קפה קפה קפה
כולם אוהבים קפה (ואל תתחילו לספר לי עכשיו ש'אני לא', כי אני מזהיר, אני אתעלם מזה!).
קפה מזוהה אצלי עם התעוררות ועם בוקר. עם עבודה ועם הישגים. עם הפסקה ופרופורציה וגם עם שיחה אינטימית בבית קפה או ספר טוב. אני נוהג לאמר שאני שותה מוטיבציה (קפה) במהלך היום ואומץ (בירה) בלילה.
קפה הוא אחד מהדברים הללו שעדיין לא ברור אם הוא בריא או לא לגוף האנושי. בגלל שרבים המכורים אליו, ישנם המון מחקרים, הנעשים ע"י צדיקים גמורים, שמנסים להוכיח את תועלתו.
במרץ התפרסם מחקר שהסביר איך קפה מועיל לזכרון של דבורים! ישנם צמחים המערבבים מעט קפאין בצוף שלהם, והטענה היא שזה עוזר לדבורים לזכור אותם יותר טוב ולשוב לשם (מעבר להתמכרות לקפאין).
השבוע הרשת סערה בגלל מחקר אחר הקשור לזכרון וקפה.
נתנו לשורת משתתפים אחת משתי גלולות: גלולת קפאין או פלסיבו. לאחר מכן הראו להם סדרת תמונות. 24 שעות לאחר מכן, הראו להם סדרה אחרת של תמונות, שהייתה מורכבת מתמונות זהות, דומות או שונות לגמרי לאלו של הראשונה. אלו שקיבלו את גלולת הקפאין, הצליחו לזכור יותר טוב איזה תמונה הם ראו קודם או לא.
משכנע? לא לחלוטין, אבל זו כן סיבה להעלות פוסט על קפה, משולב בתמונות קפה יפייפיות (נגנב מרינת קורבט).
אני לא אוהבת קפה בד"כ (רגע, רגע, לפני שאתה צולב אותי פה… יש המשך) למעט כמה יוצאי דופן:
קפה שחור ערבי. ממש מרענן בקיץ. שותה אותו בלי סוכר בספלים קטנטנים.
קפה בסגנון אוסטרי, נקרא גם מלאנג' ומייל (miel). רק בשני מקומות בחיפה. בוינה שתיתי בכל בית קפה.
נס על חלב אלכוהולי – עם הרבה חלב והרבה אלכוגול 😉
חוץ מזה אני מכורה לכל דבר שהוא בטעם קפה – עוגות, סוכריות, סבונים.
והתמונות באמת מהממות 🙂
זה נקרא לא אוהבת קפה בדר"כ?!?!?!?!?!?! זה הרבה יותר מהממוצע.
הקפה האהוב עלי הוא משהו אוסטרלי\ניו זילנדי בשם Flat White. כמו קפוצ'ינו רק בלי קצפת מעצבנת.