ביטים של ברלין 2011: Soul Cat. בלוז, סול, ג'אז, קאנטרי ושאר דיכפין

[עדכון: אין יותר הופעות במקום. הוא פתוח והאווירה עודה נהדרת]

ביקרו אצלי אמש בברלין שני סליברטאים בלוגרים: עכברוש העיר והעכברושית! כן, ההם מבלוג המפורסם!

לא התכוונתי לקחת אותם לסול קאט – אבל כשהתברר ששכחתי לאיפה תכננתי ללכת במקום, הוחלט לאלתר וללכת לאחד המקומות החמימים וחביבים באיזור:

פאב הסול, בלוז, קאנטרי ושאר מרעין: Soul Cat.

הסול קאט הוא פיסת אמריקאנה כפרית בלב הרובע הכי טרנדי בברלין. צריך להוריד את הכובע בפני מעצבי המקום שיצרו סימביוזה מוחלטת בין תרבות עממית אמריקאית מאמצע שנות העשרים לאחד הרבעים הטרנדיים באירופה.

המקום פתוח לרחוב ומריח אנדרגראונד בריא – כמו שאוהבים בברלין. עם זאת הוא גם צבוע בצבעים חמים, מלא מזכרות מקיר לקיר למוזיקה שהוא מקדם, ומואר בתאורה עמומה שנותנת את הנופך הרומנטי הנכון.

יחד עם התאורה והעיצוב משתלב נהדר הפסקול: שירי סול חמימים ובלוז עצלניים שמתמזמזים להם בבריזת ערב ברלינאי חמים.

יש שם הופעות כמעט כל יום (ראו לוח הופעות) – וכשאין הופעה אז יש מסיבה – או סתם מלא אנשים שיושבים ומשתכרים לאיטם על הבר.

ההופעה שראינו שם, של Aaron Lewis & Bots, כללה בחור עם זקן איימיש עבות שניגן בכינור ובבאנג'ו, לצד בחורה מקסימה שפזזה צעדי סטפס. מה שנקרא: ניגנה ברגליים שלה. הקהל הגיב בהתלהבות, וכל הזמן התווספו אנשים נוספים מהרחוב עד שבסוף היה המקום מלא מקצה עד קצה. ערב סול קאט טיפוסי בהשתתפות השכונה.

חוויה מומלצת – ולא רק לחובבי הז'אנר.

[Soul Cat. כתובת: Pannierstr. 53]

4 תגובות

  1. שני ק. הגיב:

    אוחחחח. מתגעגעת לסול קאט.

  2. ניימן הגיב:

    אחד המקומות אם לא ה – :]

  3. ה soul cat (התפלקה לך שם d מיותרת בקישור) היה מעולה ובכלל היה כיף להיפגש.
    אם היינו מוותרים על הבר הראשון שהיה קצת סתמי היינו גם אולי מספיקים למסיבה בפארק או למקום אחר נחמד (אבל מצד שני אולי היינו מפספסים את ההופעה עצמה).
    לא נורא פעם הבאה.

    חוץ מזה בסוף לא הספקנו לקפוץ לויקטוריה אבל היינו בבר באזור ההאקשה הופה (מה זה כל הנערות ליווי שם ברחוב?), בביר גארדן הגדול והידוע שאת שמו שכחתי כרגע בפארק ליד האגם והגן חיות, וגם ב White Trash Tasty Food האמריקאי שמזכיר מאוד את האוונגארד/דיקסי בתל אביב, רק עם הופעות (היתה הופעות רוק נחמדה), מסיבות במרתף וגם דמי כניסה מעצבנים.

  4. ניימן הגיב:

    אני דווקא מחבב את הפאב הראשון – אבל אולי זה בגלל שהוא "סתמי" וזו נקודת השקפה של מי שגר במקום. אניווי, נדון על כך אם אכתוב עליו אי פעם.

    זנות היא דבר חוקי בגרמניה, אבל תחום באיזורים. ליד ההאקשר הוף זה אחד האיזורים שלהם. קצת מטריד לפעמים.

    אגב, ל – white trash fast food יש טאץ' סיני טרנטינו כזה שאין לאוונגארד\דיקסי לדעתי. וגם ההמבורגר שם פחות טוב (לא שאתה יכול לדעת… :] ). חוץ מזה הוא פאב מעולה, כך שטוב שהגעתם לשם.

    את הויקטוריה פאב תאלצו לשמור לפעם הבאה!

להגיב על עכברוש העיר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting