יומיות 03.11.2020: בעל הבלוג מהגג על ההרצאה האולי אחרונה של יובל נאמן

כבר שלושה שבועות שפולין בסגר, אבל בשבוע וחצי האחרונים הסגר מופר ע”י הפגנות ענק, בעיקר במרכז וורשה, נגד חוק ההפלות.

מסתבר שהסגר לא משפיע יותר מדי על עסקי המזון באיזור המגורים בו אני נמצא בוורשה. אחד מבעלי הפיצריות  אפילו סיפר שההפך, אנשים נמצאים יותר בבית (במקום בעבודה במרכז העיר), ולכן הוא מוכר יותר אוכל במהלך היום. זאת היתה השנה הכי רווחית שלו עד עכשיו.

אבל אתמול רכבתי למרכז התיירותי של העיר, ונעשה לי רע על הלב. כל המסעדות, בדר”כ שוקקות תיירים, עומדות ריקות לגמרי. זה לא איזור מגורים, ובזמן סגר, אין מי שיזמין מהם טייק אווי.

אבל הם מנסים.

מסעדה אחת, של אוכל גורמה פולני, תלתה שלט “המבורגרים בזול!”. מסעדה אחרת פתחה דוכן לכבוד הלאווין בחוץ. עמדה בו בחורה מחופשת, באמצע רחוב ריק, מנסה למכור משקאות לאף אחד שעובר שם, כמו מסיבת יומולדת שאף אחד לא הגיע אליה. כל כך עצוב.

המסעדות שם מציעות מבצעים נפלאים. כמעט כל התפריט ב-30% הנחה למי שעושה טייק אווי (בניגוד למי שמזמין הביתה). מן הסתם זה שילוב העמלה הגבוהה של וולט, פלוס העובדה שיש להם מחזור מכירות נמוך עכשיו.

אז קניתי פאניר טיקה מסאלה במסעדה הודית, 30% הנחה כאמור, לקחת הביתה. גם נכנסתי לחנות שוקולד הבוטיק האהובה עלי, Karmello, כדי לתת להם קצת פרנסה.

בזמן ששילמתי על מה שקניתי, 4 מקרונים צרפתיים, שאלתי את המוכר, “כל הזמן ריק פה ככה?”

“כן..” הוא ענה עם חיוך מתנצל, “כל הזמן עכשיו..”

אבל הוא נזכר והוסיף, “חוץ מבזמן ההפגנות. בזמן ההפגנה בשישי היו ברחוב רבע מליון אנשים. עשינו בכמה שעות מחזור של שבוע.”

מעתה אימרו, “הפגנות, כדי להציל את העסקים הקטנים!”

1. ב-28 לנובמבר 2005, חמישה חודשים לפני מותו, העביר יובל נאמן בחוג לתולדות הפיזיקה והאסטרונומיה באוניברסיטת ת”א, את אחת ההרצאות שהכי השפיעו עלי בחיי.

במשך שעה ורבע הרצה נאמן, בן 80 אז, הרצאה שכללה מספר מסחרר של נושאים ותיאוריות. מתמטיקה, פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה, בלשנות, ארכיאולוגיה, פילוסופיה ומה לא. את כל שלל הנושאים הללו הוא הצליח לשזור ביחד כמעט בלי לנסות.

הייתי סקרן תמיד, גם לפני ההרצאה. ידעתי שאפשר לקשר נושאים בתחומים שונים הרבה שנים קודם. אבל הדוגמא החיה, של אדם מבוגר, שעמד והגשים את כל זה בלי מאמץ, נתנה לי בוסט מוטיבציה שליוותה אותי לתקופה ארוכה.

כבר סיפרתי על ההרצאה בבלוג, ב-2008, אבל ראוי לשתף אותה לפחות פעם בעשור למען הקוראים החדשים:

אחד הדברים שנאמן סיפר שם היא תיאוריה אטימולוגית, שהוא המציא, בקשר למקור שמות המספרים.

מי שמדבר הרבה שפות, יודע שהמספרים שש ושבע דומים בכמעט כל השפות האסיאתיות-אפריקאיות-אירופאיות (six, seven באנגלית, שייסט, שיידם בפולנית וכו’). מצד שני, המספרים אחד עד חמש, והמספרים שמונה עד עשר, שונים ברוב השפות הללו. איך זה?

התיאוריה של נאמן אומרת שתחילה פותחו המספרים אחד עד חמש מצרכים אנטומיים: יש לנו חמש אצבעות עליהן היה ניתן לספור. זה היה בשלב השבטים, ולכן כל שפה פיתחה שמות שונים למספרים הללו.

אחרי זה השבטים נהיו קצת יותר מחוברים, וזה היה השלב בו הסתכלו לשמיים וגילו שיש שבעה כוכבים שנודדים כל הזמן, כוכבי הלכת. לכן הוסיפו את המספרים שש ושבע, ובגלל הקירבה האנושית דאז, המספרים דומים בהרבה שפות. אחרי זה האנושות התגבשה לכדי עמים קטנים, ובשלב שהוספו המספרים שמונה עד עשר, כבר היה בליל מדינות.

נזכרתי בכל זה בגלל כתבה ששואלת, האם האינטרנט מתפרקת לחלקים? או במילים אחרות, האם אנחנו בדרך ל-200 רשתות אינטרנט שונות של 200 מדינות? כי אם כן אנחנו משחזרים את התיאוריה של נאמן, רק באינטרנט: מתחילים בתור כפר גלובלי ענק שוקק ויצירתי, ומסיימים בתור שלל ישויות קטנות עם קשרים רופפים.

השאלה הזאת רלוונטית, נכון? הרי לסין כבר יש סוג של אינטרנט משלה, בלי פייסבוק, גוגל או טוויטר (למרות שהחברים הסינים שלי מצליחים לעקוף את זה רוב הזמן, אבל ייתכן שהם חלק זניח של האוכלוסיה). הודו וזימבבואה חסמו לא מזמן את הרשת של המדינה, ורוסיה בונה גם היא אלטרנטיבה משלה.

האיחוד האירופאי עסוק בחקיקה שמפרידה את האינטרנט שלו משאר העולם, ואפילו בארה”ב, אבירת “האינטרנט החופשי הגלובלי”, החלו לחסום אפליקציות סיניות.

זה עתיד אפשרי ועגום, אבל לא עתיד הכרחי. האינטרנט, כמו שאני רואה אותה, היא מדינה בפני עצמה, והניחוש המופרך שלי הוא שמתישהו יקומו ארגוני אינטרנט, בתקווה לא מסחרים, שיהיו מספיק חשובים כדי לקבל מעמד מדינה.

2. אמנות מד”ב משנות השבעים: ההתיישבות הראשונה במאדים, מאת קלאוס בורגל.

קולוניה במאדים

3. פרס הפנטזיה העולמית הוענק בסופ”ש.

זה אחד הפרסים היותר חביבים עלי בשנים האחרונות. הזוכים בו הם ספרים מיוחדים ואיכותיים, שלעיתים קרובות לא הייתי שומע עליהם לולא הפרס. חוץ מזה, לביא תדהר זכה בפרס ב-2012 על ספרו ‘אוסאמה’, אז בכלל כבוד.

מתוך חמשת המועמדים השנה, שלושה קראתי (עשרת אלפי הדלתות של ג’נוארי, The Raven Tower [ביקורת] ו-Gideon the Ninth [ביקורת]), על הרביעי שמעתי (The Memory Police), אבל כאילו כדי לעשות לי דווקא, הספר החמישי, Queen of the Conquered, זכה בפרס.

עיון קצר בגודרידס מספר לי מעט מאד על איכות הספר. מחד, הציון שלו נמוך (3.57 נכון לעכשיו), אבל מאידך, רוב הביקורות זלגו לכיוון הדיון הפוליטי על גזענות, ונראה שהציון יותר מושפע מפוליטיקה מאשר מאיכות הספר.

Queen of the Conquered הוא ספר פנטזיה שמתרחש באיים הקאריביים, ומתעסק בגזענות, קולוניות וכו’ וגו’. הבנתי שהוא קצת קשה לקריאה בגלל האכזריות בה הוא מציג בני אדם. אני מודה שספרים אכזריים הם קצת פחות כוס התה שלי, אבל בכל זאת אתן לו צ’אנס של כמה פרקים. הוא נראה מקורי מספיק.

4. זוכרים שאני אוהב קווסטים? Black Sheep Boy הוא סרטון אנימציה קצר שמושפע מאד מקווסטים ישנים, אבל מאד.

הוא מקסים, ואם מישהו יעשה קווסט בסגנון הזה, הוא יהיה אחד הקווסטים הטובים אי פעם.

5. אנשים משפרים תמונות ישנות, והיסטוריונים מבקשים מהם להפסיק, כי בתהליך השיפור הם ממציאים אלמנטים שאין שם ומבלבלים את ההיסטוריה.

צרות של המאה ה-21.

6. רן בר זיק החל בסדרת בדיחות תחנת המסע בזמן של פתח תקווה, ואותי הן קרעו מצחוק.

7. הכנס השנתי של החברה לפלנתיאולוגיה של בעלי חוליות, כלומר, דינוזאורים, קיבל טוויסט קומי בגלל פילטר למילים גסות.

כמו כל האירועים השנה, גם הכנס הזה עבר אונליין. בסוף כל הרצאה היה סשן שאלות-תשובות, בו המשתמשים שלחו שאלות בכתב למרצים.

התוכנה שמארגני הכנס קנו הגיעה עם פילטר מילים גסות, שמהר מאד גרם לכאוס. הפילטר מחק מילים כמו Bone (סלנג לזיקפה), pubic או stream – כולן מילים שאתם יכולים לתאר שמשתמשים בהם די הרבה בכנס דינוזאורים.

במקום לבטל את הפילטר, הצעד ההגיוני היחיד כי מדענים מבוגרים לא צריכים שימדרו להם את השיחה, האנשים שם החלו, ביבשושיות מדענית קלאסית, לנסות “לשפר” את הפילטר, ולהכין רשימת אקסל של מילים בעיתיות.

אבל ב-2020, כמו ב-2020, הכל הסתיים כמובן בתקרית פוליטית, ברגע שהתברר שהפילטר מסנן את המילה Wang, שם משפחה סיני נפוץ וגם סלנג לאיבר המין הגברי – אבל לא מסנן את המילה Johnson, שם משפחה אנגלוסקסי נפוץ, אבל גם סלנג לאיבר המין הגברי. מזל שגיא פינס לא הגיע, אחרת גם היו מאשימים אותם באנטישמיות.

אגב, אם אתם פה בשביל המדע ולא בשביל הפילטרים, אתם יכולים לראות בטוויטר מה קרה בכנס.

8. תסמכו על טריי פרקר ומאט סטון, יוצרי סאות’ פארק, שימצאו מה לעשות עם דיפ פייק (טכנולוגיה ליצור סרטונים מזויפים עם דמויות אמיתיות).

מה שעשו השניים זה סדרת רשת חדשה, Sassy Justice. הם השתמשו בדיפ פייק כדי לגרום לגיבור הסדרה להיות סוג של דונלד טראמפ צבעוני, שמראיין בדרך את איוונקה טראמפ, מייקל קיין, ועוד שלל אנשים שמעולם כמובן לא הצטלמו לסדרה.

בגלל המוגזמות של הקומדיה, כל הדמויות נראות לי כמו חקיינים ממש מוכשרים, ולא, נגיד, כמו טראמפ האמיתי. אבל בכל זאת, התוצאה מדהימה, אם כי לא נורא מצחיקה.

4 תגובות

  1. תחנת המסע בזמן אדיר. בכלל פוסט מעניין היום

  2. ניק הגיב:

    מה לגבי ביקורות על ספרי אימה?מה דעתך על המאסטר החדש שקבר את קינג שנקרא פול טרמבליי.

  3. מרב הגיב:

    מעניינת אותי דעתך על ספר שנתקלתי בו השבוע. Ya sf/f
    Stray by Andrea k.host

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting