כשאני אומר שאני רוצה ספר מד"ב טוב, אני מתכוון לספר כמו טיטניום נואר. ספר שלוקח את העולם שלנו, פחות או יותר, מוסיף לו רעיון טכנולוגי אחד, וחוקר אותו לעומק מכל הכיוונים. המלצה חמה לחובבי מד"ב.

מאד נהניתי מ-Altered Carbon, מאד. אבל עדיין מדובר בספר סייברפאנק די הארדקור. אז נא לקרוא את הביקורת בזהירות כדי לדעת אם זה מתאים לכם או לא.

רבקה יארוס רק הוציאה את Fourth Wing והוא כבר נחשב לסנסציה בסדר גודל של הארי פוטר או דמדומים. אבל האם מה שמספיק לילדי הטיקטוק מספיק גם לבלוג של ניימן?

במישור המדיני ובמישור האישי, שנת 2023 הייתה רדופה טרגדיות בסדר גודל תנ"כי. אבל במישור הספרים דווקא היה לא רע. סיכום שנה שעדיף ולא הייתה מתרחשת.

למרות שהוא זכה בתחרות ספרי מדע בדיוני בהוצאה עצמית 2023, לא התחברתי ל-The Last Gifts of the Universe בגלל שהעלילה שלו דלה לטעמי. אך כדי לאזן ענייני טעם וריח, הפוסט כולל ביקורת חיצונית נוספת וחיובית מאד על הספר.

זוכה פרס Goodreads ב-2023 בקטגוריית המדע הבדיוני, In the Lives of Puppets ,הוא ספר מעולה לז'אנר שלו, אבל לא פורץ את גבולות הז'אנר שלו. מי שאוהב אגדות למבוגרים יוקסם ממנו, ומי שלא – כנראה שלא.

Illborn הוא ספר פנטזיה מוצלח מאד מז'אנר שמתחיל להיות קצת מיושן כיום, פנטזיית גיבורי העל. כתוצאה מכך הוא ספר מצוין להעביר את הזמן למי שקרא כבר את כל הקלאסיקות של הז'אנר ומחפש משהו קריא וכיפי, אבל לא יהפוך לקלאסיקה בפני עצמו.

לא, אין שום קשר בין הספר Rabbits לארנבים החיה. מדובר על ספר קווסט כזה, בו הגיבורים משחקים משחק מחשב, רק במציאות. Rabbits רצה להיות שחקן מספר אחת, אבל המימוש לא צלח את החזון.

הספר Nettle & Bone זכה בפרס ההוגו לשנת 2023 שהוענק לפני כמה שבועות. האם זה מגיע לו? ומה הזכיה אומרת על המגמה הנוכחית של פרסי מדע בדיוני ופנטזיה?

גם לסנדמן סלים וגם למוריארטי האחרון יש עדת מעריצים שחושבת שהם ספרים נהדרים. אני אישית לא התחברתי, ועל כן צירפתי את שני הספרים לביקורת שלילית אחת.

הספר השביעי בסדרת קורמורן סטרייק, The Running Grave, הוא הספר הכי טוב עד כה בסדרה הגם ככה מצויינת הזו, והייתי צריך רק ב-1154 מילים להסביר למה.

הפיל החמישי, הספר ה-24 של עולם הדיסק והשישי של תת סדרת השומרים, הוא ספר מצוין של עולם הדיסק מ-א' ועד ת'. החל משם הספר, שקורץ לסיפור הרקע המפורסם של עולם הדיסק, דרך גלריית הדמויות, ההומור ועד האלגוריות והעלילה.

האקדוחן הוא הראשון בסדרת המגדל האפל של סטיבן קינג, אחת הסדרות המפורסמות ביותר של אחד מסופרי הז'אנר המפורסמים ביותר בהיסטוריה. הייתי בטוח שאעוף עליה, אבל היה ההפך המוחלט.

מי דמיין שהספר הכי טוב שאקרא השנה הוא ספר מד"ב מלחמתי מ-2006 שתורגם לעברית ב-2013 ובכלל לא שמעתי עליו עד 2023? אבל שלושת הספרים הראשונים, מתוך שישה, של סדרת הצי האבוד, מעולים.

הספר Thief of Time הוא ה-26 בסדרת עולם הדיסק, ולמרות שיש בו כמה חלקים מוצלחים, בכל זאת מדובר בספר של טרי פראצ'ט, בסה"כ הוא אחד הספרים הפחות טובים שקראתי בסדרה.

A Natural History of Dragons הוא מחווה לספרי ההרפתקאות של המשלחות המדעיות של המאה ה-19, רק בעולם פנטזיה עם דרקונים. תחשבו מה היה קורה אם ז'ול וורן היה כותב פנטזיה ולא מד"ב. מצד שני, מארי ברנן כותבת מוכשרת אבל היא לא ז'ול וורן, והתוצאה חביבה אך לא יותר.

בצירוף מקרים קוסמי סיימתי לקרוא את The Kaiju Preservation Society של ג'ון סקלאזי בערך ביום בו זכה בפרס לוקוס היוקרתי לשנת 2023. האם אני מסכים עם הזכיה? תאלצו לקרוא את הביקורת כדי לדעת.

Paladin's Grace הוא קומדיה רומנטית בספר פנטזיה עם גיבורים בפרק ב' בחייהם. אם זה לא נשמע מספיק Feel Good אז תדעו שיש גם תעלומת רצח עם ראשים כרותים והרבה, הממ, בשמים.