[הידעת? בקרוב תיגמר סדרת 'ההונג קונג היומי' ויבוא פוסט ארוך ואמיתי מסכם על העיר! אה, וגם עד גיל 60 תגיע לירח] מפחיד אותי לכתוב משהו על האוכל בהונג קונג. ראשית – כי דגמתי אולי...

היו לי תוכניות גדולות לחופשה בארץ. מה זה גדולות? ענקיות. בתשעת ימי ביקור תיכננתי לכתוב את אירועי השבוע האמיתיים (פעמיים!), להעלות לפחות שלוש ביקורות פאבים, פוסט סיכום נרחב אחד על פולקל'ה ועוד כהנה וכהנה...

[אף גרגיר חיטה לא הותפח בעת הכנת פוסט זה] ידעתם שחצי שעה לפני הסגירה מתחילים למכור סנדוויצ'ים בחצי מחיר בקופי בין? בעצם, לא רק שם, אבל הפעם נתמקד בהם. גיליתי זאת די מזמן, אבל...

הרבה יותר מדי זמן אחרי הפוסט הראשון על חיפה, עלה בבלוג החומוס הפוסט השני. בטח כבר ניחשתם על פי הכותרת על מה הוא: שווארמת אמיל וממתקי עבד אלהאדי בחיפה. איך היה? לכו לבלוג החומוס...

שביתה או לא שביתה, שנת הלימודים החלה. ואיתה החלו שלל סטודנטים צעירים להטריד את ההולכים ושבים בשאלות תמימות. 'סליחה, איפה אוניברסיטת ת"א?'*, 'איך מגיעים לגילמן?'**, 'אפשר להשאיל ספרים גם אם עוד אין לי כרטיס...

בימים כתיקונם אני לומד באוניברסיטה. בימים כתיקונם אני גם משתדל להימנע ממקומות שלא מגישים אלכוהול. השבוע, באופן יוצא דופן, החלטנו, אני וחומרי הלימוד הנאמנים שלי, לקחת עצמנו בידיים ולבדוק את אופציית הלימוד בבתי קפה...

בזמני הפנוי אני מתעד צירופי מקרים. איני מדבר על אלו הפשוטים, בהם אתה פוגש ידידה שלא ראית שנים, בדיוק חמש דקות לאחר שחשבת עליה. אני מדבר על המתוחכמים – אלו שהחיים מניחים לפניך ואתה...

אני מקפיד לאכול ג'אנק פוד לפחות פעם בשבוע. זה אולי רע לגוף שלי, אבל זה בהחלט נותן boost לנפש. יש לי כמה ידידות (אחת בעיקר) שעניין זה גורם להן זעם קל ובו בעת רצון...