יומיות 29.03.2016: סרטי קולנוע חדשים בסלון הביתי, הסוף לתביעות ביטורנט באירופה? ווב אסמבלי, מלחמת האזרחים של מארוול ועוד

בחודשים האחרונים אני מנסה להקים פרוייקט (או להצטרף כשותף לאחד קיים). אפשר לקרוא לזה סטארטאפ, למרות שהמילה 'פרוייקט' עדיפה, כי יש גם אופציות לא מסחריות.

אחד התמריצים לעבור על כל החדשות הגיקיות ולכתוב פוסט יומיות, הוא למצוא השראה לרעיונות. הסיבה לדלדול ב'יומיות' לאחרונה, היא שהיה רעיון שהתבשל וחשבתי שיצא (סוף סוף) לפועל. אבל זה לא קרה. כי ככה זה לפעמים. אז אנחנו חוזרים לשולחן העבודה ולפוסטי היומיות.

האייטמים הפעם ישנים במושגי אינטרנט.

לינקים: טחנתי מספיק פעמים את האבסורד של עלות המאמרים האקדמאיים בעידן המודרני.  בקיצור: מלא אקדמאיים עובדים בחינם – ולמרות זאת גירסאות ה-pdf של המאמרים עולות הון. לחלק גדול מהאוניברסיטאות אין גישה אליהם (כי אין תקציב). בטח שלא לאנשים מחוץ לאקדמיה.

היה קצת רעש השנה כשסטודנטית קזחסטנית "הדליפה" מלנתלפים מאמרים לרשת, ואז נאלצה לבקש מקלט(!) ברוסיה. הניו יורק טיימס כותב על הנושא בצורה הרבה יותר חכמה ומאירה ממני.

תמונה: אני בטוח שיש סיפור מרתק מאחורי התמונה הזאת. אבל אני לא יודע אותו. אז מה? היא יפה גם ככה. הנה המקור.

יומיות 29.03.2016: סרטי קולנוע חדשים בסלון הביתי, הסוף לתביעות ביטורנט באירופה? ווב אסמבלי, מלחמת האזרחים של מארוול ועוד
אני אוהב ולא אוהב את Screening Room. המיזם החדש של שון פארקר (האיש שבעבר הביא לכם את נאפסטר, ופחות או יותר המציא את שיתוף הקבצים).

הוא מציע ככה: נכון שיש לכולם כיום קולנוע ביתי (לפחות בארה"ב). אז למה הם עדיין הולכים לקולנוע? רק כי יש שם סרטים חדשים? אם ככה – בואו נעשה ההפך: ניתן להם את הסרטים החדשים בקולנוע הביתי שלהם תמורת מחיר מופקע (50 דולר).

הרעיון עקרונית מבריק. זה באמת טיפשי שמכריחים אנשים ללכת לקולנוע. מצד שני, הוא מתהדר בטכנולוגיות אנטי-פיראטיות מתקדמות שלא יאפשרו העלאת הסרט לאינטרנט (בחיים לא יעבוד). וזה מעצבן. אני אומר: אם כבר קולנוע לעם – אז עד הסוף.

—————————

פיירפוקס, כרום, אקספלורר וספארי: כולם הכריזו על תמיכה בוובאסמבלי. הפורמט שיביא לכם אתרים מקומפלים לדפדפן. יש כבר פרוטוטייפ ראשון של דפדפן שתומך בזה, ואפילו משחק לדוגמא: Angry Birds!

היתרונות ברורים: אפשרויות לאפליקציות ווב מהירות יותר. החסרונות? הסוף לקוד הפתוח ברשת. אם עד היום יכולתם להסתכל בקוד של כל אתר ולדעת בדיוק איך הוא נכתב – וובאסמבלי יבטל את זה.

מצד שני, גם כיום יש קוד מכוער בכוונה של ג'אווה סקריפט שמונע מאנשים להבין אותו. נראה אתכם מסתכלים בקוד המקור של google.com ומבינים מה הולך שם (באמת, תנסו להסתכל. אתם תידהמו). אגב, בפיירפוקס יש כפתור prettify שנועד לייפות קוד מכוער.

יש כבר אפשרות לאתרים מהירים כיום. קוראים לזה: Emscripten. זה משהו בו אתם יכולים לכתוב קוד ב-C, לקמפל, ולקבל משהו נורא מהיר ונורא לא קריא בג'אווה סקריפט.

מה הבעיה עם Emscripten? הוא גדול מדי. לכן צריך גירסא מקומפלת מכווצת שלו – וזה בדיוק מה שוובאסמבלי עושה אם הבנתי נכון.

—————————

IO9 עפים עד הסוף, ובכל הכוח, על Lovecraft Country.

אז נכון, io9 מתלהבים מכל הספרים, כי ההכנסות שלהם זה מלמכור ספרים. אבל יש התלהבות, ויש סופר-מגה התלהבות. ובמילים אחרות: אני ניגש לקרוא את Lovecraft Country בעקבות ההמלצה שלהם.

—————————

סאגת 'מלחמת האזרחים' של מארוול היא אחת המסועפות ביותר בחברה. עם יותר מחמישים חוברות, והשתתפות של כמעט כל דמויות מארוול הקיימות. מביני הדבר בינינו גם יודעים שהיא הבסיס לעלילת הסרט הבא של קפטן אמריקה.

לי כבר אין זמן (או חשק) לקרוא עשרות חוברות של סיפור סופר-גיבורים מבלבל. במיוחד בשבילי עשו הסבר בן ארבע דקות באנימציה.

כל ישראלי שמגיע לגרמניה יודע את זה: אסור להוריד פה ביטורנטים. חברות המוזיקה והסרטים בודקות את זה כאילו אין מחר, ואני מכיר לפחות ארבעה אנשים שנתבעו.

זה מבאס. לא בגלל שזה לא מאפשר לראות סרטים פירטיים (יש מליון דרכים אחרות), אלא בגלל שזה מכריח אנשים לסגור את הרשת שלהם עם סיסמא. לבתי קפה, אפילו סיסמא לא מספיקה. כי לקוח שמקבל את הסיסמא יחד עם הקפה עדיין יכול להוריד סרטים ולגרום לבית הקפה להיתבע. הרבה מקומות ביטלו את האינטרנט, או שכרו שירותים של ספק צד ג', שבדר"כ נותן שירות גרוע (ומוגבל בזמן).

לאחרונה פסק בית המשפט של האיחוד האירופאי שבעלי ווייפיי במקומות ציבוריים לא אחראיים למה שעושים איתו המשתמשים. ההחלטה טרם סופית, אבל אני מקווה שהיא צעד לכיוון הנכון.

4 תגובות

  1. אורן הגיב:

    אפשר לשאול איזה רעיון?

    • ניימן הגיב:

      זה לא סודי, אבל לא נעים לי לדסקס בבלוג. אתה מוזמן לכתוב במייל אם אתה סקרן:) בכל מקרה, לא משהו בומבסטי משנה עולם.

  2. דן אפיד הגיב:

    מת על לאבקראפט ונגזרות מיצירתו, נכנסתי לקרוא את הביקורת, מרגיש כמו עוד נסיון לקדם אמנות פוליטית. געגועים לימים שמד"ב לא היה הרפתקאותיהן של טרנסג'נדריות בחלל (תמצות העלילה של בערך 3 מ5 הפרקים האחרונים של הפודקאסט אסקייפ-פוד).

    • ניימן הגיב:

      לא מקשיב לאסקייפ פוד (או פודקאסטים בכלל), אבל הגזמת. יש מלא מד"ב לא פוליטי. מה-Expanse שהוא כל כולו קיק אס, דרך Ready Player One ועד יצירות קצת פחות מפורסמות (בישראל) כמו סדרת Frontlines.

      אפרופו לאבקראפט: אני צריך להעלות ביקורת עם carter and lovecraft, שזה גם הומאז' לבחור. אבל עד אז הנה דעתי: מתחיל מעולה עם המון אהבה ללאבקראפט, וכמו הרבה ספרים כשזה מגיע לשלב האקשן הסופי – נחלש.

להגיב על דן אפיד לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting