כולם אוהבים קפה (ואל תתחילו לספר לי עכשיו ש'אני לא', כי אני מזהיר, אני אתעלם מזה!). קפה מזוהה אצלי עם התעוררות ועם בוקר. עם עבודה ועם הישגים. עם הפסקה ופרופורציה וגם עם שיחה אינטימית...

לא, אין לי קשר לקפה דינה. לא מכיר שם אף אחד ושום דבר (למרות שהייתה שם מלצרית דוברת שוויצרית שהחלפתי עימה שלוש מילים). [מחזור תמונות מהפוסט על המקום. ברוח המחזור המודרנית] חשתי צער כשנתבשרתי...

באנשים לא אוהבים כשאני אומר זאת – אבל ההשוואה בין ברלין לתל אביב היא לא שחור-לבן. קחו את שוק בתי הקפה למשל: איכות קפה ממוצעת, זמינות wifi ושעות פתיחה? תל אביב לוקחת בגדול. איכויות...

שנים רבות היה קפה יאפא עבורי מקום שאני שמח שקיים. וזה להבדיל ממקומות שאני מבקר בהם. למה שמח? כי חנות ספרים תלת-לשונית (ערבית, עברית ואנגלית) שהיא גם בית קפה ומוקד אינטלקטואלי דו-לאומי מתאימה מושלם...

השבוע, בתאריך הקיטשי אך חמוד ה – 10.10.2010, נפתח בית הקפה לבעלי הלפטופ מיזנטרופ. כנראה שמיתגתי עצמי בשנים האחרונות בהצלחה כאחד כזה, וכך יצא שאחוז גבוה ממכריי דיווח לי על המקום. למרות שדי התישבנתי...

כשהתחלתי להרהר מה לכתוב על קפה ברנש, לפני שלושים שניות בערך, עלתה בי תהייה קיומית חשובה: האם יש בת"א בית קפה עם ליין מוזיקלי… מוצלח? מעניין? מסקרן? חדשני? או סתם קונספט שהוא לא מוזיקה-ישראלית...

חייבים פוסט כזה מדי פעם. [איני מתחייב שלא נפגעו פולי קפה בעת כתיבת פוסט זה. והתמונה מפה. ומוינה בגדול.] לאורך השנים עוברים שינויים קטנים על הבלוג. כל כך קטנים, עד כדי שכך שאם לא...