מוסקבה #12 (ואחרון!): אוכל רוסי חלק ב'

[חלק א']

יש אוכל טעים ברוסיה. יש אוכל ממש ממש טעים ברוסיה. רק שלא קל למצוא אותו.

ההמלצות באינטרנט מתייחסות למסעדות יקרות שהן גם לא כוס התה שלי וגם כנראה לא משהו. אקדמאיים בקושי אוכלים בחוץ כי זה יקר. נראה שאף אחד לא עושה ביקורת מסעדות פועלים אתניות. גם לא ברוסית. לקח זמן להיסגר על מה כדאי לאכול.

נפתח במרק בורשט: מרק סלק ובשר כלשהו עם כף שמנת. זה הבסיס של כל ארוחה רוסית. נראה לי שאפילו מסעדות איטלקיות מציעות במוסקבה בורשט כי 'בלי זה, ארוחה היא לא ארוחה'.

מה שעוד מוצאים בכל מקום הוא סלט מימוזה. סלט שכבות רוסי עם מיונז, דג כלשהו, ביצים וביצה למעלה. לפעמים הוא מעדן (כמו זה שבתמונה), לפעמים הוא סתמי.

אנחנו בכל מקום #3: כופתאות. אם אתם במסעדה רוסית קוראים להם 'פלמיני'. הגרוזינים מגישים 'חינקלי', והארמנים? מנטי Manti. כל כופתאה נראית ונטעמת קצת אחרת. הכי אהבתי את המנטי עם הבצק הרך והלח:

לחינקלי יש יתרון אחד: אם מבקשים אז הם מגיעים מטוגנים. פחות בריא, יותר טעים – יותר קשה לאכול עם סכין ומזלג (או כף).

נשאר רגע במטבח הגרוזיני. הזמנתי את אחת המנות המפורסמות של המטבח הזה: 'קציצות בנוסח גרוזיה'. יש לזה בטח שם יותר מקצועי.

מה שהגיע אלו קציצות מוזרות מאד. רכות, קצת מטובלות, טיפה מימיות אפילו. יאמי.

אותה המנה, רק בעשירית מחיר, קניתי במסעדת פועלים אחת במרכז העיר. שם היא הוגשה עם ביצה עליה וכוסמת בצד. בכלל, רוסים מתים על כוסמת.

הנה מגש הקציצות הגרוזיניות עם הביצה עליהן. לא יפה?

באותה מסעדת הפועלים לקחנו גם דג מוקרם עם גבינה צהובה. זה היה אחד מעשרות דגים מוקרמים בגבינה צהובה שהציעו שם. בכלל, עושה רושם שלהקרים עם גבינה צהובה זה מה שהרוסים הכי אוהבים לעשות לדג טרי.

אז דגים, כן? הם בכל מקום. בתור סלט פתיחה.

כדג יבש שמוגש עם הבירה ואנשים צריכים לשבור באכזריות עם הידיים. סיפור מצחיק. ישבתי בפאב, ולידי ישב בחור בגיל העמידה והזמין – לעצמו – שתי בירות. התעניינתי למה: מסתבר שהמקום מגיש דג יבש עם כל בירה השניה. הבחור נורא רצה דג, ואין לו שום בעיה להוריד בירה בשלוק. 'זה לא וודקה, כן?'.

אחרון חביב: לחם פסחא. פסחא ברוסיה נחגג בתחילת מאי, כך שהספקתי לטעום את הלחם המיוחד. הוא נראה מבחוץ כמו עוגה בגלל זיגוג הסוכר והסוכריות. בתכל'ס הלחם עצמו לא ממש מתוק ולא נחשב קינוח.

אוכלים אותו עם חמאה או עם גבינה – ומה אתם יודעים, זה מעדן אמיתי. לו רק הייתי יודע איפה מוצאים את זה בברלין או תל אביב.

לסיום, המאכל הטעים ביותר שאכלתי במוסקבה הוא הבלינצ'ס. קרפ. חביתיה. או איך שלא בא לכם לקרוא לזה. בארבעת הימים האחרונים חייתי כמעט רק על בלינ'צסים.

זה הפתיע אותי, כי לא ידעתי שיש סוגי בלינצ'סים ושחלקם, אלו שנעשו עם מלא חמאה, טעימים כל כך. אכלתי בלינצ'ס עם פטריות, עם עוף מעושן, עם בשר, עם פירות יער ושמנת מתוקה – וההכי הכי טעים: עם תפוחי עץ וכרמל.

אפשר למצוא בלינצ'סים בכל מקום, אבל אני התמכרתי דווקא לאלו של רשת המזון המהיר Teremok. יש סניף קטנטן, ממש דוכן, ליד תחנת Rechnoe Vokzal. מעדן. אני ממחזר תמונה מהפוסט הראשון.

9 תגובות

  1. מרק הגיב:

    בכל מקום חייב להיות טבח או טבחית שיוציאו את האוכל טעים מתחת לידיהם
    אבל כללית אפשר לאמר שהם נתקעו בשנות החמישים
    סידרת הקציצות שעליהן הביצים מהוות את אחד ההסברים לאכזריותו של סטלין
    הקציצות המוזרות אם כי ניתן להנות מהן בצורה קינקית ,
    הדג היבש
    ובכל זאת אם היה פה משהו שנראה טוב זה הסלט , שגם לגביו
    1. איפוא הדג ? (על משקל איפוא הילד או איפוא הכסף ?
    2. מה הביצה עושה שם ?

    • ניימן הגיב:

      אל תשכח שאני מחפש את האוכל של שנות החמישים. אם הייתי תייר בישראל היה יוצא פוסט של חומוס, מסבחה, סביח ושלל מסעדות פועלים. לא טוב לשפוט מטבח של ארץ ע"פ מה שאני מחפש.

      הבלינצ'ס פנטסטיים, הכיסונים ממש טעימים, המרקים מעולים ויש שלל סלטים עם דגים ומיונז שכולם טעימים לאללה. יש הרבה מסעדות עם בר סלטים חופשיים, ועשרות סוגים כאלה עושים לך כיף בבטן.

      לשאלתך:
      1. זוהי מנת שכבות. הדג מוסתר בפנים. אוכלים אותה עם כף ואחרי שהתחלתי לאכול רואים את הדג אבל המנה נראית לא טוב.
      2. הביצה שם בשביל הקישוט אני מניח. וגם בשביל הטעם.

  2. איזה מזל שעוד שעתיים מסעדה, אחרת לא הייתי עומדת בזה!

  3. מעורר תיאבון! האמת שלא הכרתי את הקציצות עם ביצי העין עליהן. נשמע טעים 🙂 וגם עשית לי חשק לקרפ עם רוטב פירות יער… מי יודע, אולי ארקח ריבת דובדבנים בקרוב – יש עכשיו טריים וטובים בשוק.

  4. יונתן הגיב:

    הי. בתור ילד הגעתי לארץ , אפשר גם להגיד שגדלתי על אוכל יהודי מבית סבא. חלק ממנות אני כלל לא מכיר כמו אוכל גרוזיני או כופתאות בוכריות. בריה"מ זה ערבוב של חמישים עמים שלכל אחד מהם אוכל מיוחד וייחודי. ומה להגיד בסוף שכל פעם אני נפעם שאני שומע ביקורת טובה מאוכל רוסי ולא אירי או גרמני או צ'כי. חחח מין דה ז'ה וו

להגיב על מרק לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting