תם ולא נשלם (אירועי השבוע האמיתיים, ועוד כמה דברים)

היי הו, בוקר טוב ונפלא! קבלו עלי מנת רום חינם לכל הקוראים על חשבון הבית (וירטואלי כמובן. אני לא מחלק רום אמיתי חינם).

ורדים קפואים בקרחון קטן
[תמונה שמתאימה לסיום דברים. היא צולמה הסופ"ש ב – Fürstenberg. עיירה מדהימה ביופיה כשהיא קפואה. ואולי גם כשלא]

כמו שוודאי הבנתם יש לי מצב רוח נהדר היום. ולכן אין זמן טוב מכך להכריז, סוף סופית סופנית, על סיום עידן אירועי השבוע האמיתיים בבלוג הזה. לא בא לי להתחיל להשתפך על כמה כיף היה (כולם יודעים זאת), או לנקוט בדברי הספד נרגשים (למה להרוס את המצב רוח?). אז רק אודה בקצרה למעיין, ניקו ודדי שעשו יופי של עבודה בחודשים האחרונים. אם יורשה לי לאמר, עניין הפסקת הפוסט הוא בגללי ולא בגללם – פשוט קצת נמאס לי.

למה נמאס? כי למרות שהפוסט נכתב בידי אחרים, הרי שמעצם העניין שהוא מפורסם באכסנייתי יצא שהיו לא מעט נושאים שהייתי צריך לסדר כל פעם. וגם צריך לגייס כותבים נוספים, או לשנות שיטה, או לעשות 1001 דברים הגיוניים מאד אחרים. ולטפל במידע שמגיע ושאר עניינים. כבר חמישה וחצי חודשים שאני לא חי בת"א ומתחיל להראות לי מצחיק להשקיע בניהול לוח אירועים של עיר שכרגע לא חלק מחיי. גם אטמי אוזניים, עם פוסט האירועים המצויין שלהם (אם כי הוא יותר ממוקד מוזיקלי מזה שהיה פה), גורמים לאירועי השבוע האמיתיים להיות פחות נצרכים. לדעתי כמובן.

רגע לפני שנמשיך הלאה אציין שאשמח לעזור לכל מי שירצה ליזום\לפתוח\להתחיל בלוג רשימות אירועים מקומי משלו. יש לי קצת נסיון בנושא :]

הלאה? גם הסמסטר הכה-כה-קשה שעבר עלי מגיע היום לסיומו עם חצי יום כנס קליל ביותר (אם כי ישנתי אמש 4 שעות בלילה, כך שאפילו חצי יום יהיה לי מעייף. מזל שאלוהים המציא את הקפה). החדשות הטובות הן שלא נכשלתי באף קורס (ברובם, חוץ מאחד, יש לי אפילו ציונים יפים). התקבלתי לשתי קבוצות המחקר שרציתי (עם מימון מלא ונאה), ועכשיו, אני מקווה, אוכל לבחור ביניהן. חוץ מזה, גם הייתי בסופ"ש בסדנא אינטנסיבית על מערכות דינמיות במימדיים אינסופיים בכפר גרמני קטן שעה נסיעה מברלין. הנחיתי שם חצי יום על משפט המעטפה היציבה במימדים אלו, ולמרות שכל זה נשמע כמו סינית, אני חייב לאמר שברגעים אלו ממלאת אותי גאווה גדולה :]

מי אמר שהבלוג הזה לא מספיק אישי, מי?

מחר מתחילה המיני-חופשה המאד קצרה שלי. היא תתמקד בטיול-שניים קצרים באירופה של כמה ימים כל אחד (רציתי מקום יותר רחוק. בחיי שרציתי. אבל לא יוצא). חוץ מזה אני חייב למצוא דירה חדשה. אם אתם מכירים מישהו בברלין שגר במרכז העיר (עדיפות לנויקלן ומערב קרויצברג) ומחפש שותף – נו, אתם יודעים לאיפה לשלוח אותו. נכון?

12 תגובות

  1. מעיין דר הגיב:

    זה סופו של כל בלון…
    היה כיף…
    🙂

  2. יוחאי הגיב:

    פשששש, תם עידן. אני אתגעגע לאירועי השבוע האמיתיים.

  3. יערה הגיב:

    עשית עבודה מצויינת, גם כשגרת פה וגם כשעברת לגרמניה-לבד. אני מקווה שתמשיך לכתוב על הרפתקאות שלך בנכר.

  4. נח הגיב:

    תודה רבה. המקום היה שימושי, נעים ופוקח אוזניים. היה כיף.

  5. שמוליק כץ הגיב:

    תהא מנוחתם עדן.

  6. ניימן הגיב:

    היי. תודה לכולם. כמו שאמרתי – אני לא רואה בזה בכלל אירוע עצוב. פוסטים על גרמניה יעלו בקרוב מאד. עם קצת מזל..

  7. דדי הגיב:

    היה כיף ומשמח כשהיה.
    גם בלי אירועי השבוע ימשיך להיות פה כיף.

    מה שכן, אירועי השבוע כבר לא יהיו אמיתיים יותר 🙁

  8. ניקו הגיב:

    היה תענוג לקחת חלק בעניין הזה. סיום של משהו יציב ומוכר הוא תמיד קצת עצוב, אבל בסיום של מסורות אהובות יש גם משהו קצת מרגש 🙂

  9. ארז הגיב:

    כרגיל, אתה נהדר. וגם מעיין וניקו היו נהדרים.

    תעדכן מה קורה שם

  10. לזרבוי הגיב:

    יופי, עכשיו אני יכול להיפטר מרגשות האשם על שההמלצות אצלי באטמי אוזניים הלכו ואימצו בהדרגה את הפורמט שלך.
    כלומר, זה לא שגנבתי – זו בעצם מחווה שנועדה להנציח את המוניומנט המופלא שלך. כן. זה בדיוק מה שזה. מעולה. כלומר, אוי, סוף של עידן וכו'.

  11. ניימן הגיב:

    האמת היא שלמרות שאימצת את הפורמט, אני עדיין חושב שיש הבדלים גדולים מאד בין הפוסטים שלנו. כלומר: שלך הוא פוסט מוזיקלי, אצלי, לפחות בתקופה שאני כתבתי, היו לפחות 30 אחוז של אירועים לא מוזיקליים (אמנות, תיאטרון, קולנוע, הרצאות וכו'). האמת היא שאם הייתי ממשיך כיום, אז ייתכן והייתי מצמצם את המוזיקה כמעט לגמרי (כלומר, משאיר את התחום לך), ומתמקד בשאר תחומי התרבות המחתרתיים. להרגשתי הם קצת מוזנחים תחת צילה של המוזיקה…

  1. 2 במאי 2011

    […] הנה מה שחשבתי: א. אני טוב עם אנשים, ולכן לי לא יהיו בעיות. ב. מכר שהתחיל לעבוד איתו נשמע מרוצה עד הערצה. ו – ג. אותו הפרופסור, בשלבי הדיון על המשרה, היה ממש, אבל ממש ממש נחמד. מי שרוצה לראות כמה הייתי מאושר ביום שהוחלט לעבוד עם הפרופסור הזה מוזמן לעיין במשפטים הראשונים פה] […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting