מדריך השיכור לבודפשט

ניימן באירופה 2 שלום, וברוכים הבאים לעיר שחוברה לה יחדיו: בודפשט (בחיי! היא שתי ערים שחוברו יחד: בודה ופשט). פריז של מזרח אירופה, עיר זולה בטירוף, מלאת תרבות אלטרנטיבית, ובירתה של אחת המדינות האלכוהליסטיות בעולם. הקיצר: גן עדן לניימנים.

למדריכה שלנו היום קוראים צ'ילה. יהודיה כשרה, בודפשטית אמיתית, שמכירה את חיי הלילה המקומיים כמו את כף ידה – ובעלת אחד ההוסטלים הטובים בבודפשט: Ginkgo (פירוט בהמשך). בחלק מהמקומות ביקרתי בעצמי, ועל החלק האחר, הגדול יותר, שמעתי מצ'ילה בארוחת צהריים\עבודה אינטנסיבית. אז לפני שאתחיל, אמסור לה תודה חמה (בתקווה שמישהו יתרגם את הפוסט עבורה. יש מתנדבים? :] ).

גשר השרשראות
פאבים
לטרנד החם ביותר בבודפשט בימים אלו קוראים Ruined Pubs – או בתרגום חופשי: פאבים הרוסים. מבנים שהיו פעם משהו אמיתי (נגיד, האנגר ענקי לתיקון אופניים), והפכו לפאבים עם הרגשה של 'פאב בחנות אופניים הרוסה'. הרעיון הכללי מזכיר כמה מקומות מפלורנטין, אך הביצוע הרבה יותר מושקע, האווירה יותר תוססת וחיה – והמחירים! אוי המחירים, מתחת לתחתית החבית.

הסימפלה (Kazinczy u. 14) הוא הדוגמא הכי קלאסית לז'אנר. כל כך קלאסית, שאפילו שמעתי טיפה אנגלית ברקע. הכניסה לפאב עוברת דרך המון גרוטאות. הרחבה הראשית בפנים חמודה בחוסר-עיצובה, בעוד שהחצר ההומה מספקת אלף הזדמנויות לפגוש אנשים מעניינים. תבדקו באתר, ותראו שיש לבעלים עוד כמה מקומות בבודפשט. השמועות טוענות שכולם לא רעים.

גם ה – Kuplung הוא פאב הרוס (Király u. 46). הגעתי אליו לאחר שחבורה הונגרית שפגשתי, העבירה אותי טירונות שתייה מפרכת בשני פאבים אחרים. תוצאה: המקום לא זכור לי בחדות כמו הסימפלה. אני כן זוכר שמדובר באולם ע-נ-ק, עם שולחנות כדורגל-שולחן. לצערי גם זכור לי שהובסתי קשות בכל המשחקים, אבל לא נדבר על כך.

שלישי ברשימת הפאבים ההרוסים שחייבים להיות בהם הוא Potkulcs (כתובת: Csengery u. 65/b). לא הספקתי להגיע אליו, אבל אם צ'ילה המליצה, אז צ'ילה יודעת על מה היא מדברת. באמת.

קופלונג

Sirály (כתובת: Király utca 50) הוא לא פאב הרוס, אלא סתם פאב אמנות מחתרתי. משמעות שם הפאב בהונגרית היא שחף (סתם שתדעו), ויש שם ערבוב של תיאטרון מודרני, תערוכות ועבודות של אמנים צעירים ונסיוניים. המקום קשור איכשהו לקהילה היהודית, אבל לא התעמקתי באיך.

באחד הלילות ניסיתי ללכת למקום, מגניב תיאורטית, בשם סיקסטוס (6tus) – רק כדי לגלות שהוא סגור. זה כמעט עלה לי בתגרת פאבים (פרטים ב'בקטנה') – ורק כדי להראות שאיני נוטר טינה, אספר על המקום החדש של בעלי הסיקסטוס: קסטרו (Madách tér, 3). מדובר בפאב\מסעדה\מועדון (אל תמחקו את המיותר! המקום הוא הכל ביחד) שמתמחה באוכל סרבי. בלי צחוק. הוא גם די פופולרי, ואפילו מגיעים אליו תיירים.

האי מרגרט, חלקת טבע מדהימה ביופיה של בודפשט, עלול היה להיות המקום האחרון בו תחפשו פאב. טעות גדולה, כי Holdudvar, גן-הירח בהונגרית, אמור להיות אחלה מסעדה\קפיטריה\מועדון (אחד מאלה). אגב, כשאומרים קפיטריה מתכוונים למקום המגיש קינוחים. ככה זה בהונגרית.

מקום נוסף על האי, שגם בו לא ביקרתי, נקרא ChaChaCha. שם די מעפן למקום יותר פשוט מזה הקודם, שצ'ילה טוענת שהוא חמוד לחלוטין. יש גם גירסת מועדון אנדרגראונד באותו השם במרכז העיר. הרפתקנים מוזמנים לבדוק ולהחזיר לי פרטים.

אחרון אחרון חביב בהמלצות הוא Fecske (כתובת: Arpad Fejedelem Utja 8 ), שזה שם של מין ציפור בהונגרית. יש שם בריכה, חוף, מרחצאות – וכמובן גם פאב. לא הייתי, אבל הקונספט של בריכה עם פאב נשמע מגניב (אך גם מסוכן מוות כמובן).

אוכל, בית קפה ועוגות – כל שאר המקומות

בקפה אליבי (Egyetem tér 4) אין משהו מיוחד, סתם קפה מדליק שעשוי טוב. ישבתי בו כמה פעמים, עם כל מיני אנשים, והיה נחמד לגמרי. יש להם סנדוויצ'ים לא רעים, וסלט אחד מופלא למדי.

הפינה היהודית 1: Cafe Noe (ב – Wesselényi utca 13) היא קונדיטוריה מקסימה, שלמיטב הבנתי מנוהלת ע"י יהודיה, בת של רב (למרות שהאוכל לא כשר. איך נפל הדור..). יש להם משהו עם פרג שלכאורה אמור להיות קינוח יהודי מסורתי. מעולם לא טעמתי אותו קודם, אבל הוא היה סבבה-לגמרי.

קפה  נואה

הפינה היהודית 2: לא בדקתי בעצמי, אך צ'ילה טענה שהמסעדה הכשרה הטובה בעיר היא Koleves (ב – Kazinczy u. 35). נאלץ לסמוך על צ'ילה בנידון.

והגילוי הפרטי שלי: Pozsonyi kisvendéglő, הידוע גם בתור "המקום ההוא, עם השם הקליט". נמצא ב – adnóti Miklós utca 38. ("הרחוב-בעל-השם-הקליט"). יש שם אוכל הונגרי מסורתי וזול, שמלווה גם באווירה אירופאית טובה וצוות די ידידותי. אכלתי שם שלוש פעמים, והיה טעיייייייים.

ההוסטל – Ginkgo
כמו שהבטחתי אי-שם בהתחלה, גם המלצה על הוסטל צריך. צ'ילה, הבחורה שהוזכרה כה רבות בפוסט, היא בעליו הגאה של הוסטל קטן, אינטימי ומקסים בצורה מטורפת בשם Ginkgo (ב – Szép u. 5). התידדתי איתה עד מאד.

ההוסטל עצמו ממוקם בדיוק במרכז העיר, ומעבר למיטות נקיות ואחלה אווירה, יש שם גם אינטרנט חינם (שבאמת אפשר להשתמש בו! לא מחשב מסכן עם תור מטורף כמו במקומות אחרים), ארוחת בוקר לא רעה (צ'ילה אף טרחה לקנות ירקות לבקשתי) ועוד כל מיני דברים שהופכים את השהות לנעימה. מומלץ מאד. תמסרו ד"ש לצ'ילה מניימן.

(ואם תבדקו את ספר האורחים, תראו שמתישהו בתחילת אוגוסט, מישהו כתב משהו על שאלות מתמטיות ותזה. נחשו מי?)

בקטנה:
1. יש פה כמובן, דגימה קטנה ואיכותית של מקומות לא-תירותיים בבודפשט. לא איזה מדריך עכבר-ברים נרחב.
2. הסיקסטוס, פאב שכונתי תיאורטית, היה סגור. מרוב אכזבתי נכנסתי לבירה ראשונה לפאב קטן, סתמי ודחוס מולו. לקחתי בירה, עמדתי בצד והשקפתי בשעמום על קהל האורחים. חלקם לא אהבו זאת במיוחד, ולפני שהספקתי להפנות מבטי, באו וזרקו איומים. בהונגרית. 'אני מדבר רק אנגלית' הודעתי בחיוך – וישר החלה סדרת דחיפות מלווה בדרישה 'תגיד משהו באנגלית'. בעודי נדחף לפינה, שמתי חיוך ידידותי מעל לב מבוהל, וניסיתי להתווכח ולשכנע שאין לי שום דבר מיוחד לאמר. לא עזר. בסופו של דבר שמתי יד (באומץ רב!) על הדוחף, שהיה גדול ממני פי ארבע וחצי, ושאלתי 'מה הבעיה שלך בחור?'. 'לי אין בעיה! מה הבעיה שלך?!' שאל בתקיפות. 'אני?' אמרתי, 'אין לי בעיה. סתכל -', ותוך כדי הרמתי את כוס הבירה החצי מלאה, שתיתי אותה בשלוק, הנחתי במכה על השולחן ואמרתי שוב 'פשוט אין בעיה'. אמרתי, הסתובבתי וברחתי.
3. שלוש בלילה. אני עולה במדרגות תחנת הרכבת התחתית. מישהי, בת ארבעים פלוס, מתקרבת אלי עם סיגריה בפה. היא ממלמלת משהו בהונגרית ועושה תנועות של מצית. 'אין' דיווחתי לה בהונגרית, אך היא המשיכה להתקרב – הרבה יותר מדי, ולדבר. 'אני מדבר רק אנגלית' חזרתי על המנטרה הקבועה שלי במצבים כאלה. 'אה…' אמרה בהבנה, הושיטה יד לאיזור חלצי ואמרה 'סקסי….'. תפסתי את היד מהר, פלטתי 'לא תודה' מנומס, והלכתי – בשיא המהירות, לכיוון הנגדי.
4. קיורטוש, המאפה ההונגרי החלומי שנמכר גם בת"א (בבוגרשוב 39. קצת פרטים פה). אחרי חרישה לא קטנה, מצאתי כמה מקומות שמוכרים אותו – ואין לי מושג איך להסביר את ההגעה אליהם. זה גם לא משנה, כי לקח אחד גדול מהטיול הוא שהקיורטוש בת"א לוקח את זה המקורי ההונגרי בהליכה. איזה יופי, אה?
5. ספרי התיירות לפעמים צודקים: השוק המקורה בבודפשט הוא המקום הכי טוב לאכול בוקר, צהריים או ערב מוקדם (נסגר ב – 18) מקומיים. אזהרה: חלק ניכר מהמוכרים לא-נחמדים אטומית לתיירים.
6. עם כל הפאבים והמקומות המוצלחים, הכי כיף היה לשבת על גדות הדאנובה עם בירה מהמכולת, ולנהל שיחה עם אוסטרלי פסיכופת וקוריאני, בעל פוביה נדירה מדראג קווינס.

נהניתם? יש מצב שתאהבו גם את הכתבות האלה..

10 תגובות

  1. ערן הגיב:

    הממ… בודפשט…
    הפעם הראשונה שהייתי בחו"ל שלא-עם-אבאמא הייתה בבודפשט במסגרת חילופי תלמידים בכיתה י'. אחרי שהונגרים חביבים התארחו אצלנו בתל אביב במשך חודש וחצי, נסענו אליהם בחופש הגדול להתארח שבועיים (אין צדק בעולם) והיה מגניב ביותר. כמובן שאין מה להשוות את רוח הפעילויות שאתה מתאר למה שהרשנו לעצמנו לעשות במסגרת טיול בצפר בכיתה י' אבל עדיין אני זוכר את הפאב מוריסונס (הקיים הוא עוד?) לטובה. במיוחד זכור לי מקרה מצער בו אחד מחברי, שתוי קלות, ניגש אל הברמן, דפק שטר של כך וכך פורינט על הבר והכריז "Give me your cheapest beer!". היה מגעיל.

  2. אבים הגיב:

    זו עיר מדהימה ביופיה. שם גיליתי שיש עוד אנשים שמדברים הונגרית חוץ מההורים שלי והמשפחה וזה היה מעט מוזר… גיליתי שאני מצליח אפילו לקרוא את השלטים ברחובות ולהבין חלק. זה היה עוד יותר מוזר.
    לקחו אותי שם למסעדה בסגנון המאה ה-14 (אני לא זוכר את השם ולא מוצא את הכרטיס שלה עכשיו). מגניב ביותר ואוכל נחמד. יש אפילו מיני מופע (די קיטשי).
    אני מאוהב בעיר מאז. אילמלא אישתי שעוד לא היתה בפריז, היינו נוסעים בנובמבר הקרוב.

  3. סנדי ש הגיב:

    קטעים איתך ניימן (-:

  4. תומי הגיב:

    Siraly זה לא שקנאי אלא שחף.

  5. ניימן הגיב:

    וואו. כולם יודעים על בודפשט פי 7 ממני הא? אני חשתי שם הכי לא קשור שהרגשתי באירופה – בעיקר בגלל שלראשונה, ממש אין לי קשר לשפה המדוברת.

    ערן, אבים – שלחו טיפים אם תחשבו על משהו.
    סנדי – כיף לראות אותך פה! לונג טיים נו סין :]
    תומי – כן. כנראה שהתרגום המדויק נפל איפושהו בטלפון השבור שלי ושל צ'ילה. תיקנתי.

  6. אני חושבת שזה מאוד לא הוגן מצידך לשים כאן את התמונה הזאת של הקינוחים המרשימים מהקונדיטוריה:-) האוכל שם זכור לי מאוד לטובה, ובמיוחד נושא הקינוחים…
    עשית לי נוסטלגיה של ממש (בעיקר עם התמונה הראשונה, איך לא?).
    גם אני כידוע הייתי בבודפשט עם ההורים, מה שאומר שלא יצא לי לדגום פאבים בסגנון דקורציה: הרוס, אבל הטרנד נשמע מגניב ביותר. היית גם במקומות תיירותיים רגילים, או שרק בדקת את חיי הלילה הפרועים של בודפשט?
    אגב, אני רוצה לשמוע את הסיפור מאחוריי "קוריאני בעל פוביה נדירה מדראג קיוונס":-)

  7. ניימן הגיב:

    בזכותה של אפל, בחורה שסיפורה יובא כאן בהרחבה ביום חמישי, יצא שלא רק ראיתי את *כל* המקומות התירותיים ביותר, אלא אפילו תיפקדתי כמדריך תיירים ברובם.

    והסיפור עם הקוריאני קצת מוזר. לא בטוח שאפשר להעביר אותו בבלוג…

  8. יוחאי הגיב:

    חוויות נחמדות היו לך. הייתי בבודפשט לפני שנה ומואד נהניתי, חוץ מהשפה.
    ברובע היהודי יש הרבה פאבים משונים וטובים. אבל יש גם עוד מתחם בילויים די נרחב שיוצא מאנדראשי אוט (אולי האוקטגון, לא בטוח).
    החוויה האלטרנטיבית שלי היתה דווקא בבבודה. צמוד לאחד הגשרים שקרובים לגבעת גלרט עוגנת באופן קבוע ספינה אוקראינית. ראיתי שם הופעת ג'אז אוונגרד של להקת "מוזיקה תרפיה" מפולין, במסגרת פסטיבל תרבות פולנית. היה מדליק!
    עשית לי חשק לחזור לעיר התוססת הזאת…

  9. שלמה הגיב:

    מגניב! ענשיו חזרתי משם! ניימן יקירי, אני שמח לגלות שלא רק אני דלוק על צ'ילה…. אגב, יש לה יומולדת ב-21 באוקטובר, מוזמן לשלוח מזל"ט.

  1. 22 בספטמבר 2007

    […] « מדריך השיכור לבודפשט […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *