יומיות 24.03.2020: שבוע ה-Doom

[הפוסט הזה היה אמור לעלות אתמול, ב-23 למרץ. אבל אז הורדתי תוכנה (emulator) של נינטנדו 64 ומפה לשם עברו 3 שעות, אני לא בטוח איך זה קרה. תראו גם אייטם ראשון לקונטקסט]

ראיתי היום אייל מאחורי הבית, מרחק 30 שניות הליכה מדלת הכניסה

חייבים להסביר את גודל המאורע. מדובר בשטח נטוש שהיה פסי רכבת עד מלחמת העולם השנייה, ומאז השתלט עליו הטבע. זה לא "יער" (למרות שיש בו חלקים שצפופים כמו יער), אלא פשוט טבע. כתבתי עליו לפני שנה וחצי.

בשנתיים האחרונות ביליתי מאות שעות בשיטוטים באיזור הזה. יש  שם אינספור שבילים שנראים אחרת בכל עונה, ובכל עונה אפשר למצוא בהם גילויים אחרים. בכל המאות שעות האלה ראיתי פעם אחת שועל (שהפתעתי לגמרי כשניסיתי לחצות דרך שיח שהוא הסתתר בו), וכמה פעמים פסיונים גדולים ושמנמנים.

לעומת זאת, בשבוע האחרון ראיתי שני שועלים, אינספור עקבות של חיות, ועכשיו אייל.

וורשה ריקה והחיות משתלטות בחזרה על שטחים.

1. כאילו שאין מספיק אבדון בעולם, השבוע הנוכחי בעולם משחקי המחשב הוא בסימן Doom. לכותר הקלאסי יצאו שני משחקים חדשים.

Doom המקורי, יחד עם המשחק שקדם לו, Wolfenstein 3D, היו משחקי היריות בגוף ראשון הראשונים בעולם. או יותר מדויק, הראשונים שהצליחו מסחרית. את שניהם יצר התוכניתן הגאון ג'ון קארמק בשנות ה-90. עכשיו קארמק עובד על מציאות מדומה בשביל אוקולוס ריפט.

כיום הז'אנר הזה הוא אולי הפופולרי ביותר בעולם, אבל בשנות התשעים, כשהייתי ילד, הוא פוצץ לי את המוח. הרגע בו ראיתי Wolfenstein 3D חקוק בליבי. עד אותו הזמן לא ידעתי שמשחקי מחשב יכולים להיות מגניבים כל כך.

לפרנצ'ייזים של משחקי מחשב יש אורח חיים אדיר, ולכן גם 27 שנים אחרי יציאת המשחק הראשון, היצירה של Doom Eternal נחשבת לאירוע גדול. התזמון יצא להם טוב, בזכות הקורונה אנשים מחפשים בידור בבית.

Doom Eternal הוא  משחק בלוקבאסטר ענקי עם גראפיקה מדהימה שגורר שבחים מפה ועד מאדים.  הביקורת הזאת, נגיד, ספק שואלת-ספק אומרת, 'האם זה משחק היריות בגוף הראשון הטוב ביותר בכל הזמנים?' הייתי מת לשחק בו, אבל אין לי לא מחשב ולא מערכת הפעלה מתאימים לזה.

משחק הדום השני שיצא השבוע הוא סיפור שונה לגמרי. Doom 64 יצא במקור ב-1997 למערכת נינטנדו 64.

נינטנדו ניסו אז לקדם את המערכת שלהם בתור מקום של משחקי תלת מימד (המערכות הקודמות שלהם התמקדו בדו מימד, כמו מריו). התוצאה הייתה מוצלחת מאד מסחרית, עם משחקים כמו מריו 64 וזלדה: Ocarina of Time (שנחשב גם למשחק הטוב ביותר בכל הזמנים בעיני רבים). אישית, לא הבנתי אז ואני לא מבין כיום איך אנשים אהבו את הגראפיקה המזוויעה של נינטנדו 64, אבל על טעם וריח.

דום 64 שמר עקרונית על המשחקיות של דום – שיצא 3 שנים לפניו – ובכך היה משחק מיושן מהרגע הראשון. בשילוב זה שהג'ויסטיק של נינטנדו 64 לא התאים למשחקי יריות מהסוג הזה, דום 64 נשכח בנבכי ההיסטוריה. חוץ מאצל מעריצים כבדים שהתמכרו למוזרות שבו.

עכשיו, כחלק מפסטיבל היציאה של Doom Eternal החדש, יצא גם דום 64 מחדש למערכות המשחקים החדשות. השלטים טובים יותר, חלק מהבעיות תוקנו, והגיימרים הישנים החלו לשחק בו.

בעוד ש-Doom Eternal מוציא מאנשים בעיקר צעקות של "איזה כיף!", הביקורות על דום 64 מוציאות הרבה יותר מזה.

דום 64, משחק שנוצר בכוונה דהוי, איטי עצוב וכמעט מדכא, גורם לגיימרים כמעט הרגשה של נוגות שמתאימה לאווירה הנוכחית. סביר להניח שעוד חודש הוא יעלם שוב מדפי ההיסטוריה בעוד ש-Doom Eternal יזכר לעוד שנים רבות. אבל עד שזה יקרה שווה לקרוא דווקא את הביקורות היפות עד דום 64.

אגב, בתור "מחקר" לפוסט (כן, בטח) הורדתי עכשיו את דום 64 המקורי וניסיתי לשחק בו. זוועת עולם של משחק עם גראפיקה נוראית (לפחות על המחשב שלי). לכן עברתי לשאר המשחקים של נינטנדו 64 וגיליתי שמריו 64 לא נוראי כמו שזכרתי אותו, ושזלדה הוא אכן מועמד למשחק הכי טוב בכל הזמנים.

2. משרד הבריאות הוציא את מגן, אפליקציה לאומית למלחמה בקורונה, והתוצאה.. אחלה? כאילו, כולם מלאים שבחים לזה ממש כאילו הוציא את זה כל אחד אחר בעולם חוץ מממשלת ישראל.

אז רן בר זיק מחמיא, וזה אומר *המון*:

המון אנשים שואלים אותי על האפליקציה של משרד הבריאות. במיוחד לאור המוניטין הממשלתי הרקוב.
אבל, הפעם, **הפעם** הם עשו את הכל נכון. לקחו מומחי אבטחה מהשורה הראשונה, ישחררו את האפליקציה בקוד פתוח (קיבלתי כבר גישה ראשונית). אני? מתקין>>https://t.co/zK2ZNjNxVohttps://t.co/zueeVB2t61

— Ran Bar-Zik (@barzik) March 22, 2020

גם באנגלית מדברים על האפליקציה, כי משרד הבריאות הגדיל ושיחרר את הקוד שלה. כל הכבוד, אני מתכוון לזה.

Israel's Ministry of health just opened a new App to try and do this relatively anonymously (but no fancy stuff like MPC/FHE yet), probably based on BT.

Code is available online https://t.co/8Rbgu40lc4

Hopefully design documents will be released soon (and in English) >>>

— Orr Dunkelman (@CryptoOrrDun) March 22, 2020

3. פרוייקט אלמונית שאני עוסק בו בחודשים האחרונים התחיל היום בקמפיין גיוס כספים. זה חלק מתוכנית של משהו בשם Gitcoin.

באנגלית אני מדבר על הקמפיין הזה באופטימיות, כי זה חלק מהעבודה, אבל בעברית אני יכול לגלות לכם שאני צריך ללמוד הרבה על איך מנהלים קמפיין כזה. בטח ובטח בזמן קורונה. בעיקר אני צריך עוד קשרים בקהילת את'ריום והזדמנות ליצור יותר שיתופי פעולה לפרוייקט.

עם זאת, לנסות תמיד אפשר. מנסיון לומדים.

4. לפעמים אני נזכר כמה ג'ון סקאלזי מצחיק.

People freaking out about a week of at-home quarantine is why generation ships to the stars aren't the slam dunk some people think they are.

— John Scalzi (@scalzi) March 22, 2020

5. בברלין התחילו מנהג של לעמוד במרפסת כל יום ב-19:00 בערב, למחוא כפיים ולצעוק Danke כדי להודות לאנשי שירותי הבריאות שמטפלים בהם. חברים שלחו סרטון כזה מהמרפסת שלהם אבל לא קיבלתי אישור לשתף אותו.

המנהג התחיל בספרד וצרפת ומשם גלש לגרמניה. לפולין הוא לא יגיע כי זאת לא תרבות מוחצנת בקטע הזה, וישראל צינית מדי בשביל כאלה מחוות [עדכון: תיקנו אותי גם בתגובות וגם בפרטי שאני טועה, ובישראל עושים את זה!].

בינתיים אתם יכולים לראות איך שוטרי מיורקה המוכשרים מרימים את מורל האנשים בזמן הסגר.

Multitalented police in Mallorca Spain boosting morale for a population under lockdown. (ht @_SJPeace_) pic.twitter.com/rosGsAyTzx

— ian bremmer (@ianbremmer) March 22, 2020

6. כבר היו המון לינקים מז'אנר ה"מה אפשר לראות חינם בימי קורונה", אבל דווקא זה הנוכחי של סלאשדוט עשה לי שמח במיוחד על הלב. הרבה לינקים איכותיים יש שם.

7. לינוס טורבאלדס עבר גם הוא לעבוד מהבית, ויש לו טיפים.

הטיפ הראשי? אל תנסו להעתיק את אופן העבודה שלכם מהמשרד ישירות לבית. הבית הוא מקום אחר עם חוקים אחרים. אפשר לעבוד בו פיג'מה, אפשר לעשות הפסקות ארוכות להליכה בצהריים, אפשר לעצור ללטף את החתול. תמצאו את הדרך שלכם לעבוד מהבית.

לי אישית היה יותר קשה לו האפוקליפסה הייתה מכריחה אותי לצאת לעבוד מהמשרד כל יום.

8. אין לי חשבון טיק טוק כי, אתם יודעים, אני מעל גיל 25. אבל כן נכנסתי לטיק טוק לראות מה זה וראיתי שם אחלה סרטונים של אנשים צעירים ויפים מאד.

עכשיו מסתבר שזאת לא סתם מקריות. טיק טוק הורה לעורכים שלו לא להבליט פוסטים עם אנשים מכוערים או עניים, כי הם לא מושכים משתמשים חדשים.

לא נולדתי אתמול (הרגע אמרתי שאני מעל גיל 25, לא?), ואני יודע שככה העולם עובד. אבל אני גם מוצא בזה אירוניה אדירה. חלק ממה שמשבחים את דור ה-Z זה על כמה הוא Woke, כמה הוא מקבל את האחר והשונה ונותן במה לכולם. אבל הנה מתברר שהרשת החברתית שמיועדת לדור ה-Z עושה בדיוק, אבל בדיוק, ההפך.

9. למכורי רדדיט (כמוני) בלבד: בסאב רדדיט של פיירפוקס מנסים פיצ'ר חדש, צ'אט במקום תגובות.

יש לי על המחשב דראפט לפורום סטייל רדדיט שכתבתי, בו הדיונים הם צ'טים במקום תגובות סטטיות. קראתי לו Chattit.