המדף הז'אנרי: Poor Man's Fight – אליוט קאיי

פגשתי פעם בחורה פולניה באמצע שנות העשרים לחייה. למרות שהייתה אינטיליגנטית עם אנגלית מצוינת, עבדה כחדרנית בבית מלון. כששאלתי איך זה קרה, היא סיפרה לי כך.

כשהייתה בת 18 הלכה ללמוד באוניברסיטה. היא באה ממשפחה עניה לא משכילה, אז לא היה לה גרוש על התחת. היא עבדה קצת, שכרה מיטה בחדר (בו היא לא ישנה לבד), וחיה בשיא הצניעות.

יום אחד התקשרו מהבנק והציעו לה עיסקה מפתה. הם יביאו לה 10 אלף זלוטי (בערך 10 אלף שקל) כדי שהיא תוכל ללמוד בשקט, והיא תחזיר להם כשהיא תוכל.

היא הייתה בת 18, היא לא חשבה על ריביות. היא לא הבינה ש-10 אלף זה מעט, אבל 10 אלף חוב יכול להיות הרבה.

מפה לשם החוב הפך ל-50 אלף, הבנק איים אליה והיא נאלצה לפרוש מהלימודים כדי למצוא עבודה רק שתוכל לשלם את הריבית.

בשלב בו אני פגשתי אותה היא כבר שילמה מעל 50 אלף, אבל נשארו לה עוד כמעט 100 אלף – כי ריביות וזה. הבנק כבר מזמן לא הנושה שלה. הוא מכר את החוב למישהו אחר, שהלך לבית משפט, וקיבל אישור לנהל את חשבון הבנק שלה.

אז היא עדיין חולקת חדר קטן עם מישהי, חדרנית בבית מלון, וכל חודש לוקח הנושה חלק גדול מהמשכורת אליו.

יש אנשים שחושבים שמה שחוקי הוא מוסרי, ושחובות צריך לשלם אז אסור להתלונן. אבל חוב הוא קונספט אנושי מורכב. למרות שהוא קשה להבנה, ביססנו סביבו חלק גדול ממערכת הצדק שלנו ולעיתים זה מוביל להכל חוץ מלצדק.

Poor Man's Fight הוא לכאורה ספר מדע בדיוני צבאי, אבל מה שמיוחד בו זה שהוא ספר מד"ב כלכלי על חובות.

בתור מדע בדיוני צבאי הוא כיפי בקטע סטנדרטי כזה. מהנה מאד, אבל יש מליון מהנים כמוהו.

בתור ספר מד"ב כלכלי הוא מקורי ומרענן, אבל גם מפוספס. כי במקום ללכת על הקונספט עד הסוף, הוא מעדיף לזנוח אותו איפושהו באמצע בשביל אקשן סטנדרטי.

מה קיבלנו? ספר מדע בדיוני צבאי מהנה אך סטנדרטי, שפספס להדגיש את הייחוד בו.

כריכת הספר

טנר מלון רק רצה לקבל ציון טוב במבחן סוף בית ספר התיכון. ככל שהציון יותר גבוה, ככה החוב שלו על לימודי החובה יהיה נמוך יותר.

אין סיבה שלא יהיה למלון ציון גבוה. הוא אחד משני התלמידים הכי טובים בתיכון. אבל קרה לו אסון יום לפני המבחן, הוא גם לא ישן בלילה מרוב דאגות, והכי גרוע: המחשב בחר למבחן שלו שאלות קשות ומוזרות בצורה יוצאת דופן.

הציון של מלון במבחן היה נמוך. המחשב הודיע לו, בעליזות, שיש לו חוב של 67 אלף קרדיטים.

כדי לא להיכנס לחיי שיעבוד בשביל להחזיר את החוב, החליט טנר מלון להתגייס לצבא וללכת להילחם בפיראטים.

מי אלו הפיראטים בדיוק? אלו אנשים שהחליטו גם הם לבחור בחרב במקום בחוב, אבל רק יש להם דרך אחרת לעשות זאת. במקום ללכת לצבא, הם עברו לחיי פשע. הם תוקפים ספינות של התאגיד, שודדים אותם, ומציעים לנוסעי הספינה להצטרף לצוות הפיראטיים ובכך להיפטר מכל החובות בחייהם.

אתם רואים כמה נקודת הפתיחה של הספר שזורה במושג חוב?! פשוט מדהים שאליוט קאיי (הסופר) הצליח באיזשהו שלב בספר לאבד את העניין הכלכלי ולעבור רק לאקשן גרידא.

הדבר העיקרי שעובד בתור ספר אקשן זה טנר מלון עצמו. הוא אחלה דמות ראשית. בחור צעיר חכם, אינטלקטואל, חובב קריאה, שאיכשהו נפל לעולם הצבאי של גסות רוח. חוסר ההתאמה שלו, יוצרת טוויסט מעניין בסיפור האימונים הצבאיים.

מה עוד יש לאמר? לא הרבה. דמויות טובות, כתיבה איכותית, עולם עתידני סטנדרטי לגמרי וקרבות אקדחים וסכינים על ספינות חלל.

בשלב הזה של חיי אני מחפש יותר מעוד סתם ספר אקשן מד"בי כתוב היטב. אני מחפש משהו מיוחד.

Poor Man's Fight התחיל בתור הבטחה לייחוד, אבל מאחר שהוא זרק אותה לפח הוא נשאר עם יותר פוטנציאל ממימוש.

[Poor Man's Fight – אליוט קיי, 356 עמודים, 2013]

14 תגובות

  1. ארני הגיב:

    זה נשמע תיאור די מדויק של השיטה האמריקאית שמגייסת עניים ומהגרים ונותנת לימודים תמורת שירות במשמר הלאומי. את שתי הפסקאות האחרונות אני מאמץ למועדון של החודש.

  2. ניימן הגיב:

    גם בצה"ל נראה לי שעתודה מקנה לימודים חינם, אבל כמובן שאין מה להשוות את מחיר הלימודים אצלנו לזה בארה"ב.

    מוחא על דעתך על מועדון הקריאה! אבל עוד נדבר על זה במועד.

  3. ארני הגיב:

    בארץ עתודה מחייבת קבע בתנאים לא רעים בכלל ובדר"כ לא קרבי.
    בארה"ב אתה מתחייב למסלול אימון קצר וזמינות למיל' במקרה הצורך אחרי הלימודים. בהתאם למסורת האמריקאית, יש צורך וכנראה תגוייס במוקדם או במאוחר למלחמה מרוחקת (בכוכב אחר?) יחד עם כל שאר החבר'ה מהאיזור, המהגרים והעניים.

  4. Dan A הגיב:

    בכל סיפור ממש עצוב שלא מסתדר עם המציאות (ריבית שנתית של 60%-70% להלוואה מבנק) מסתתרים המון פרטים שיעשו את הסיפור הזה יותר הגיוני אבל לא יוציאו טוב את המספר

    • ניימן הגיב:

      נדמה לי שאין צורך לאמר שהמספרים העגולים האלה הם לצורך נוחות הסיפור.

      חשבתי בהתחלה לעקוץ אותך בחזרה על הנימה המתחכמת שבאה להעליב אותי – זה דחף חזק כשמישהו מגיב ככה – אבל אז החלטתי שזה לא האופי שלי. במקום זאת אני באמת רוצה לדעת מאיפה המומחיות הזאת לשוק ההלוואות הפולני של תחילת המילניום?

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        אי אפשר להכריז על פשיטת רגל בפולין? או אסור לגבי חובות לימודים? בדיוק בשביל מצבים כאלו המציאו את פשיטת הרגל.

        • ניימן הגיב:

          זה לא חוב לימודים, אלא הלוואה שלקחה בזמן שהייתה סטודנטית ולא קשורה ללימודים.

          לגבי פשיטת רגל: לא יודע. אולי זה היה אחרי פשיטת הרגל והחוב שנשאר אז היה לאפוטרופוס שמנהל את זה? אולי היא לא ידעה על ההליך, ולכן נשארה במצב? אולי זה לא ניתן מבנק כמו שטענתי, אלא מאיזו חברה פרטי? אין לי מושג.

          לא שאם הלוואה של 10 אלף שקל מובילה לפשיטת רגל או שתיית החסכונות היא מוצדקת, כן?

          דיברנו אז הרבה, ואני האמנתי למקרה שלה. ברור שהיא הייתה יכולה למנוע אותו עם התנהלות אחרת, אבל זאת לא אמורה להיות המטרה של מערכת החוב.

          יש לזה גם קצת קונטקסט היסטורי. היה גל של "דחיפת להלוואות" במזרח אירופה בעשור הראשון של המילניום שהכניס אנשים, שלא הבינו אז את מושגי החוב, לחובות גדולים בלי סיבה טובה (בעיקר בארצות הבלטיות אבל לא רק). היו גם אנשים שלקחו הלוואות בזלוטי, אבל בעצם הן ניתנו מאחורי הקלעים במטבע זר, ואז אם הזלוטי נפל מולו, פתאום ההלוואה גדלה בצורה לא פרופורציונלית.

          אני לא מבין גדול בזה כמובן, אני מכיר את זה מסיפורים של אנשים (מתמטיקאיים שהיו סטודנטים אז) וקצת ממה שקראתי בעקבות זה.

          הייתי יכול לתת כדוגמא את מקרה החוב שלי מהשנה, בו נקלעתי לחוב גדול מאד בגלל טעות שעשיתי בתום לב ומחוסר ידיעה לפני עשור. אז גם הייתי יכול להגן עליו יותר טוב. אבל זה היה קצת יותר מדי חשיפה אישית עבורי לעשות את זה.

          אבל מי שחושבים שמערכת החוב מושלמת ומאחורי כל סיפור עצוב יש משהו שעושה אותו הגיוני, שיבושם לו. כנראה שאני לא אשכנע אותם אחרת.

      • Dan A הגיב:

        ב"מספר" התכוונתי אליה, לא אליך. לא ניסיתי להעליב ואני מתנצל שזה הרושם שהותרתי בניסוח הלא זהיר שלי.

        לעניין:

        מהניסיון הלא מייצג שלי, כל סיפור של עוול לא הגיוני שחקרתי אישית לעומק, התגלה כעוול לייט עם אשמה תורמת חזקה של הנעוול.

        ריבית הלוואות מהבנק ומגופים חוץ בנקאיים מוגבלת רגולטורית ברוב המדינות ובהחלט בפולין. הלוואה מהבנק באופן ספציפי פשוט לא מגיעה לאחוזים האלה, או לחצי מהם, או לשליש מהם. זה כמו שמישהו יספר לי על פועל בנין בפולין שמרוויח מאה אלף דולר בחודש, אני לא צריך לחפור במדדים בשביל לטעון שאם הטענה הזו נכונה יש פרטים אקוטיים שחסרים בסיפור.

        • ניימן הגיב:

          אין בעיה, אולי נהייתי קצת רגיש מדי לניסוחים השנה.

          גישתי שונה משלך.

          ראשית, כי השנה נקלעתי לחוב גדול לקהילה היהודית בברלין שלא היה ולא נברא. אין ספק שהסיפור הזה עיצב את גישתי הנוכחית הרגשית לחובות.

          שנית, כי אני לא יודע עד כמה הסיפורים שלך מגיעים ממזרח אירופה בעשור הקודם של המאה.

          אני באמת לא מתחייב בקשר למספרים שנתתי למעלה, או אפילו אם היא לקחה הלוואה בנקאית או פרטית. אני כן מתחייב לעובדה שהיא עבדה בבית מלון כדי להחזיר הלוואה שלקחה אחרי שנים ותפחה לגודל לא הגיוני.

          קרה המקרה, ואני מכיר מומחים אמיתיים להלוואות בפולין (שזה עיסוקם) ושאלתי עכשיו מה דעתם על המקרה. להם זה היה נשמע הגיוני.

          אני אצטט את התשובה שקיבלתי: יש עלויות בית משפט (שהיא משלמת), יש עלויות אפוטרופוס (שהיא משלמת), אולי זאת ריבית מהלוואה פרטית? אולי החוקים פעם היו שונים?

          מן הסתם יש פרטים שחסרים בסיפור. כאילו זה סיפור שנועד לתת צבע לביקורת. אבל אפשר להשלים את הפרטים גם בצורה שתומכת במי שהלווו, וגם בצורה שתומכת שבמי שלוותה.

  5. אסף הגיב:

    אשמח לדעת מה חשבת על היישויות המדיניות שיצר, שמבוססות על דת (מדינה קתולית, ממלכה מוסלמית וכו).מדינה יהודית לא היתה, והשם היהודי היחיד שם שייך לאחד הנבלים שהוא גם דמות דיי טיפשה (איינשטיין, לא זוכר אם זה שם הדמות או כינוי שהודבק לו).

    • ניימן הגיב:

      לא חשבתי על זה, אבל אתה צודק לגמרי. התיאור של הממלכה המוסלמית\ערבית (הם דתיים? לא זוכר) הוא בעייתי מאד.

      אני לא יודע אם זה בקטע הצהרתי, או פשוט בקטע שמרני לא מודע לעצמו.

  6. D! פה ועכשיו הגיב:

    איזה סיפור נורא. כוס אומו. *חוזר לקרוא את "חוב"*. לא שאני מבין מילה

  1. 13 בנובמבר 2023

    […] כל מה שאני רוצה זה ספר מהנה. ספר מהנה כזה היה Poor Man’s Fight [ביקורת]: ספר על פיראטים חלל עם אקשן סטנדרטי […]

להגיב על משתמש אנונימי (לא מזוהה) לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting