גם באיזורים הטובים של וורשה יש חלקים שמרגישים כמו סלאמס

1. בפולין יש סגר כבר כמעט שלושה חודשים. בסילבסטר היה עוצר. בישראל התחילו לחסן לפני שאר העולם, ואנשים רודפים מרפאות עם חיסונים מיותמים במרץ שאין שני לו.

רק אני מרגיש כאילו נשארתי מאחור. מפסיד את כל הכיף, נמצא מחוץ לאקשן.

אני מתרכז בעיקר בעצמי ובקרובים אלי. יש לנו תופעות רגילות של סגר מתמשך. זה דוחף את הנפש לקצה, ופוגע בגוף. פתאום יש בעיות קיבה. פתאום יש סימטומים בריאותיים שברור שהגורם להם הוא לחץ, מתח, תיסכול, סטרס.

2. וורשה סגורה, רק השווקים והפארקים פתוחים. נסעתי לכל הפארקים, ביקרתי בכל השווקים. הייתי בשוק הויאטנמי שנראה כמו עיר זרה, למדתי היכן דוכני הגבינות הטובים ביותר בעיר.

אבל מיום ליום נעשה קר יותר, ואי אפשר לבלות כל הזמן בחוץ. אפילו שווקים ריקים, למרות יופיים, הם לא תרופה למורל נמוך. התחלתי לקום מאוחר, להישאר בבית, ובסוף ללכת לישון.

3. מתח משפיע על היחסים בעבודה. התנהגות מוזרה מתפרשת כקנוניה, עייפות מתפרשת כחוסר מחויבות. בדצמבר התחילו להיות חיכוכים בפרוייקט, על דברים קטנים באמת. שום דבר חשוב.

אבל זאת לולאה שמזינה את עצמה: מישהו מתוח אחד מתעצבן בגלל אי-הבנה, כל השאר נסחפים ופתאום לא רואים לזה סוף.

החלטנו לקחת הפסקה בין חג המולד לסילבסטר, כדי לחזור פחות מתוחים.

4. חשבתי לבלות את ההפסקה עם ספרים, משחקי מחשב, טיולים רגליים, בישול וכתיבה. אבל במקום זה שקעתי במרה שחורה.

אני לא מוצלח בלהיות עצוב. עצב משתק אותי. אין לי נוסחא לצאת מזה. אוכל מנחם גורם לי בעיקר עייפות ומחברים אני מתרחק.

בלית ברירה יצאתי להסתובב בוורשה, לחפש מה עוד יש בה כמוני.

5. גם באיזורים הטובים של וורשה יש חלקים שמרגישים כמו סלאמס. יש בתים שרק לפני שנה גרו בהם אנשים, ועכשיו הם נטושים, החלונות מנופצים, הקירות מתפוררים.

יש גם בתים כאלה, שבורים ומרופטים, שעדיין גרים בהם אנשים. רק אתמול יצאה אשה עם חלוק רחצה מפתח בית כזה להשליך את הזבל לרחוב. היא הסתכלה עלי בחשד, מה אני עושה שם? אני הסתכלתי עליה בחשד, כי לא האמנתי שבני אדם גרים בכאלה תנאים.

5. הסתובבתי וצילמתי את המקומות שנראים כמו שאני מרגיש. את התוצאות העברתי דרך Deep Dream Generator: תוכנה מבוססת בינה מלאכותית שבגדול צובעת את התמונות ע"פ סגנון לבקשתכם.

כל אמן צריך פצע. את היצירות אצרתי פה בשבילכם. הן כולם משכונת Wola בוורשה, אחת השכונות המוצלחות בעיר.

יצירה א'

דלת הכניסה מתנודדת על צירה, מחצית החלונות מנופצים. הגג בצד ימין שבור ושוקע למטה, כל רגע הוא יכול להתמוטט. בגשמים התקרה בפנים דולפת, בשלגים היא נאנקת.

אבל בכל זאת מישהו כיבס שטיח יפייפיה ושם אותו לייבוש על מוט בחצר הבית. זה אומר שמישהו גר שם, שיש לו טעם אסתטי וגם חשוב לו נקיון. למרות זאת החיים גרמו לו לגור בתוך חורבה עם חורים בגג, וככה בדיוק אני מרגיש.

יצירה ב'
הכניסה למבצר בוורשה

19 מבצרים מקיפים את וורשה. יש עוד 10 מבצרים פנימיים, ושבעה נוספים ליד העיר העתיקה. חלקם מוקדי תיירות, חלקם מתחמים מודרניים, אבל רובם נשכחים ועצובים.

זאת תמונה של מבצר מספר 4 שלקחתי, מבצר חז'נוב (chrzanów). לא הרבה הולכים בשבילים שמובילים אליו. גר שם הומלס מבוגר, שביקש ממני בנימוס, בפה נודף ריח אלכוהול חזק, לעזוב את המקום. עזבתי.

מבצר אחר, אגב, מבצר אודולנה, ראוי לפוסט עתידי משל עצמו, כי הוא מקום שאין כמוהו, מלבד אולי בסרטי אינדיאנה ג'ונס.

יצירה ג'
בית נטוש

כל כך הרבה בתים נטושים יש בוורשה. כל כך הרבה בקתות הרוסות. לכל אחת בטח סיפור משלה. זאת תמונה של אחת מהן, שאיכשהו מישהו הציב לפני מי-יודע-כמה שנים באמצע יער, ומאז כולם שכחו ממנה.

יצירה ד'
שער ומאחורי בקתה

למה יש פה שער? לאיפה הוא הוביל? עכשיו רובו שבור, ומאחוריו יש עוד בקתה נטושה.

יצירה ה'
מכונית וטיגריס עליה

כמו שאמרתי, גם באיזורים הטובים של וורשה יש חלקים שמרגישים כמו סלאמס, וגם בהם יש מכוניות  נטושות, שאני לא מצליח להבין מי ולמה שמו עליהן טיגריס.

16 תגובות

  1. רועי ברגר הגיב:

    אתה לא יכול להגיד שהעצב לא הוציא ממך דברים טובים, והפוסט הזה הוא ההוכחה!

  2. גיל הגיב:

    יפה כתבת!
    בחודשי הסגר סיגלתי לי ריצת בוקר קלה ומדיטטבית של חצי שעה. אני מתמיד בזה. אם הייתי מספר את זה לעצמי לפני כמה שנים הייתי דוחה בבוז את האפשרות. ריצה בהחלט, על הבוקר הזוי.
    זה מיישר אותי. קם עקום ומרגיש תוך כדי ההרגל הזה איך המשקלות נושרות, הזבל מתפזר. ריצה זה מצויין אנחנו יודעים שזה פועל כימית ופיזיולוגית אבל צריך להנות מהרגל אחרת לא מתמידים. אז אפשר הליכה מדיטטיבית או פעילות אחרת אבל בחוץ ועם להזיע. הקור בורשה זה בעיה, תתלבש חמחמחם

    • ניימן הגיב:

      תודה, אני שנים מתחיל את היום ברכיבת אופניים של חצי שעה. אבל זה בעייתי בחורף בוורשה כמו שאמרת. יש מקומות בהם פעילות ספורטיבית בחוץ בחורף פשוט בלתי אפשרית.

      • גיל הגיב:

        )-:
        כן מבין את זה. הייתי בורשה ב מינוס 10 ושום דבר לא עזר, זו פשוט היתה הישרדות קיומית. וכמובן אזכור זאת לעולמים…

  3. פוסט קסום. וגם עצוב.
    אבל גם טיפה מנחם, כי אני רווקה שגרה לבד ועובדת מהבית כבר שלושת רבעי שנה במקום להיות מוקפת בהמוני האנשים של האופן-ספייס, ואני בלוגרית מסעדות בלי מסעדות, וגם הרבה מהחברים שלי הם חברים למפגשי אכילה, אז פשוט לא נפגשים, וככל שעובר הזמן זה נהיה יותר בודד.
    אבל… מאז הסגר הראשון מתחילה כל בוקר בהליכה פסיכית של שעה וחצי, רק אני והמוזיקה ושלום שלום לכל האנשים שהתחלתי לפגוש כל בוקר במסלול, מצלמת תמונות נוף שאנשים לא מאמינים שנלקחו בתל-אביב, יש לי קהל מעריצים אדוק בפייס, ולפעמים עושה הליכות נוספות עם חברים כאלו שנפגשים איתי לא למטרות אכילה… וגם… כבר השלתי 7 ק"ג

    • ניימן הגיב:

      לא ידעתי שהיו לך 7 קילו להשיל : )

      אני חושב שהשילוב המנצח של חורף וסגר עושה את זה. גם העובדה שזה כבר 3 חודשים(!), וכמובן, הבדלים תרבותיים: פולנים לוקחים את הסגר הרבה יותר ברצינות ואדיקות. בישראל היה יותר קל אני מאמין, אבל אולי זאת אשליה.

      • כן, בארץ הכי פייק סגר, הציבור מבין שהחלטות מתקבלות משיקולים לא בריאותיים אלא פוליטיים, ולכן מוצא פטנטים להפר את הסגר באלגנטיות. אז כן, במקרו פחות בדידות פה, גם מזג אויר מושלם. אבל במיקרו, יש משברים.

  4. ענבל הגיב:

    איזה יצירות יפות ונוגות. זה נשמע מאוד לא קל. הלוואי ובארץ היו מקפידים יותר כנו בפולין, יש לי ילד בגן ובעבודה שלי מחייבים את כולנו לבוא פיסית למשרד וכל יום מרגיש כמו רולטה של האם אדבק או לא. כבר לא בטוחה מה עדיף. בדידות זה דבר קשה ובידוד אחת כמה וכמה.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    במקרה שלא יצא לך לעבור על זה (סיכוי נמוך אני מניחה) לי זה די העלה את המורל, גרם לי להתקף צחוק.
    https://www.geektime.co.il/javascript-chavascript-project/

  6. שרון רז הגיב:

    מעניין. נראה לי שהייתי נהנה שם בוורשה, עם המבנים הנטושים ועם מצלמה. אולי יום אחד אגיע. לא הייתי בחו"ל כבר יותר מ-16 שנה, אז זה יצטרך להיכנס ל"ווייטינג ליסט" של יעדים בעולם… תודה

  1. 10 במרץ 2021

    […] כשהייתי עצוב (זה עבר, אגב), ניסיתי לשאול את הפולנים את אותה השאלה. אבל […]

  2. 9 באפריל 2021

    […] התקיים הכנס, ועכשיו DiVOC עשו אותו הדבר לכנס שלהם. בדצמבר הייתי קצת עסוק אז, אבל עכשיו סוף הצלחתי לראות מה זה כנס בעולם […]

להגיב על ענבל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting