יומיות 04.04.2020: תחזיות אמיצות לאיך יראה העולם אחרי הקורונה

מצאתי קרחת יער גדולה. היא נראית כמו נווה מדבר.

העורבים התשכשכו במי נחל זמני שנוצר מהשלגים שנמסו.

קרחת יער עם עורבים

1. מגזין פוליטיקו שאל 30 הוגי דעות  איך יראה העולם ביום אחרי קורונה? זה חלק מגל מאמרים של אינטלקטואליים מודרנים על השפעת המגיפה.

ההבדל ביני לבינם הוא שאני חוויתי את המחאה בישראל ב-2011. לכן אני יודע שגם אירוע יוצא דופן, שנראה משנה סדרי עולם בזמן אמת, יכול לעבור בלי להשאיר חותמת. זה מוסיף מידת ענווה.

אגרתי כמה מחשבות מעניינות מהכתבה. בסוגריים דעתי עליהן.

– המגיפה גילתה לנו שאין דבר כזה "אסונות שהיו אפשריים רק בעבר". (מסכים)

– המאבק הקולקטיבי בקורונה יגרום לירידת האינדיווידידואליזם (נופ)

– הקורונה תוביל לאורח חיים דיגיטלי בריא יותר. במקום משחקי מחשב ובידור פסיבי, הפעילויות הפופולריות באינטרנט יכללו מעכשיו דברים אקטיביים כמו שיעורי יוגה אונליין והופעות תאטרון חיות. (צודקת לחלוטין)

– טכנולוגית המציאות המדומה תהפוך לפופולרית (מציאות מדומה תחכה למגיפה הבאה).

– עליית הטלרפואה: רפואה דרך הטלפון (צודק לגמרי!!! מלך!!)

– יוביל לאמונה ציבורית גדולה במדע ובאנשי מקצוע (נראה לכם? מה הם מעשנים האנשים האלה?)

– הכנסת תהפך לוירטואלית (יש מצב שזה יתחיל תהליך כזה)

– המתנגדים לממשלות יראו שיש דברים שאי אפשר לעשות בלי ממשלה חזקה (כן, מסכים)

– כולנו נעבור להצביע מרחוק, יהיה חלון יותר גדול להצביע ו"יום הבחירות" יהפך ל"חודש הבחירות" (לא מסכים, אבל יש מצב שזה מתוך wishful thinking)

– יהיו יותר הגבלות צריכה למען בריאות הציבור (אני יכול לראות את זה קורה)

– פחות תלות של ייצור מוצרים ומצרכים  בארצות אחרות (אולי זמנית, אבל כמו שזה לא החזיק מעמד בעיתות שלום אחרי מלחמה, זה גם לא יחזיק מעמד בעיתות בריאות אחרי מגיפה. יותר זול להביא מבחוץ, וכסף בסופו של דבר מנצח הכל)

2. אני מוסיף כמה אבחנות וניחושים שלי מהתחומים בהם אני עוסק. קחו הכל עם גרגיר מלח.

מתמטיקה: הרבה יותר סמינרים יעברו אונליין. הנה אחד שאני שוקל להשתתף בו. יש המון כאלה עכשיו.

הבעיה היא שסמינרים וכנסים לא שווים כלום בלי אפשרות לדון ולהתווכח עם הנוכחים על הנושא. לווא דווקא דיון פומבי בהרצאה, דיונים פרטיים בהפסקת הקפה שווים הרבה יותר.

בסמינרים אונליין היכולות האלה הולכות לאיבוד.

הצפנה ופרטיות: אח. שאלה קשה.

מצד אחד, מקרה החירום רמס כל טיפת פרטיות אפשרית. עזבו פרטיות, רמס זכויות אדם. הרבה ישראליים מפנטזים על השיטה הסינית (לנעול אנשים בבית, לרתך את הדלת ולשים מצלמה לבדוק שהם לא מדביקים אף אחד) או השיטה ההודית (מרביצים למי שיוצא החוצה).

אבל מקרה החירום יעבור בסוף, והשאלה היא מה יקרה אז? כי קיבלנו הדגמה מושלמת לכמה עוקבים אחרינו. כולם יודעים איפה אנחנו, ליד מי היינו, מה עשינו ועל מה דיברנו. התגלה שהשב"כ מחזיק מידע אדיר על כלל אזרחי ישראל.

האם אחרי שישקע האבק זה יהיה טריגר למאבק פרטיות חדש?

כסף: לפחות בפולין אני חושש שזאת מכת מוות למזומן. גם ככה הרבה חנויות רצו להוציא אותו מהחנות שלהן. עכשיו הוא יצא, ואין סיכוי שהוא יחזור.

הרבה חשבו, כולל אני, שביטקוין יפרוץ בעת משבר עולמי, אבל בינתיים הוא מאכזב.

ביזור: לצערי דווקא הקונספט של ריכוזיות קיבל דחיפה בזמן הקורונה, ולא קונספט הביזור שאני עוסק בו.

ככל שהארץ יותר ריכוזית, והאזרחים יותר צייתנים, ככה התמודדו יותר טוב עם הקורונה מהרגע שהכירו בקיומה.

מצד שני, כמו שחובבן טען פה באחת התגובות בבלוג, הקורונה תוביל לגל חדשנות אדיר בארצות דמוקרטיות, ולגל צייתנות אדיר בסין. בטווח הרחוק אני מאמין שהביזור יוכיח עליונות.

3. דין לנגסם בדק עם בזוקה ג'ו מה דעתו על הקורונה.

יומיות

4. בשפה ברורה וקולחת מסביר זק בלום את אחד הנושאים המשעממים, אך החשובים לחובבי האינטרנט, בעולם: ה-URL, מערכת השמות של האינטרנט, TCP\IP וכו'.

מומלץ לסקרנים לא פחות מאשר למקצוענים!

5. למדתי היום שיש ארגון למען ממשל מבוזר. אני מדביק פה את הלינק כדי לקרוא עליהם יותר בעיון מתישהו בשבועות הקרובים.

6. שני לינקים ששמרתי בצד לימים גשומים: אתר הקומיקס הבריטי ואתר הקומיקס האירופאי. יש שם אלפי חוברות קומיקס אירופאיות לקריאה, לכל מי שאסטריקס וטינטין לא מספיקים לו.

7. אני לא בקטע של בדיחות אחד באפריל, אבל זאת של האגודה למדע בדיוני הייתה מצחיקה מדי מכדי להתעלם!

אייקון 2020 חתולות

8. מה העתיד של התאטרון אחרי הקורונה?

איש התאטרון יפים ריינברג סוקר (בעברית) את האלטרנטיבות בצורה שרק מומחה אמיתי, שעוסק בתחום ומכיר את ההיסטוריה שלו, יכול להציג.

הייתי מוסיף לשם סטרימינג חי של הצגות תאטרון או תאטרון במציאות מדומה.

9. וואי וואי וואי, איזה אש חוטפת זום בקטע של פרטיות. למרות שאני בטוח שזה לא מזיז להם. בן רגע הם הפכו מאפליקציה איזוטרית לדבר הכי חם בעולם.

זום קיבלה אש בשני מישורים.

הראשון הוא שהפגישות פומביות. בתכל'ס כל אחד יכול להצטרף אם יש לו את מספר פגישה, ואת מספר הפגישה אפשר פשוט לנסות לנחש. למה זה בעייתי? תחשבו איש זר ערום מהאינטרנט מצטרף לסעודת הסדר שלכם.  זום פתרו את זה מהר, ומעכשיו צריך סיסמא לכל פגישה. קצת מסרבל את השימוש אבל פותר את הבעיה.

המישור השני הוא מישור הפרטיות. נכתב עליו המון, אבל אני מאיץ בכם לקרוא את הטקסט המצוין של מת'יו גרין. בגדול: כל עוד אתם לא מקליטים את השיחה, היא מוצפנת. אבל המפתח להצפנה לא נמצא רק אצלכם, אלא גם אצל זום עצמה. כלומר: אתם מוגנים מפני כולם חוץ מאשר מפני זום (או מי שפורץ את זום). לא ממש פרטיות.

10. פילק זה מושג שמתאר שירה בציבור של חובבי מדע בדיוני ופנטזיה. פילקים הם קטע מפורסם ואדיר בכנסים ואירועי מדב"פ.

אבל עכשיו ימי קורונה, אז הפילק עבר לרשת. הנה רשימת אירועי פילקים אונליין אם בא לכם להצטרף.

11. מלא פילקים מיוחדים למצב אפשר למצוא ב-Festival of the Living Rooms. צירפתי שניים למטה, בשביל המצברוח הטוב.

עוד אחד:

3 תגובות

  1. יעל הגיב:

    אני דווקא חושבת שהסגר יוביל להכרה בעד כמה חסר לנו וחשוב לנו המפגש הבלתי אמצעי ואנושי – גם עם הטבע, והחוץ, וסתם ללכת ברחוב או לשבת בבית קפה, ובעיקר אחד עם השני – וכמה העולם הוירטואלי אינו באמת תחליף לכל אלו. ברחוב הקטן שלי רואים את זה: עם כל הכבוד לזום וסקייפ, לפעמים מגיעים נכדים וילדים של בני ה-60-90 ברחוב, עומדים על המדרכה או בכביש עצמו ומשוחחים עם ההורים המבוגרים שמעבר לשער. אפילו אם זה דורש נסיעה של שעה, בתקופה שבה קשה לצאת מהבית.

    הכי מעניין ומפחיד אותי הוא מה צפוי לעולם כלכלית ומבחינה דמוקרטית (במיוחד בישראל, שהולכת ומתדרדרת ועושה חשק למצוא נתיב בריחה מהיר לחו"ל לכשזה ייגמר). מניחה שמבחינה שלטונית יש מקומות שזה יביא שינוי חיובי ויש כאלו שבדיוק ההיפך.

    • ניימן הגיב:

      אני לא חושב שההכרה הזאת נעלמה. לא סתם יש מליון מפגשים, אירועים וכנסים בעולם כיום. כי אנשים רוצים להיפגש. אנחנו גרים במקומות שונים אולי, אבל אף פעם לא גרתי במקום בו אנשים רצו להיות לבד כל הזמן.

      צודקת בקשר למצב הכלכלי\דמוקרטי, אבל ניסיתי להתמקד בהשפעות מגיפת הקורונה עצמה – ולא בהשפעות המשבר הכלכלי השיא גרמה (בעיקר כי לצערנו אנחנו יודעים מה ההשפעות של משברים כלכליים..)

      • יעל הגיב:

        ההכרה כמובן לא נעלמה, אבל יש יותר ויותר נטייה לבלות שעות רבות מול מסכים, גם בבית, ולפעמים להעדיף אינטרקציה דרך מסך. אולי הסגר והבידוד יעשו דבר חיובי וילמדו אותנו על חשיבות הקשר החברתי בעולם האמיתי, היציאה החוצה, התזוזה וכו'. שאולי נלך קצת אחורה עם זה, ולאו דווקא נצא עם נטייה ליותר תקשורת ממוחשבת ויותר וירטואליה.

להגיב על יעל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting