. מקווה שקוראי הבלוג יסלחו לי. פוסט לכבוד הגשם הראשון וסיום השריפה הגדולה. ואה כן – עודי מחפש מעצב\ת ללוגואים לבלוג. או במקרה הזה: לוגו לפרוייקט שירכז את כל ה'ביטים של ברלין' מהשנתיים האחרונות בעמוד אחד יפה ומסודר. יש מתנדבים\ות?]

לידידה שלי, ברלינאית אסלית שאסור להזכיר פה את שמה, יש חלום: לבלות לילה בהוסטל ה – Eastern Comfort. אחד מההוסטלים המגניבים ומוזרים ביותר בברלין. למה? כי ה – Eastern Comfort היא ספינה. ספינה גדולה, שעוגנת על נהר השפרי ליד גשר Oberbaum Brücke – הגשר הראשון בברלין. ואולי גם הגשר היפה בעיר. הנוף שם מהמם בכל שעות היממה, אך בלילה הוא אפילו עוד יותר עוצר נשמה – ובלילות החורף הקפואים הוא הדבר הכי מחמם לב בסביבות קרויצברג-פרידריכסהיין. (רואים? כבר התחלתי להשתפך. אני חסר תקנה! חסר!).


[ממחזרים פה תמונות. זו כבר הופיע בפוסט מלפני כמעט שנתיים על אגם ואנזה הקפוא]

אבל לא צריך לשלם מלא כסף על מיטה מצ'וקמקת בחדר מט ליפול (הכל הנחות, כן? לא ישנתי שם. יש לי דירה עם חימום עובד. למה לעזוב אותה? בגלל שהמיטה חורקת? זה בקטנה) – מספיק לבוא ללאונג' של המקום. שזה בעצם בר, רק עם חדר גדול וכל מיני ספות. הזמן הטוב ביותר לבוא ללאונג' הוא ברביעי בערב. הידוע גם בשם: 'ערב מסיבת הספינה'. זה מתחיל ב – 19:00, מתמלא ב – 20:00 – ובעשר יש קונצרט של להקה אלמונית כלשהי. שמעתי על כך בשבוע הראשון בו עברתי לאיזור. לקח לי יותר משנה כדי סוף סוף ללכת לשם.

מבלי להיכנס לפרטים, הנה כמה מסקנות מאד חדות שמגיעים אליהם אחרי שעתיים במקום: א. אני עוד אשוב לשם. ב. זה אחד המקומות הכי טובים בברלין לבוא אליהם לבד. ו – ג. לראות סערת שלגים ממעקה ספינה זה דבר שצריך לעשות פעם אחת בחיים. הנה – סימנתי 'וי' נוסף. אין יותר מדי מה לאמר על המסיבה: היא מסיבתית. יענו, הרבה אנשים – מכל מיני עדות, עם בירה ביד. המארגן אמריקאי, והוא מכין שתי צלחות ענקיות של חומוס ביתי עם מעט מדי מלח וטחינה (אבל הערכתי את המאמץ, והבטחתי לקחת אותו לאכול חומוס אמיתי בקרוב). הוא בחור מאד… נעים. וידידותי. וכך יצא שמהר מאד הוא הכיר לי אנשים אחרים. שהכירו עוד אנשים – ועוד ועוד. כולם היו מאד נגישים. למרות שהייתי באחד מהערבים הקצת עייפים הללו שבדר"כ אינם הזמן הטוב ביותר להסתחבקות, הלך פשוט נהדר.

אז מה היה לנו עד עכשיו? ספינה? יש. הופעה קטנה? יש. אנשים טובים מכל העולם? יש גם יש. בירה? שלושה יורו (ועוד שני יורו תשלום חד פעמי על הקונצרט. או יורו, אם אתם מגיעים לפני 20:30). סערת שלגים? יש. אם יש לכם מזל. באמת אירוע מומלץ לתיירים. אולי לא המקום הכי מגניב בשכונה, אבל לבטח אחד הנגישים שבהם.

[האירוע נערך כל יום רביעי על ספינת ה – Eastern Comfort שנמצאת ליד תחנת Warschau Strasse. הנה מידע מלא]

[טיפ: לספינה יש ספינת אחות בצד השני של הגשר בשם Western Comfort. הסיבה לשמות היא שהנהר נהג להפריד בין מערב (שכונת קרויצברג) למזרח (שכונת פרידריכסהיין) גרמניה]

2 תגובות

  1. יעל ר. הגיב:

    כמי שנשבעה לא להעלות שוב על כלי שיט לעולם (אלא אם הוא מגיע לשפיצברגן או לאנטארקטיקה), זה קונספט די מוזר לשלם על חדר בספינה שלא שטה לשום מקום. מצד שני, ייאמר לטובת המקום שבפעם האחרונה שישנתי על ספינה הייתי מוכנה להוסיף עוד 1000 דולר בשביל שהספינה תקורקע באופן שיחסוך לי את ייסורי מחלת הים…

  2. ניימן הגיב:

    אנשים, כולל אני, משלמים בשביל הרעיון. פשוט כי זה מגניב. את יכולה לחשוב על זה כאמנות קונספטואלית: ברור שאין בזה אפילו דל של שימושיות. אבל עצם הרעיון עצמו כל כך מקסים – עד כדי כך שחייבים לעלות על הספינה..

להגיב על יעל ר. לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting