ביקורת פאב: רוחמה

הרבה אלכוהול לא יקר נשפך בערב הפתיחה של רוחמה לפני חודש. עם חצי גולדסטאר מהחבית בעשרה שקלים, ושוטים חינם על חשבון הבית – נראה היה שהבטחתו של הבעלים, "איש לא יצא מכאן פיכח הלילה" קוימה במלואה. שתיתי ליטר וחצי בירה, וקיבלתי עוד שלושה שוטים. הנזק? 30 ש"ח (לפני טיפ כמובן). שווה. רק בחורה אחת מהחבר'ה שבאו איתי עמדה על הרגליים בסוף הערב. מזל גדול – היא הייתה הנהגת.

כך *בדיוק* צריך להראות ערב פתיחה של מקום. ללמוד ממנו יותר מדי, כמובן אי אפשר, ולכן חזרנו לביקור נוסף לפני שבוע וקצת.

רוחמה
(יש לי תמונה אמיתית של המקום! הייתם מאמינים?)

חודש אחרי, אדי האלכוהול של הפתיחה עדיין מורגשים ברוחמה. מחיר חצי גולדסטאר (הבירה היחידה מהחבית) הוא עתה 16 ש"ח, יש מבצע 1+1 על בקבוקי גינס. צ'ייסר בלנטיין עולה 12 ש"ח – וכל לקוח מקבל שוט ויסקי זול או ערק כרמל על חשבון הבית. לפחות העניין עם השוטים בטח ייעלם בעתיד, אך המחירים עדיין בתחתית של התחתית. מי שקורא את הבלוג יותר משבועיים, זיהה וודאי את הבעיה העיקרית שלי עם ההיצע: אין מספיק בירות מהחבית. מצד שני, אני לא בטוח שקהל המטרה של הפאב הוא חבר'ה המחפשים ריגושי בירה.

התיישבנו על הבר, ובלי לבקש תפריט הזמנו שני חצאי גולדסטאר. יש תפריטים ברוחמה – בחיי שיש, ראיתי אותם – אך נראה שרוב באי המקום יודעים בדיוק מה הם רוצים. היה שם עוד זוג בדייט שישב ליד שולחן, זוג בחורות על הבר – וגם שני חבר'ה, שמסתבר שיש להם להקה. כולם כמובן נראו חברים של הברמנית. זו הבעיה עם לבוא לפאבים בפלורנטין כשאתה לא מתוך השכונה: תמיד יש את ההרגשה שהגעת למסיבה בה אינך מכיר אף אחד.

בגלגול הקודם קראו לרוחמה ווסט 4. הבעלים היה אותם הבעלים, אווירת השכונתיות הייתה אותה האווירה – אך העיצוב היה פחות עכשווי, והמקום פחות דיבר לקהל. די אהבתי אותו אז, הוא הסביר פנים לאלו שבאו כמוני, לבד, בערבי התבודדות (או סתם כך). כיום מעוצב המקום בסגנון הקלאסי של בר "גדול" בצורת ח' – וכמה שולחנות נוספים בכניסה. המרכאות הכפולות באו מכיוון שגם בתפוסה מלאה קשה להאמין שאפשר לדחוס לרוחמה יותר משלושים אנשים. העיצוב החדש דווקא שיפר, להפתעתי, את האווירה. קשה לשים את האצבע על מה בדיוק עשה זאת – אבל עכשיו יותר נינוח שם.

הבירות הגיעו, ואיתן הגיעו גם צ'ייסרים. ד' הלך על ויסקי – ואני העדפתי, כמו מורד טוב, דווקא ערק. בנוסף קיבלנו צלחת נאצ'וס, שהוחלפה בהמשך בביגל'ה. לא בדקתי – אך לא נראה לי שהמטבח של רוחמה מציע הרבה יותר מזה.

לשתיית צ'ייסרים משותפת יש השפעה מאד בולטת וחיובית: היא יוצרת קשר בין הלקוחות בפאב. כך קרה למשל, שהוזמנו להופעה פרטית של חבריי הלהקה בסופ"ש. צ'ייסרים גם אחראיים לכך שגיליתי בערב הפתיחה את משמעות שם המקום: רוחמה, על שם חברת הכנסת רוחמה אברהם. הסיסמא מגיעה בהתאמה: "אנו פתוחים אחרי שתיים". ומה יקרה כשהייפ יעלם? יישאר סתם שם עברי חביב כאנטיתזה לרוב הפאבים עם השמות הלועזיים.

המוזיקה, רוק אלטרנטיבי מוכר (פרל ג'ם למשל) ריחפה ברקע בווליום מתאים לשיחה. אני וד' ניסינו להבין למי בדיוק פונה הבר. הקהל הברור ביותר הוא תושבי השכונה עצמה – ששמחים למוסד זול ומזמין. מי שמחוץ לשכונה, יתקשה למצוא בפאב אטרקציות מיוחדות מלבד המחירים הזולים: כאן אין ערבי נושא, הקרנת סרטים או הופעות חיות. מצד שני, הוא כן ימצא כאן את האווירה האמיתית של פלורנטין. זו שכל המקומונים מתגאים בה. תוסיפו עוד איזה ברז בירה-או-שניים מעניינים, ואני עצמי אאמץ את המקום בחיבוק.

(רוחמה. פלורנטין 5. 21:00-עד-לקוח-אחרון. 03-6818151)

בקטנה:
1. גילוי נאות קטנטן וקצת מיותר: החלפתי שניים-שלושה מיילים רשמיים עם אחד מבעלי רוחמה, בעקבות ביקורת שכתבתי על הווסט 4. מלבד זאת, אני לא מכיר אותו אפילו קצת – והוא מצידו, אפילו לא יודע איך קוראים לי וכיצד אני נראה. לטעמי, זה מצב מספיק טוב בכדי שאוכל לכתוב ביקורת אובייקטיבית על המקום.

9 תגובות

  1. יהונתן הגיב:

    מתי אתה שם בפעם הבאה? אני אבוא. נשמע מעניין.

  2. מיטל הגיב:

    נראה שאימצת עוד סטוקר (aka יהונתן)

    בכל מקרה, ביקורת נחמדה, עושה חשק באמת לבדוק את המקום…

    מתישהו.

  3. שלום לך, ותודה על הביקורת על 4West 2 . כמי שחגג במקום את יומהולדתו בשלהי אוקטובר, מספר ימים לפני שהמקום נסגר לשיפוצים, אני שומר למקום חסד נאורים. הבעלים הוא פשוט בנאדם טוב עם מזל רע. אני מאוד אוהב את המקום, בפעם הראשונה נכנסתי מתוך רחמים, בפעם השנייה כבר באתי בעוז לחגוג את יום ההולדת שלי. כזה מיקום וכל כך ריק, אלוהים יודע למה. פלורנטין 5 לעזאזל, מקום שאני פוקד כבר יותר מעשר שנים, בעשרות גלגולים שונים (בית התה אם מישהו זוכר), זה תמיד יהיה המקום היחיד שאצליח להגיע אליו מרחובות בלי להתבלבל, למרות שאני גר בתל אביב כבר שנים.

    רק הצלחה. עמוס.

  4. ניימן הגיב:

    יהונתן, שבוע הבא? יש לך זמן?

    מיטל, בשביל שיהיה עוד סטוקר, צריך שיהיה קודם סטוקר ראשון :] חוץ מזה, אני בספק גדול אם יהונתן הוא סטוקר..

    עמוס, מ – 2-3 ביקורים במקום, פלוס מה ששמעתי מחברים, נשמע שלרוחמה הולך קצת יותר טוב מאשר לווסט 4. קשה לאמר שמפוצץ שם – אבל חצי מלא רוב הזמן. אני לא יודע על איזה תפוסה הם בונים – אבל לפחות יש שיפור.

  5. ברוך הגיב:

    1. לא מזל חרא יש לו – הוא פשוט לא מבין בזה. היה קצת מברר הוא היה מבין שלמקום הזה לא היתה שום זכות קיום עיסקית. יהיו כאלה שיקראו לזה אפילו טיפשות
    2. נו באמת "שם עברי חביב כאנטיתזה לרוב הפאבים עם השמות הלועזיים." – כל בר שני היום מתהדר בשם של אדם. אם יש טרנד שמות לברים – הוא שמות של אנשים.

  6. ניימן הגיב:

    1. לאיודע, לא מבין. אין לי מושג בעסקים :]
    2. להלן רשימת הברים החדשים של עכבר העיר: אנה קארינה, ביסטרו בר רוטשילד 10, marshall, סברנסקי, סוטרא, Penny Lane, Concha, קרסון ורוחמה. למיטב ראייתי, היחיד מתוכם עם שם של אדם עברי הוא הרוחמה. כמובן שיש עוד פאבים כאלה בת"א: בלאומליך, אליעזר או פולה. אבל לאמר שזה טרנד? בשביל טרנד צריך שיותר ממקום אחד כזה ייפתח בחודשיים האחרונים.
    (אלא אם כן לא שמת לב שדיברתי על שמות *עבריים* של אנשים. לא סתם שמות).

  7. דייב דנ הגיב:

    אני חושב שמחירים זולים הם אטרקציה מספיק טובה כדי להגיע לפאב במיוחד בתל אביב, אמנם יש רק גולדסטאר אבל נתקלתי כבר בצרות גדולות יותר.
    כאחד שמסתייג מפאבים עם עודף אווירה, יתכן ובמידה ואני אקלע לאזור אני אתן למקום צ'אנס נוסף, כעת בעיקר מתאמי נוחות אני חולק את הגינס שלי הם הליאו בלומס ברמת החייל.

  8. ניימן הגיב:

    מצחיק. אני בדיוק עם אותם טעמים לא מגיע לליאו בלומס. זה בערך החלק היחיד בת"א שאני לא יכול להגיע אליו ברגל\אופניים בנוחות :]

  1. 27 בפברואר 2007

    […] « ביקורת פאב: רוחמה […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting