חנוכה בעיר העתיקה בירושלים

איך זה שאני נוסע שעתיים באוטובוס כדי לראות טקס עתיק בכפר בגרמניה, אבל בקושי מכיר את המסורות הישראליות? לאחרונה אני מנסה לכפר על כך.

כבר הייתי השנה בסליחות בכותל ביום שלפני יום כיפור. היה מרטיט, למרות שאינני דתי (וידאו בסוף הפוסט).

אבל עכשיו חנוכה. חג חגיגתי אמיתי. הדמיון המפליא שלו לחג המולד מרמז או על מקריות והשגחה עליונה, או על גניבת זכויות יוצרים בתחום הדת. בכל מקרה, זה אירוע שווה עליה לאוטו לעיר העתיקה בירושלים.

ברובע הנוצרי עסקים כרגיל. המוני רוסים בכנסיית הקבר שוטחים צרותיהם מול קבר ריק, ומבקשים עזרה. רחמים על מי שמבין רוסית וצריך לשמוע את זרם המסכנות האנושית הזאת.

הכמרים נורא נחמדים, ומסבירים שכלום לא קורה בכנסיה בחג המולד. הם יוונים-אורתודוקסים, וחוגגים אותו בכלל באמצע ינואר. גם אז, יש אירוע סגור לכמרים. כיוונו אותי לשתי כנסיות אחרות שמקיימות טקסים לציבור. אבל זה באמצע ינואר, כן?

בערב חג המולד "הקלאסי" יש אירוע בכנסיה הלותרנית ליד. אבל צריך להזמין מקום מראש (בחינם). הכרטיסים אזלו כבר לפני יותר משבוע. "אבל תבואו", אמר שם הכומר, "אנשים לוקחים כרטיס ובסוף לא מגיעים. אז אם אתם אדם, או זוג, נמצא מקום להשחיל אתכם".

המשכנו לעוד כמה כנסיות, אכלנו פיתה עם זעתר, שתינו קפה בהוספיס האוסטרי, ומצאנו עצמנו לאחר ביקור בכותל ברובע היהודי, בעיר העתיקה.

בכיכר הרובע ליד בית הכנסת החורבה (שעמד הרוס כחורבה מתחילת המאה ה – 18 ועד אמצע המאה ה – 19) יש הצגת רחוב, ואדם עם אקורדיון מנגן שירי חג. עלינו במעלה הכיכר לקבל תצפית מלמעלה, ונכנסנו לסמטאות.

בכל בית ובית עומדת חנוכייה. בחלק יש חנוכייה אחת (כמנהג האשכנזים), ובחלק כמה חנוכיות: אחת לכל בן בית. הסמטאות הכי קטנות וצרות מקבלות מראה קסום של אור נרות וגשם קל.

התחלנו לנווט לפי קולות השירה. בכל בית עורכים את טקס הדלקת החנוכיות בשעה שונה קצת, ואפשר בעזרת המוזיקה להגיע לסמטה הנכונה.

באחת הסמטאות הזמינו אותנו לבקר בהוסטל נשים. הם הניחו, בלי לשאול, שהכובע שלי מראה על אמונה (במקום היפסטריות), ושאנטה יהודיה ממוצא לטבי. כי מי יעלה על דעתו שיהודי יצא עם גויה?! הזמינו אותנו לעשות שבת אצלם. "זו חוויה נהדרת. כולם שרים ביחד בכותל עד מאוחר, ואז ממשיכים ברחובות ובבתים".

בבית אחר שוחחנו עם בחור שהכין חנוכייה מהגיטרה. לו ולאשתו יש דירת גג, והוזמנו לראות את העיר העתיקה בלילה מגבוה.

בסמטה אחרת התקבצו כמה חברים. שוטר מג"ב, דתי עם כיפה סרוגה וכמה חרדים. לזה יש גיטרה, לזה דרבוקה – וביחד עם מאלתרים פיוטים. קהל רב התגודד סביבם, כולל ילדים קטנים שיצאו מהבתים מסביב. הנה וידאו קצר וחשוך מהאירוע.

שוטטנו לנו עוד קצת. מחפשים את המקומות הכי ריקים עם התאורה הכי יפה. ראינו אנשים עם אופניים זוהרים, וחבורות – חרדים, דתיים והיפסטרים – שרוקדים ביחד במעגל.

עד שהחל לרדת מבול – והלכנו הביתה.

בונוס: הסרטון המובטח של אדון הסליחות בכותל. הקהל הכי טוב בעולם.

6 תגובות

  1. נעמה הגיב:

    שיחקת אותה הפעם עם סרטוני הוידאו.
    פוסט מקסים!
    עושה מאוד חשק להגיע לירושלים 🙂

  2. kenny הגיב:

    אז היית בירושלים בחנוכה ולא באת ל"מאורות" להגיד שלום. אם הייתי פולני כבר היה לי מה להגיד על זה. P:

להגיב על ניימן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting