יומיות 20.10.2020: פאב הביטקוין Room 77 בברלין נסגר

סוף עונת התפוחים.

אלו הימים האחרונים של עונת תפוחי הבר. השנה ניצלתי את העונה עד תומה. המרפסת מלאה בשלושה דליים של תפוחים. יכולתי למלא גם אלף לו רציתי. פולין מלאה עצי תפוחי בר, אבל איש אינו קוטף אותם.

כמו שנה שעברה, גם השנה מצאתי שלל זני תפוחים שמעולם לא ראיתי, וגם השנה לא הספקתי לגלות מהם בדיוק.

מבחינת שימוש בתפוחים, הכנתי ריבת תפוחים, חמאת תפוחים (כמו ריבת תפוחים, רק בבישול סופר ארוך), פנקייק במילוי מוס תפוחים, שלל עוגות תפוחים, ובקרוב, עם קצת מזל, גם Apple Curd (לא יודע איך לתרגם לעברית).

עונת התפוחים הפולנית היא גן עדן. צועדים בשבילים ירוקים ומסביב יש עצים מרהיבים עמוסי תפוחים מכל המינים והצבעים.

כבר אמרתי בעבר,  אבל ראוי לחזור על זה: לו היה לפולנים חוש עסקי הם היו משווקים עונת תפוחים לתיירים. כמו שיפן משווקת את עונת פריחת הדובדבנים.

1. הפאב Room 77 בברלין נסגר. הוא היה אחד מהפאבים  האהובים עלי בעולם בכל הזמנים, לכן אפשר להבין את כאב ליבי. אפילו הזכרתי אותו בסיפור על מלך התפוחים.

Room 77 היה ידוע גם בתור “פאב הביטקוין”, כי הוא היה הפאב הראשון בעולם שקיבל תשלום בביטקוין. לפני כמה שנים גיליתי שצריך לדווח מס על כל רכישה שנעשתה עם ביטקוין, וכך יצא שרשות המיסים הגרמנית קיבלה ממני מסמך שמפרט רכישת כמה עשרות בירות ב-Room 77.

הודעה הסגירה של Room77 היא לא עצובה, אלא דווקא “שמחה”. הם כותבים שהם באו לפני עשור כדי להביא את בשורת ביטקוין לעולם. אבל עכשיו כשכולם מכירים את ביטקוין כבר לא צריך אותם.

אני לא מכיר את הסיפור מאחורי הסגירה, אז לא יכול להיות ערב לגבי אמינות הסיבה. אבל כן יש לי הערות לגבי השימוש בביטקוין כיום.

השתמשתי לא מעט בביטקוין למטרות רכישה עד 2017. למה? בגלל שלוש סיבות.

האחת היא שהיה לי ביטקוין “לבזבז”, וזה הרגיש שאם אני לא מבזבז הוא סתם מעלה עובש על המחשב. השניה היא שהבזבוז היה קל: עמלות ההעברה היו כל כך שוליות שלא חשבתי עליהן, והשלישית היא שזה פשוט הרגיש נורא מגניב לשלם בביטקוין.

ב-2017 חלה התפוצצות במחיר הביטקוין, ופתאום לא נהיה כל כך מפתה להשתמש בו. המחיר עלה מיום ליום, והיה עדיף להחזיק את הביטקוין מאשר לשלם בו.

בגלל הפופולריות, עלות ההעברה עלתה, והיו רגעים שאפילו הייתה יותר יקרה מהבירה. חוץ מזה, הגיעו שלל פתרונות דיגיטליים לתשלום עם הטלפון, חלקן יותר משויפות מארנקי ביטקוין, אז פתאום זה אפילו לא היה כזה מגניב.

אני לא היחיד שהפסיק לשלם עם ביטקוין ב-Room 77 אחרי 2017. משיחה עם אנשי המקום אני ידוע שכמעט כל הלקוחות הפסיקו לשלם בביטקוין, מהסיבה שציינתי, ועברו ליורו.

האירוניה בסיפור היא שביטקוין היה מטבע ששווה לשלם בו כל עוד הוא לא פופולרי, אבל מהרגע שהוא נעשה פופולרי, נעשה לא כדאי, ואפילו כמעט בלתי אפשרי  לשלם בו.

יש פה בטח לקח על כלכלה, סוציולוגיה והרוח האנושית. אבל אני רק רציתי לספר סיפור ולהספיד את Room 77, שלעד יזכר כאחד הפאבים האהובים על ניימן בכל הזמנים.

2. Spice Frontier משלב שניים מהז’אנרים האהובים עלי: תוכניות בישול ואופרות חלל.

כן כן, קראתם נכון. זה סרטון על “צייד תבלינים גלאקטי”. הסרטון הקצר נעשה בתור נסיון לקדם סדרה מלאה בנושא. הוא קטלני, ואילו אני הייתי מקבל ההחלטות מזמן הוא היה מקבל חוזה ל-7 עונות.

3. ביולי דיווחתי על GPT-3. זאת טכנולוגית בינה מלאכותית ליצור אוטומטית טקסטים שנראים מאד מרשימים.

סיפרתי אז שמכנים את זה המהפיכה הכי גדולה מאז בלוקצ’יין, אבל שאני לא יכול לנסות את זה, כי OpenAI נותנת רק ליחידי סגולה להשתמש בטכנולוגיה “בינתיים”.

עכשיו נעשה מסע קצר בזמן ליולי 2019. מיקרוסופט השקיעה ב-OpenAI מליארד(!) דולר בקול תרועה. ההשקעה כללה כל מיני הבטחות לשמור על האופי של OpenAI. הייתה הבטחה שכמובן שהטכנולוגיה שלהם תהיה פתוחה לכולם, כמו שהיה עד עכשיו. מיקרוסופט אמרו אז שהם בעיקר מתכוונים להשתמש ביידע של OpenAI כדי לשלב את הטכנולוגיה בפלטפורמת Azure שלהם.

עקבתם עד פה? יופי, כי אנחנו נוסעים קדימה ליוני 2020.

ביוני 2020 חברת OpenAI הודיעה ש-GPT-3 מוכן לשימוש, ושרק יחידי סגולה ישתמשו בו כרגע. ההכרזה כללה שאלות “למה OpenAI בחרה ליצור מוצר מסחרי?” ו”למה הם לא שיחררו את קוד המוצר?” (כמו שהשם שלהם רומז). התשובה בקיצור היא שהם גם צריכים כסף, וגם רוצים להגן על העולם מפני שימוש לרעה בטכנולוגיית AI.

מסע אחרון בזמן, לסוף ספטמבר 2020 (היי, זה היה רק לפני שלושה שבועות בלבד!). מיקרוסופט הודיעה שהיא קיבלה את הזכויות הבלעדיות להשתמש ב-GPT-3 ולכלול אותה בפלטפורמת Azure. ההכרזה כללה משפטים שרק חברות מסחריות יכולות לאמר, כמו “זאת הזדמנות ליצור דמוקרטיזציה של טכנולוגיית הבינה מלאכותית”, למרות שאני יכול להבטיח לכם שיש בצעד אפס אחוז דמוקרטיה ומאה אחוז מסחריות חסרת מצפון.

עקבתם אחרי כל מסע בזמן? אז וודאי הבנתם שבהשקעה האדירה של מיקרוסופט ב-OpenAI, הם פחות או יותר קיבלו את הזכות להוריד את המילה “Open” משם החברה. אבל זה בסדר. מיקרוסופט לא עושה תוכנו קטנות, אפל לא מוכרת תפוחים, ו-OpenAI (כבר) לא עושה קוד פתוח. איזה עצוב.

4. “עמנואל לוטם ושלדון טייטלבאום מבקשים את עזרתכם בהכנות לקראת פרסום הכרך השני של Zion’s Fiction – אסופת סיפורים ישראלים מהז’אנר הספקולטיבי, שתורגמו לאנגלית כדי להגיש את היצירה הישראלית מאז 1980 לקהל בחו”ל.”

פרטים נוספים פה.

5. הנה ספריה של סאונד מכל מיני אמנים וזא’נרים. חופשית לשימוש לכל פרוייקט שבא לכם.

לפני בערך שנה חיפשתי מוזיקה לפרוייקט שעשיתי. רציתי להשתמש בהקלטות ישנות, מתחילת המאה ה-20, כי דמיינתי שכבר פגו עליהן זכויות היוצרים. תארו לכם מה התאכזבתי לגלות שזכויות היוצרים על כל ההקלטות האמריקאיות בערך תקפות עד 2022 לפחות.

זה אמור להיות שונה בארצות אחרות, נגיד אנגליה, גרמניה וכו’, אבל טרם הצלחתי למצוא מאגר תקליטים ישנים שזכויות היוצרים פגו עליהן.

5. כשהתחילה הקורונה סיפרתי איך מירוצי המכוניות עברו בצורה חלקה אונליין, כי גם ככה לרוב הנהגים היה ציוד סימולציה למירוצי מכוניות מקצועי בבית.

כשכתבתי את זה לא הבנתי מה זה “ציוד מקצועי למשחקי מירוץ מכוניות”. אבל עכשיו מצאתי ציוד כזה שעולה 74 אלף דולר, אז אני מבין. הנה, ככה זה נראה.

ציוד למירוצי מכוניות ממוחשבים

6. מנצל את סעיף 6 כדי לספר על קומיקס הרשת, Peyote Corwboy, הנ-ה-דר של דיאגו פירארו.

האמנות מהממת, הסיפור מקורי, וזה מתפרסם בימים אלו (פרק ארוך כל שבוע), אז הכי טוב לקרוא דברים בזמן אמת.

חינם לגמרי, אגב, אבל אתם יכולים לתמוך בכותב דרך פטראון.

3 תגובות

  1. ההוא הגיב:

    אז אני אנצח את ההזדמנות להמליץ לך בחזרה על קומיקס פנטזיה שהתחיל ב2013 וחוץ מזה שהוא כתוב נהדר, עם אומנות יפהפייה והמון תרבות נורדית שזה תמיד בונוס – הוא גם פחות או יותר חזה את הקורונה.

    קוראים לו stand still stay silent, הנה העמוד הראשון שלו:
    https://sssscomic.com/comic.php?page=1

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    curd זה גבן בעברית (מבטאים Geben)

  3. יעל הגיב:

    הבעיה בהשוואה בין התפוחים לעצי הדובדבן היפניים היא שהיפנים לא משווקים את הפרי עצמו – פריחת הסאקורה מאוד מרשימה ויזואלית במקומות שבהם יש מאסה של עצים, אבל היא לא יוצרת פירות אכילים… העצים הם לנוי בלבד. כן משווקים במסגרת חגיגות העונה כל מיני מאכלים שונים ומשונים בטעמי הפריחה (היתה אפילו קוקה קולה סאקורה – איכס), שמכינים משילוב הפרחים או מתמציות מלאכותיות בהשראתם, עם הרבה צבע מאכל ורוד.
    למרות המסחור הנ”ל זה בכלל התחיל לא מרעיון שיווקי לתייר, אלא כמסורת יפנית קדומה של צפייה ביפי הפריחה לפחות מהמאה ה-8. הקטע של הסאקורה תפס גם את התיירים, אבל היפנים עצמם מגיעים עד היום לצפות תוך פיקניק בשלל סוגי פריחות אחרות – אני גרתי חורף אחד ליד הר עם כמה מרבדי פרח צהוב פשוט שאפשר למצוא בשדות בארץ, והיו שם מדי יום גדודי יפנים (ורק יפנים) שהגיעו במיוחד כדי לפרוש מחצלת מולו לשעה-שעתיים.

    Curd במובן הזה הוא, נדמה לי, סוג של קריש או רפרפת. לא? החמאת תפוח נשמעת מדהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting