Nadbużański Dom: אירוח כפרי במזרח פולין

Nadbużański Dom ("הבית על נהר הבוג" בפולנית) הוא מבנה עץ עתיק בכפר פצפון בשם בינדוגה (אוכלוסיה: 108 אנשים).

עד מלחמת העולם השניה שימש המבנה בתור בית ספר כפרי.  כיום בית העץ העתיק הוסב לבית מגורים מלא היסטוריה והדר.

מדי פעם נערכים בו אירועים, ומדי פעם אפשר אפילו להתארח בו.

Nadbużański Dom: אירוח כפרי במזרח פולין

לפני תשע שנים עבר לחיות ב-Nadbużański Dom איש בשם וייטק קזי'מיז. הוא די.ג'יי ואיש מרקטינג מוורשה שמאס ברעשי העיר הגדולה.

וויטק החזיר את הבניין לעטרתו הישנה ועבר לחיות חיי כפריים מודרניים. הוא צמחוני, משתמש רק במוצרים מקומיים, ואימץ בחדווה את קצב החיים האיטי של כפר פולני קטן.

חדר שינה לדוגמא

לפני שלוש שנים החל ווייטק לארח אנשים במקום. בהתחלה זה היה רק חברים של חברים, אבל עכשיו הוא פתוח לכל מי שרוצה חווית חיי כפר פולני, אבל ברוח מודרנית.

ביליתי את הסופ"ש האחרון במקום. הגעתי אליו כמעט בטעות, אפילו בחוסר רצון אפשר לאמר. אבל קיבלתי את אחת מחוויות האירוח המיוחדות שעברתי בחיי.

כל כך התרשמתי שאני חייב לכתוב המלצה מיוחדת על המקום לכל מי שיגיע לפולין בעתיד.

אחרי התמונה אנסה להסביר את הקסם של Nadbużański Dom למטיילים ישראליים. למקרה שאכשל, הנה השורה התחתונה: Nadbużański Dom  הוא חוויה מומלצת למי שרוצה לגלות את פולין "האמיתית", על תרבות החקלאים שלה והכפרים הקטנים מלאי הקסם.

קניונים כמו בוורשה יש גם בת"א, אבל מקומות כמו Nadbużański Dom תמצאו רק בצפון מזרח פולין.

שולחן האוכל

חמש סיבו להגיע ל-Nadbużański Dom. מוכנים? הנה זה בא.

1. אוכל וליקרים ביתיים. האירוח כולל שתי ארוחות ביום. זה אומר אוכל כפרי, ביתי, מקומי וצמחוני. עד כמה מקומי? לא תמצאו בהן רכיב שלא מגיע מ-50 הקילמוטרים באיזור.

התוצאה גם טעימה (אם כי פשוטה, אוכל כפרי) וגם מחכימה.

קרטאצ'ה, נגיד, זאת מנה מסורתית של תפוחי אדמה ממולאים בפטריות. היו עוד דברים שחידשו לי: מרק קישואים ברוטב מנטה או פירוגי (כיסונים) במילוי פול ירוק טרי.

ארוחות הבוקר כללו לחם, גבינות מקומיות וכמובן המון קומפוט מצנן.

כופתאות תפוח אדמה

בנוסף גם שתיתי אינספור, באמת אינספור, ליקרים ביתיים. מליקר סירפדים, דרך ליקר אצטרובלים, ועד ליקרים מכל פרי יער פולני איזורי.

2. פסטיבלים. כמה סופ"שים בשנה נערכים ב-Nadbużański Dom פסטיבלי אוכל. הנושא הוא כל פעם עונתי: תותים, אספרגוס, פטריות או דלעת למשל.

לפסטיבלים מגיעים השפים הכי טובים בפולין, שמבשלים ל-20 הסועדים (בערך) ארוחה ארוכה של הרבה מאד מנות. צמחוני, אבל מאד גורמה ופחות כפרי.

הפסטיבל נערך בחצר הענקית של הבית. את המנות מוציאים מהמטבח דרך החלון, והם אפילו שמו מדרגה ליד החלון כדי שיהיה קל לקחת אותן:

מדרגה ליד חלון המטבח

3. הבית עצמו. יש -Nadbużański Dom קסם שמעולם לא היה לבית ספר שלכם.

גם כי הוא בית ספר עתיק עם 3 כיתות בלבד, גם כי הוא עשוי מעץ, וגם כי הוא מעוצב להפליא. עיצוב ששומר על הקסם העתיק שלו אבל בסטנדרט מודרני נהדר.

4. האיזור. 30 קילומטרים מהבית יש את חוות התבלינים הכי גדולה בפולין. הם מגדלים כל מיני תבלינים עתיקים ש"אבדו" בזמן הקומוניזם. אפשר גם לטעום וגם לקנות שם המון דברים. 20 קילומטרים לכיוון אחר יש ארמון. כאילו, זה לא איזור משעמם.

אבל אני רוצה לדבר דווקא על כבשים.

בערך עשרים מטרים מהבית יש שער מעץ. אפשר לפתוח אותו, ולהיכנס לשמורת טבע קטנה אבל מאד מיוחדת, כי יש בה עדר כבשים מיוחד.

הסיפור הוא שיש זן כבשים פולני מהאיזור שכמעט נכחד לאורך השנים. כדי לשמר אותו, יצרו תלמידי אוניברסיטה ליד את השמורה הקטנה הזאת. הם הביאו לשם את אחד מעדרי הכבשים האחרונות מהזן הזה.

הבעיה שיש לא מעט כלבים ויצורים מזיקים באיזור, והיה צריך איכשהו לשמור על הכבשים. אין להם מימון לרועה צאן, וכלב רועים זה ייצור שצריך תחזוקה. לכם הם מצאו פתרון מקומי: הביאו לשם למה.

מסתבר שלמה זאת חיה מאד טריטוריאלית. היא לא אוהבת כשחיות אגרסיביות אחרות נכנסות לאיזור שלה.

אז הלמה מסתובבת ושומרת על הכבשים. כשמגיעים בני אדם היא ניגשת, מריחה אותם, ואז נותנת לכם להמשיך להסתובב. אבל אם מגיע כלב ונובח, הלמה ישר מתנפלת עליו, ובכך מגינה על הכבשים.

עץ תפוח בודד
[עץ התפוח הבודד ביותר בעולם, בשמורת הכבשים והלמה]

5. המוזיקה. ווייטק, הבעלים של המקום, הוא די.ג'יי בין השאר. לכן צפו לפסקול משובח לאורך כל ימי השהות בבית. פסקול שבסופו של דבר הופך לחלק מהחופשה.

[פרטים והזמנת מקום דרך עמוד הפייסבוק של המקום]

2 תגובות

  1. יעל הגיב:

    וואו וואו וואו. קנית אותי ב"אבל אני רוצה לדבר דווקא על כבשים". נשמע כל כך כמו מקום כלבבי. רק שיתנו כבר לצאת מהמדינה האיומה הזו, קיבינימט.

  2. ענבל הגיב:

    נראה לי שפתרת לי תעלומה עכשיו. שטיילתי לפני כמה שנים בנורווגיה מדי פעם היינו רואים עדרי כבשים או עיזים ולמה או שתיים בינהן ובלי רועה. תמיד תהיתי לגבי זה ולא היה לי את מי לשאול.

להגיב על יעל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting