ספרי עיון: Fooled by randomness – נאסים טאלב

[חלק מפרוייקט ספרי העיון הטובים ביותר של 2018. מקום חמישי]

בהקדמה לספרו Fooled by Randomness, מציין נאסים טאלב את החוקים שהציב לעצמו בזמן כתיבת הספר.

הם כללו:
א. לא לכתוב על מחשבות שלא הגה לבדו, או אירועים שלא חווה בעצמו.
ב. לא לכתוב על נושאים שהוא לא מכיר על בוריים. הספר נכתב כולו מהראש, בלי מחקר נוסף בספריה.

טאלב לא השתמש בציטוטים שהוא לא זוכר בע”פ, ולא הזכיר ספרים או כותבים שהוא לא מכיר בצורה אינטימית.

מן הראוי שביקורת זאת תכתב באותה האופן: רק נקודות שאני זוכר מהספר בע”פ.

——————————————

שנה שעברה הענקתי את המקום השני בספרי העיון לברבור השחור, הספר השני של נאסים טאלב. השנה חזרתי אחורה בזמן וקראתי את Fooled by Randomness, הספר הראשון של טאלב.

הברבור השחור דיבר על איך מתמודדים עם אירועים חד פעמיים (או נדירים) שאי אפשר לצפות. Fooled by Randomness מדבר על איך מתמודדים עם אירועים אקראיים.

זה ממש מאמץ מחשבתי להבדיל בין שני הדברים: אירועים אקראיים ואירועים חד פעמיים. השאלה היא האם צריך ספר שלם שמוקדש לכל אחד?

התשובה? לא וכן.

לא, כי Fooled by Randomness ממש דומה במבנה שלו לברבור השחור. שוב אנחנו לומדים איך בני האדם רואים הגיון גם כשיש שגעון. שוב אנחנו רואים שבני אדם גרועים בתכנון לטווח הארוך. ושוב אנחנו מקבלים הטפות מטאלב שהחיים הם מרתון, לא ספרינט.

או אם לנסח בקצרה יותר עם הכותרת של אחד הפרקים של טאלב:

“החיים הם מקריות”

אז למה בכל זאת כן? בגלל שטאלב כותב נהדר. נקודה. הוא לוקח דיון בנושאים דומים למקומות אינטלקטואליים שונים לגמרי.

אפשר לדון בשאר הנושאים שטאלב מעלה בספר: תהליכי מונטה קרלו, תהליכים לא ליניאריים או התזה ההתנהגותית של כהנמן וטברסקי. אפשר, אבל זה חוטא קצת לספר.

הכתיבה של טאלב היא אסוציאטיבית. הייתי מוצא בה עניין גם לו היה סוקר את התפתחות המתכון לפירה תפוחי אדמה לאורך ההיסטוריה. המסר העיקרי של הביקורת הוא שיש בספר יותר מסתם התעסקות בנושא אחד, ולכן ראוי לקרוא אותו גם אם הנושא העיקרי הוא לא כוס התה שלכם.

כדי להעביר את המסר כראוי, שאר הביקורת תכיל מקטעים מהספר שנשארו לי בראש חודשים לאחר הקריאה. אם תמצאו בהם עניין, אולי זה הספר בשבילכם.

Fooled by Randomness Book Cover

מקטע א’: טאלב בתור סוחר בורסה
את התהילה הראשונית קיבל הספר בגלל המוניטין של טאלב כסוחר בורסה מצליח. טאלב מדבר בספר על חלק מאסטרטגיות המסחר שלו, דבר שהוא לא עשה בברבור שחור.

אלו אסטרטגיות מקוריות מאד. טאלב השקיע, למשל, כך שהוא ידע שההשקעות שלו יניבו לו הפסדים רוב הזמן. מצד שני, כשההשקעה השתלמה, היא השתלמה פי עשרות מונים, ופיצתה על כל ההפסדים הקטנים.

מה שעוד מעניין זה איך טאלב עקב אחרי ההשקעות שלו. במילה אחת: הוא לא. הוא טוען שקשה לו רגשית לראות את השינויים היומיים, ולכן הוא העיף מבט בפורטפוליו רק פעם בכמה שבועות.

יותר מזה, טאלב לא עוקב אחרי חדשות. הוא קורא להם, “רעש”. אם משהו מספיק חשוב יקרה, הוא ישמע עליו. זה מזכיר לי פוסט נהדר שקראתי פעם של דויד פרץ, אם אתה טוב, אני כבר אשמע עליך. פרץ כתב על מוזיקאיים צעירים, ואיך הוא הפסיק להאזין להכל ולחפש את הדבר הטוב הבא. אבל העקרון שלו דומה לזה של טאלב: אי אפשר לעקוב אחרי כל הרעש בעולם.

אחת הסיבות לכך הוא שהחדשות משקיעות רגשית על טאלב, הן יגרמו לו להיות לא רציונלי. “היתרון הגדול שלי בחיים, הוא שאני מודע לחלק מהחסרונות שלי” גורס טאלב.

מקטע ב’: הטלות מטבע
יש לי מנהג, כבר המון שנים, שכשאני עומד בפני שתי אפשרויות ולא מצליח להכריע ביניהן, אני פשוט מטיל מטבע.

היו אנשים שנזפו בי שאני לא לוקח אחראיות על גורלי. אבל המשכתי, בלי להקדיש יותר מדי מחשבה למנהג המוזר הזה.

… ומה אתם יודעים, טאלב עושה בדיוק אותו הדבר! כי באמת יש הרבה פעמים שאין לנו כלים לדעת איזו החלטה יותר טובה. ואז אפשר לשבת ולשבור את הראש, להשתגע, לנסות למצוא הגיון במשהו שבאמת אי אפשר לדעת. או אפשר להפיל מטבע.

הסיכוי לקבל את ההחלטה הנכונה הוא זהה, אבל כאב הראש נחסך.

מקטע ג’: איך לבחור בין שני בעלי מקצוע?
הסיפור הזה לקוח דווקא מהרצאה שנתן טאלב בכנס HCPP 18.

נגיד שאתם צריכים לבחור בין שני רופאים. האחד גבר, שנראה כמו רופא קלאסי: גבוה, עם שיבה פזורה בשערו ומראהו מהודר. השניה, אשה שנראית כמו איך שאתם מדמיינים עובדת קפיטריה פשוטה.

במי אתם בוחרים (בהנחה שאין לכם מידע נוסף)? התשובה, באשה. בגלל שרוב הסיכויים שעקב הטיות חברתיות היא נאלצה לעבוד הרבה יותר קשה מהגבר כדי להגיע למעמדה, ולכן יש סיכוי גבוה שהיא מקצועית מוצלחת יותר.

בתור מתמטיקאי אגב, אני צריך לציין שלצערי אחוז הנשים בתחום נמוך, אבל הפרופסריות למתמטיקה (או מדעי המחשב) שאני מכיר, פשוט מדהימות ברמתן.

מקטע ד’: סוגי אינטלקטואליים שונים
טאלב מבחין בין שני סוגי אינטלקטואליים. אינטלקטואל מדעי ואינטלקטואל ספרותי (התרגום לעברית קצת קלוקל, אז חשוב לאמר שאין פה כוונה להעליב את אנשי הספרות!).

אינטלקטואלים מדעיים הם אלו שמכירים את פרטי הנושא עליו הם מדברים. הם קראו הרבה טקסטים, הבינו אותם לעומק, ויודעים מה פירוש כל מילה שהם משתמשים בה.

אינטלקטואלים ספרותיים, לעומת זאת, הם אלו שקראו קצת על חישוב קוונטי, הבינו, פחות או יותר, כמה תיאורים שטחיים של חלק מהרעיונות, ועכשיו הם כותבים מאמרי דעה עם משפטים ארוכים ותחביר מסובך, ומקפידים לשזור בהם כל מילת באז אפשרית (בלי לדעת יותר מדי מה היא אומרת).

וכן, אני מודע לכך שאינטלקטואליזם ספרותי זה פחות או יותר הקטע של פוסטי יומיות בבלוג הזה.

יש סיכוי גבוה שנתקלתם באינטלקטואלים ספרותיים בחיים שלכם. בטח אם אתם עוסקים ברפואה, מתמטיקה או עריכת דין. אני נתקלתי באחד כזה מעצבן במיוחד השנה, וזה היה כמה ימים של כאב ראש בלתי ייאמן.

על פי טאלב, ההבדל הוא שאינטלקטואל מדעי יכול לזהות טקסט של אינטלקטואל ספרותי, אבל אינטלקטואל ספרותי, לא יכול לזהות טקסט של אינטלקטואל מדעי.

זאת הבחנה מתנשאת ואליטיסטית, אבל עם זאת חיבבתי אותה. אלו תופעות שנתקלתי בהן בחיים. טוב לתת להם שם ותיאור.

מקטע ה’: מהו סיפוק בעבודה
יש עוד בערך עשרה מקטעים שעולים לי עכשיו בקלות בראש. אבל חייבים להפסיק מתישהו.

טאלב מספר ש”סיפוק” הוא לדעת להפסיק את העבודה על פרוייקט כשאתם *כמעט* מרוצים מהתוצר. אם תמשיכו לעבוד עד שתהיו מרוצים לגמרי, לא תסיימו אף פעם.

[Fooled by randomness – נאסים טאלב, 316 עמודים, 2001]

4 תגובות

  1. ROSS הגיב:

    אני תומך בהטלת המטבע. בן זוגי חשב שאני משוגע כשהצעתי את זה. אבל כשיש שתי בחירות שוות בערכן, זו השיטה הכי הגיונית, בהגיון הפרטי שלי.

    קראתי את ברבור שחור, נהנתי ממנו מאוד.היום אני לא בטוח אם אני זוכר ממנו משהו, או שאני חושב שאני זוכר ממנו יותר מהתובנה המרכזית שלו. עכשיו נשאר להטיל מטבע אם לקרוא את Fooled by randomness. את ברבור שחור כנראה אקרא שוב כי זה יקח פחות זמן.

    • ניימן הגיב:

      היות וכל הבחירות שוות (מנקודת המבט של ההווה), אז זוהי השיטה שעושה הכי מעט כאבי בטן:-)

      למה יקח פחות זמן לקרוא את ברבור שחור?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting