המדף הז’אנרי: פטריק רות’פס – A Wise Man’s Fear (פחדיו של האדם החכם)

רפרפו רגע על הביקורת שכתבתי על שם הרוח. הספר שפותח את טרילוגית ‘קוטל המלכים’. שימו לב איך התוכחתי עם עצמי לגבי איכות הספר. איך אותו הספר יכול להיות ‘מדהים’ ו’שטחי’ באותה הנשימה? פתרונות לניימן.

בדיעבד זה היה ספר ביכורים בוסרי של סופר מוכשר. ב – A wise man’s fear, הספר השני בטרילוגיה, התרפאו הרבה ממחלות הילדות של פטריק רות’פוס.

לא, זו עדיין לא יצירת המופת שהוא עתיד לכתוב בעתיד הקרוב – אבל זה כבר מאד קרוב לכך. A wise man’s fear הוא ספר פנטזיה שמן, יוצא דופן, מוזר והכי חשוב: מעולה! פשוט מעולה.

העלילה, בקצרה, היא ההמשך האוטוביוגרפיה של קבות’, כפי שהיא מסופרת ע”י עצמו ככה וככה שנים בעתיד. בכמעט אלף העמודים פה תוארו שנתיים מחייו – עד גיל 18 או 19 בערך. קשה לי לראות איך הסדרה מסתיימת בטרילוגיה כמובטח: אין מצב שהספר הבא יביא אותנו לימינו אנו. לא בקצב הנוכחי.

אבל לי זה לא משנה. בניגוד לסדרות אחרות, אין פה באמת איזה סיפור עלילתי חשוב שצריך להיגמר. אלו פשוט עלילותיו של קבות’. זה לא קונספט חדש: מישהו חשב אי פעם שצריך לסיים את סדרת אסטריקס? או טינטין?

בתכל’ס יש בספר חמישה תתי-סיפורים נפרדים לגמרי: קבות’ באוניברסיטה, קבות’ בחצר המלכותית, הרפתקאות קבות’ ושודדי הדרכים וכו’ וכו’. כל אחד מהם מחזיק ספר בפני עצמו. חלקם מדהימים, חלקם רק טובים ואחד מהם פשוט מיותר לגמרי ולא ברור מה עושה שם (פרטים וספויילרים בתגובות למי שירצה).

יש כמה “תעלומות” גדולות שמרחפות מעל הספר. למשל, סיפור האהבה של קבות’ ודיינה. שניים שלכל העולם ברור כבר 1800 עמודים שהם מאוהבים ורק הם לא מודעים לזה. קונספט שיובא בהצלחה מג’ים ופאם במשרד אבל מתחיל להימאס פה.

יש גם את ה – chandrian. יצורים מיתולוגים אותם חוקר קבות’ מתחילת הספר הראשון. גם קשת עלילה זו לא לוקחת חלקים גדולים מהספר.

יש שני דברים שפטריק רות’פוס עושה מדהים. הראשון זה לכתוב דמויות. אני מאוהב בכל אחת ואחת מהדמיות שלו. אפילו אם אני אמור לשנוא אותה. הן… אמיתיות, מקסימות ואנושיות. ממש בסקאלת ג’וס וידון.

ההתמחות השניה של רות’פוס היא בניית עולם. הוא מציג תמונה אמינה, מגוונת ומקורית להחריד של אוסף אדיר של חברות אנושיות. מבחינה הזאת זה מד”ב חברתי ולא פנטזיה.

נתראה עוד שנה-שנתיים בספר השלישי של סדרה שיש לי הרגשה שלעולם לא תסתיים.

[9.5 בסולם ניימן – ירדה חצי נקודה על כמה קטעים מיותרים וחוסר הידוק כללי של הספר. 993 עמודים באנגלית, 2011]

11 תגובות

  1. אבי הגיב:

    …אגב, אני ממש אהבתי את הראשון ובלעתי אותו ועכישו אני קצת מקרטע באמצע השני, אולי זה בגלל שאני קורא אותו באנגלית? או שהוא פשוט משעמם…

    • ניימן הגיב:

      אני חושב שאהבתי אותם במידה המידה. אולי את השני אפילו יותר.

      היה שם איזה קטע באמצע הספר – משהו של מאה עמודים – שממש נתקע לי. בתכל’ס, זה אוסף של סיפורים בתוך סיפור מסגרת שמקשר אותם. חלק מהסיפורים נהדרים, חלקם נהדרים פחות.

  2. אבי הגיב:

    סתם בשביל שאני אצטרף לרשימת עוקבים

  3. שי-אל הגיב:

    קראתי כמה פעמים את שם הרוח (הראשון) ונורא אהבתי אותו למרות שהסוף היה קצת תמוה, ולא ידעתי שיש המשך בסדרה. איפה אני יכולה להשיג אותם? יש בחנויות ספרים כלשהם עדיין? או אולי בספריה?

  4. צביקה הגיב:

    חיכיתי כל כך הרבה זמן לתירגום שלו, כל כך הרבה זמן – שישר כשיכולתי רצתי לדוכן של אופוס ביריד הספרים.
    את הספרים קראתי בשקיקה ובמהירות – רק כדי לגמור :-), כמובן שבקרוב אקרא אותם שוב ובמתינות בשביל להינות מהכתיבה עצמה.
    לדעתי העלילה עשויה וכתובה היטב רק שהסצנה עם פלוריאן מרוחה בצורה מחפירה.

  5. אסף הגיב:

    הספר הראשון באמת קצת חלש בהתחלה אבל מתחיל לתפוש תאוצה כשהוא מגיע לאוניברסיטה. השני מעולה!!! מערכת הקסם בסיפור פשוט נהדרת, כל כך כיף ללמוד איך הקסם עובד ביחד עם הגיבור והעולם שפטריק יצר מגוון ומעניין עם היסטוריה עשירה ואגדות ברמה של טולקין. אני מסכים שהסיפור עצמו אינו יצירת מופת, כלומר לא מתימר לומר משהו על החיים או בעל מוסר השכל אבל לדעתי זה לא גורע הסופר לא ניסה להציג סיפור עמוק אלא צ’יזבט ואת זה הוא עשה מצויין. הסיפור ממכר, כתוב בצורה טובה וקולחת, מה שנקרא page turner.

    הצחיקה אותי ההערה: “נתראה עוד שנה-שנתיים בספר השלישי” שנכתבה ב- 2012. למזלי קראתי אותו רק עכשיו 2018 ולפי ההפורומים הרשת החלק השלישי אמור לצאת כנראה בעוד שנה שנתיים (:

להגיב על אסף לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting