חזרה

ברבע לתשע, אחרי קפה ולילה קצר של שעה וחצי שינה, עזבתי את הבית של זושה. 27 שעות מסע עמדו לפני שאגיע לקציצות של אמא. הייתי עייף, תשוש ומלא ברגשות מעורבים. שלוש תכונות שתמיד מנחיתות עלי, בצורה לא ברורה, אדישות שקטה.

מפלצות של אד רות' המלך!!1

שש עשרה שעות לאחר מכן, אחרי שיחה בפולנית רצוצה עם כמה נשים בוגרות ברכבת, הגעתי לבודפשט. היה לי בכיס כסף הונגרי מדויק לשלושה אוטובוסים, ולילה של ארבע שעות שינה בהוסטל החביב עלי.

הנה כמה דברים שכדאי לדעת על בודפשט: היא עיר יפייפיה, זולה, מקסימה, ועלולה לגרום נזקים בקלילות של חבר כנסת ביום רע. איך למשל נראה בהונגרית שלט 'מכונה מקולקלת'? הוא לא נראה. אם המכונה הוציאה כרטיס, מבין התייר שהיא עובדת. במקרה ונבלע הכסף – יבין הבחור הנבון שקלקול מצוי בה. מסקנה: תוך רבע שעה כבר לא היה לי מספיק כסף למטרותי.

לקחתי סיכון והגעתי להוסטל בכל אופן. הפקיד הנחמד, לאחר שהסביר שכל משרדי החלפת הכספים סגורים, הסכים לבצע החלפה שחורה, בשער חליפין שערורייתי. קיבלתי אלף פורינט וקצת. מספיק ודי להגיע לשדה התעופה.

ארבע שעות שינה מאוחר יותר, ניסיתי לשלם לנהג האוטובוס בשטר. הוא הביט בי בזלזול, והסביר, באנגלית גרועה, שהשטר מזויף. וזיוף די גרוע אם יורשה לי לאמר: לפורינט הונגרי יש פס זהוב בצידו. לזה שלי – לא היה. ירדתי מהאוטובוס בהלם, קצת מזעזוע וקצת מעייפות, והבטתי בתקרה.

1000 פורינט
(אלף פורינט. הריבוע האדום מראה איפה הפס החסר אצלי)

ניסיתי להחליף את השטר בכמה מכולות – ובכולן קיבלתי הרצאה, באנגלית גרועה, על זיופי כספים בהונגריה. הגיע הזמן לטקטיקה חדשה. נכנסתי למכולת האחרונה וניסיתי לקנות חטיף בריאות זול. "השטר שלך מזויף" קבעה המוכרת לאחד בדיקה קצרה. הסתכלתי בה בתמימות, ועשיתי עם הידיים תנועות של רוצה לשלם. "הוא מזויף, אין בו פס בצד" הוסיפה. הפכתי את המבט התמים למבט מבולבל, ופלטתי, באנגלית גרועה: "No english please..". היא נראתה נואשת. ניסתה גרמנית וקיבלה משיכת כתף כתגובה. שתקה, חשבה – ואז דפקתי את המשפט הבא: "מדברת פולנית?"

זה שבר אותה. ברצף של קללות הונגריות קשות, מהסוג שאפשר להבין כוונתן גם ללא דיבור השפה, החזירה לי עודף. רצתי לאוטובוס, משם לשדה התעופה. עליתי למטוס, ניהלתי שיחה עם כומר גרמני ועם בתו הרופאה, ולבסוף, 27 שעות אחרי שעזבתי את מעוני האחרון בורשה, הגעתי הביתה.

ולכן, גבירותי ורבותי, גם הבלוג חזר לפעולה!

[הודעה מפורטת על מה קורה ויקרה בבלוג בזמן הקרוב, תעלה עוד כמה דקות. 60-90 ככה]

בקטנה:
1. וידוי כואב: מאז שחזרתי, אבדה לי יכולת הכתיבה. כלומר: טכנית אני יכול לכתוב, אפילו בראש נוצרות לי פסקאות נאות – אבל איכשהו, כשזה עובר לדף, הכל נשמע לי מקולקל. כדאי מאד שמשהו ישתנה פה עד מחר אם אנחנו רוצים פרוייקט סיכום טיול איכותי!
2. הצטרפו כמות מכובדת של מנויים חדשים לבלוג בזמן החופשה (איך הגעתם לפה באמת?). אניווי, זה כיף נורא (זהו. זה מה שרציתי לאמר בנידון).

נהניתם? יש מצב שתאהבו גם את הכתבות האלה..

21 תגובות

  1. tur הגיב:

    ברוכים השבים!!!

  2. אורלי הגיב:

    ברוך השב.
    חסרונך הורגש בהחלט (זה נשמע קצת יותר דרמטי ממה שזה, אבל זה נכון)

  3. ארז הגיב:

    אני עוד פגשתי אותך שם והתגעגעתי

  4. איזה כיף שחזרת!!!

    באמת, האינטרנט היה משעמם בלעדייך ואני מתכוונת לזה (טוב, למעט מספר בלוגים ואתרים שהחזיקו את הלהבה…:-)).

    לא בטוחה שהבנתי את קורותייך בבודפשט (המוח כבר מעורפל בשעה הזאת), אבל השאלה החשובה היא: האם ביקרת באי מרגרט כפי שהמלצתי?

    בכל מקרה, תכתוב תכתוב. אולי גם אני אקבל השראה מזה…

  5. ניימן הגיב:

    tur, אורלי וארז – תודה רבה רבה :]

    ליידי – ביקרתי גם ביקרתי. מקום יפייפה. בקשר לסיפור הבודפשטי שבפוסט – ייתכן והבעיה היא בכתיבה שלי כמובן.

  6. עומר הגיב:

    אני מהמצטרפים החדשים, ואני חייב לציין שנראה מבטיח.

  7. ברוך השווה 🙂

    ו…סליחה (הגעת בזמן ליום כיפור, מה לעשות?)
    חיכיתי דווקא לפוסט אירועי יום כיפור האמתיים אבל אני מניחה שזה יצטרך כבר לחכות לשנה הבאה…

  8. שירי והבירה הגיב:

    שמעתי שהיה לכם לא רע בכלל בבלגיה…
    ת'געגעתי!

  9. ניימן הגיב:

    בלוכית, שנה הבאה יהיה, עם קצת מזל, פוסט אירועי יום כיפור בברלין :]

    שירי, את באה לדאנסינג קאמל בראשון??

  10. סטאבה דבא דאב הגיב:

    ברוך השב!
    אני באמת שמח מאד. ארועי השבוע האמייתים חסרו לי. השבוע לא היה שבוע.

  11. ערן הגיב:

    הווו שלום וברוך השב!
    היה פה שקט קצת בלעדיך. שמח שבאת!

  12. שירי והבירה הגיב:

    יום ראשון?
    אבל מדובר בארוע בו יתקבצו כמה גברים שוחרי בירה לצפות במשחק פוטבול. אני בקטע של בירה, בקטע של גברים אבל לא ממש בקטע של פוטבול…
    תהיה שם?

  13. טל גלילי הגיב:

    איזה כיף שחזרת 🙂

  14. טל גלילי הגיב:

    ורק שיהיה ברור שקראתי את הפוסט, נהניתי מהכתיבה הרהוטה, ומאיך שהתמודדת עם ההרתפקאות שפקדו אותך (הסיפור שלך אשכרה נשמע כמו סייד-פלוט באיזה קווסט סיארה ישן).
    כל הכבוד !

  15. נמרוד הגיב:

    כאילו נצח עבר, אבל הנה אתה פה, מעולה!

    ברוך הבא 🙂

  16. ניימן הגיב:

    שירי – הפוטבול ברקע, אבל הוא ממש לא העיקר. יש להם הפי האוור רצחני, שרק בשבילו שווה להגיע :]

    טלג' ונמרוד – תודה. כרגיל, פשוט כיף לשמוע!

  17. יוחאי הגיב:

    פיייי, בהחלט נעדרת זמן ממושך.
    ברוך שובך.
    אני רץ לקרוא את אירועי השבוע האמיתיים…

  1. 22 בספטמבר 2007

    […] אך לפני חודש וכמה שבועות, עזב ניימן את ארצנו למען טיול מרענן באירופה. והשבוע הוא חזר. […]

  2. 30 בנובמבר 2007

    […] וכל השאר כבר סופר פה. נסגר מעגל, תם ונשלם. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *