מוסקבה #5: ניימן הולך לאוניברסיטה 2

והיום: ניימן הולך לאוניברסיטת ידידות האנשים העמים של רוסיה (Peoples' Friendship University of Russia).

אתם לא יודעים זאת, אבל האוניברסיטה מפורסמת בכמות הנשים בה. באחת השנים היו 27 בנות ו – 3 בנים במחזור המתמטיקה!

כזכור, שבוע שעבר ציוו עלי לבוא להרצאה ביום שלישי. ואני, לא בלי התמרמרות יהודית בריאה חלילה, התייצבתי כחייל טוב עם כוס קפה ביד ב – 10:50 בכיתה המיועדת.

תוך חמש שניות ניגש אלי סטודנט ואמר לזרוק את הקפה כי הפרופסור לא מרשה שישבו עם קפה בהרצאות שלו.

ב – 10:51 נכנס הפרופסור לכיתה. כל הסטודנטים נעמדו. נעמדתי גם, עם חיוך גדול מרוח על הפנים. מקווה שלקחו אותו בתור חיוך הוקרה ולא זלזול בתרבויות עתיקות ורשמיות יותר חלילה.

הפרופסור אמר 'נא לשבת'. כולם התיישבו. הוא הסתכל עלי. אז גיליתי שמי שהכי מופתע מזה שהגעתי זה הוא עצמו. לא בטוח כמה הוא היה רציני בהזמנה.

הוא שאל אם אני רוצה מתרגמת. השבתי בשלילה – אני מכיר את החומר ויודע קצת רוסית. הוא התחיל להרצות, וישר התגלה הבדל תרבויות ראשון מגרמניה.

בגרמניה היה הפרופסור משיג ספר לימוד גרמנית – או מילון – ומביא לסטודנט הזר. שישב נא וילמד את השפה ואת ההרצאה בו זמנית. ברוסיה, תרבות של אירוח מוגזמת, הפרופסור אמר פיסקה ברוסית ופיסקה בגרמנית. אחרי שלוש פסקאות ביקשתי ממנו להפסיק עם התרגום; באמת שהצלחתי להבין את החומר ברוסית.

אחרי ההרצאה דיברנו קצת. הוא הופתע לגלות שאני מכיר את התיאוריה של חבורות למחצה. שיהיה ברור, בהצעת המחקר עימה הגעתי לפה – ועליה הוא חתם והמליץ, רשום שאני עובד עם חבורות למחצה. מישהו פה חותם בלי לקרוא ציק ציק ציק.

——————–
קצת הפסקה והתחיל הסמינר של ה"ילדים הגדולים". שם כבר התירו לי לשבת עם כוס קפה. לא הבנתי כלום ועבדתי בפינה על הדברים שלי.

משם נלקחתי לקפיטריה. יש שתיים כאלה באוניברסיטה. האמת היא שציפיתי בכליון עיניים לאכול בקפיטריה של אוניברסיטה רוסית. הרבה פעמים מקומות כאלה הם לב התרבות הסטודנטיאלית!

שילמתי על שני אנשים. לקחנו פעמיים מרק, שתי לימונדות, שני סלטים, מנת עוף עם אורז, ביף בורגיניון עם אטריות וקינוח של בלינצ'ס עם פירות יער. הכל ביחד: פחות מ – 9 יורו! ממש התרגשתי.

אחרי זה התגלתה בעיה. הכל, חוץ מהבלינצ'ס עם פירות היער, לא אכיל למשעי. הסלטים התגלו כמיונז עם פיסות גזר בתוכו. העוף היה ירוק, האמת, ירוק. את הביף בורגיניון החליפו בטעות בסוליה של נעל, והאטריות טבלו בשלולית צהובה של שמן. קיבלתי כיסופים לחדר אוכל צבאי.
—————-

משם ברחתי להם לשוק.

היום (שישי) אני מרצה בסמינר חשוב ב – Moscow state university. די מתרגש ומקווה שהכל יעבור בשלום עם המון שיתופי פעולה לאחר מכן.

נהניתם? יש מצב שתאהבו גם את הכתבות האלה..

9 תגובות

  1. סיון הגיב:

    אל תפסיק לחלוק, זה מעניין לאללה

  2. אני תיארתי את קפיטריית הסטודנטים הצרפתית כחדר אוכל צבאי רק עם סוסים וחזירים למאכל.

  3. טליה הגיב:

    אין ספק שחוויותייך מיוחדות ומעניינות. ממתינה מאוד לעוד…ומאחלת לך הצלחה.

    • ניימן הגיב:

      לא היה משהו. רוב האנשים לא היו מהתחום שלי, וגם לא ממש התעניינו בעבודה שלי. גם בטח לא הייתי מספיק כריזמטי\מעניין. נקווה ליותר טוב בהרצאה הבאה.

  4. פשוט יעל הגיב:

    והיום בפינת הקטנוניות בע"מ: לפחות לפי איך שכתבת את שם האוניברסיטה באנגלית (וגם לפי מה שנשמע לי הגיוני יותר), לא מדובר על 'ידידות האנשים' אלא על 'ידידות העמים'. אבל אני לא יודעת איך זה ברוסית, כמובן…

  1. 8 ביולי 2016

    […] אוניברסיטת מוסקבה. 4. תמונות משוק דנילובסקיי במוסקבה. 5. ניימן הולך לאוניברסיטה #2. 6. רכבת לילה מסנט פטרסבורג למוסקבה. 7. אוכל רוסי חלק א'. 8. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *