גיקדום 22.08.2013: איפה שבובות עץ של רן וסטימפי נפגשות עם לינק וזלדה בחדר סודי של בית כנסת בקהיר להילחם בקרב החלל הגדול בהיסטוריה

ב – 21 ליולי היה פה הגיקדום הקודם. זה לפני חודש ויום. מה שאומר שזה המרווח הכי קטן בין גיקדומים שהיה בבלוג מאז… אלוהים יודע מתי. אזהרה: אייטמים לגיקים לפניכם.


[זה מה שהיה קורה אם פיקסר היו עושים את Pacific Rim]

1. מכירים את סיפור האימה הקצר בעולם?

האיש האחרון בעולם ישב בחדרו. לפתע נשמעה דפיקה בדלת..

זה קטע די מפורסם בפורומים של אימה, מד"ב ופנטזיה. רק מה הבעיה? הסיפור הזה ממש, אבל אפילו קצת, לא מפחיד. ברדיט לקחו אתגר: כתוב סיפור אימה בשני משפטים. מבין מאות הסיפורים, זכה אחד…

הכנסתי אותו למיטה והוא אמר לי 'אבא, תבדוק אם יש מפלצות מתחת למיטה שלי'. הבטתי מתחת למיטה כדי לרצות אותו וראיתי אותו שם, עוד עותק של בני, מביט אלי בחזרה, רועד מפחד ולוחש 'אבא, יש מישהו על המיטה שלי.'

2.  Life Hacker נותנים כל מיני טיפים איך לשפר את סדר היום שלכם בעזרת מדע. זה נשמע כמו  חרא של וואינט: להישאר יצירתי במקלחת, לאכול בריא לתקשר עם אחרים וכל עצות הסבתא האלו. אממה – הם מגבים הכל מדעית. כלומר, לינקים למאמרים "מדעיים" שמסבירים איך לעשות זאת. איך לאכול בריא. איך לישון יותר טוב (במקום יותר שעות). איך… נו, הבנתם. שטחי אבל מגניב אותי.

3. תכירו את רינגרל. היא חיה באמצע שנות השבעים בגן החיות האמריקאי הלאומי בוושינגטון. חוקרי הגן ניסו למצוא לה בעל בין האולינגו (סוג של ראקון) האחרים. ניסיונותיהם עלו בתוהו. רינגרל מתה ב – 1976, אבל רק שבוע שעבר התגלתה הבעיה בשידוך: רינגרל, אתם רואים, היא בכלל לא אולינגו. היא בת לגזע יונקים חדש שהתגלה באוגוסט: אולינגיטו (אולינגו קטן).

זה כמעט סיפור של גבורה מדעית: קריסטופר הלגן, זואולוג, מצא לפני יותר מעשור כמה עצמות בחדר אכסון במוזיאון בשיקגו. הוא ניסה לזהות מהי החיה – והשתגע: מבנה הגולגולת שלה לא התאים לשום חיה שהכיר. צבע הפרווה היה אדום עשיר. באומץ הוא שיער ישר שזה יונק חדש.

לקח להם הרבה זמן, אבל החודש התגלה לעולם האולינגיטו: הראקון הקטן ביותר המוכר לנו. הוא חי ביערות קולומביה ואקוואדור. ישנם אלפי אולינגיטו בעולם! אבל הם ביישנים, חיים בלילות ולא נוטים לחיות בחבורות. כך מצליחים להסתתר לאורך כל כך הרבה שנים של מחקר מדעי.

(גם בידען דיווחו על זה)


[חמשת דמויות העץ של רן וסטימפי עולות 2,200 דולר! בינינו, עדיף לראות מאשר לקנות]

4. ב – 1896, במהלך שיפוץ, התגלה אוצר בחדר האכסון של בית הכנסת בן עזרא בקהיר העתיקה: מאות אלפי דפים, חלקי דפים ושברים של כתבים יהודיים מהמאה העשירית והילך. אנשי בית הכנסת אספו את המסמכים לאורך עשרות שנים, מתכוונים לקבור אותם בטקס דתי כפי שנדרש מכל מסמך שנושא את שם האל ביהדות.

הבעיה הייתה שחדר הגניזה, כך נקרא החדר, היה בתכל'ס פח אשפה. רבים מהמסמכים היו קרועים ובלויים. לכו תרכיבו מזה טקסט קריא. היו שכינו את זה 'שדה קרב של ספרים'.

מאז עברו כמעט 120 שנה, והרבה טקסטים אקדמאיים נכתבו על האוסף. אבל כולם נתקלו בבעיה מהותית: בני אדם לא יכולים לברור את חלקי הטקסט האלה בצורה יעילה.

אבל זו המאה ה – 21. ובעיקר בשנים האחרונות יש טרנד של התנפלות הטכנולוגיה על מדעי הרוח. אז עכשיו במרתפים (כמה רומנטי!) של אוניברסיטת ת"א עובדים כמאה מחשבים על מיון האוסף. הסיפור כולו, מגילוי האוסף ועד הדיגיטליזציה שלו והניתוח מרתק.

הכתבה קצת ישנה והעסק היה אמור להסתיים בסוף יוני. מישהו יודע אם נרשמה מהפיכה בתולדות היהדות?


[אנגוס מקקי]

5. טרה פורמינג זה עיצוב מחדש של כוכב לכת. קוראים ככה לכל מיני תיאוריות מודרניות על הארצת מאדים והתאמתו ליישוב בני אדם. בתכל'ס, זה התחיל הרבה הרבה יותר מוקדם.

לאור ההצלחה המסחררת של פרוייקט תעלת סואץ, הציע קפטיין פרנסואה-אלי רודר – או משהו כזה – הגיית שמות צרפתיים זה לא כוס התה שלי – פרוייקט אמיץ: הצפת חלקים נרחבים ממדבר סהרה וחיבורו לים התיכון. שם הקוד: ים סהרה.

המטרה הייתה לא רק ליצור אופציית ניווט יותר קלה לספינות הצי הצרפתי, אלא גם… שינוי האקלים המקומי וקירור האיזור! אפרופו דברים שגיליתי השבוע: דרום צרפת ואונטריו שבקנדה נמצאות על אותו קו רוחב. הסיבה שאחת הרבה יותר חמה מהשניה היא זרם הגולף ששומר על אירופה מפני קפאון.

6. זה עניין של זמן עד שיהיה סרט אנימציה של זלדה. למה? כי זה אולי המשחק הפופולרי בכל הזמנים, וזה הסיפור האולטמטיבי של נער עם גלימה ירוקה שמציל נסיכה. זה החלום של יער מלא סודות שמתגלה לאיטו – הדבר שכל ילד עם שדה ליד הבית חולם עליו.

מסתבר שב – 2007 סטודיו האנימציה Imagi ניסה לקדם את הרעיון של הסרט. הם הכינו סרטון של דקה וארבעים שמצליח לפספס בדיוק רב כל דבר מיוחד שעושה את זלדה מה שהיא. אפילו המוזיקה גרועה. אבל עדיין, שווה צפייה

7. המגזין Omni (או 'אומני'? זה נראה מוזר באותיות עבריות) הוא מגזין עתידנות מיתולוגי. מה זה אומר? זה אומר שהיו בו כתבות על מדע שעל גבול המד"ב, פאראפסיכולוגיה (תופעות לא טבעיות כמו טלקינזיס, תלפתיה, חוש שישי וכד') וגם – כן – סיפורי מד"ב ופנטזיה.

Omni פורסם בין 1978 ל – 1997. מה שמדהים זה שמ – 1986(!) הוא פורסם בגירסא אלקטרונית. יש לכם מושג כמה שנים זה לפני האינטרנט? ב  – 1996 הוא הפך לאלקטרוני בלבד, ולבסוף נסגר.

אבל לא באתי לתת פה שיעור היסטוריה. באתי לספר שהמגזין חוזר! זה קרה אחרי שאיש העסקים ג'רמי פרומר רכש, בגחמה של הרגע, קונטיינר אכסון בו מצא חומרים נרחבים של מקים המגזים.

מאותו הרגע עשה פרומר מעשה. ראשית, הוא העלה את כל (או כמעט כל?) הארכיון של Omni חינם לרשת. החרוצים שבין הקוראים מוזמנים לנבור בו.

מעבר לכך הוא השיק את המגזין Omni Reboot. מעבר להמון תמונות ישנות מהארכיון, יש שם כתבות כמו האקרים בתקופת הרנסנס. יוהאן קפלר היה האקר מסתבר.

8. בתחילה התלהבתי מרשימת עשרת הפאבים המוזרים בעולם. אחרי זה החלטתי שזה לא באמת גיקי. אבל אז ראיתי שיש שם פאב מד"ב ופאב מאורת זומבים. מצד שני – זומבים זה לגמרי מיינסטרים. בסוף קראתי את הרשימה עד הסוף, וגיליתי שאחד מהפאבים מישראל! כזה שמעולם לא ביקרתי בו, שמעתי עליו או חשבתי להגיע אליו.

אז עכשיו יש סיבה לשים לינק לרשימה בבלוג. מי מהקוראים האמיצים יוכל לנחש איזה פאב בישראל נכנס אליה? מי ביקר בו?


[יאם יאם יאם. איזה אוסף קוביות מעורר תאבון]

9. האם מחשבים יכולים לכתוב מוזיקה עם נשמה? זאת השאלה בבסיס כתבה על מוזיקה שנוצרת בידי מחשב. אבל השאלה קצת מטעה: כי המוזיקה המדוברת לא נוצרה ע"י מחשב משום מקום – אלא נוצרה *בעזרת* מחשב. כלומר, המוזיקאי לא כתב תווים, אלא נתן הנחיות כלליות לתוכנה מה לעשות. זה, לטעמי, כבר פחות מוזר.

מפה הכתבה מדברת על תוכנות שמנתחות מוזיקה וממליצות למשתמש למה להאזין בהתבסס על יצירות שאהב בעבר וכו' וגו'. יופי של שער ליישומים של המתמטיקה של המוזיקה. אתם הרי יודעים שגאונים יש רק בשני תחומים, מוזיקה ומתמטיקה, כן?

עוד בנושא: אני משוכנע שאני יכול לכתוב סיפור מד"ב בשם 'האם מחשבים יכולים להמציא בדיחה מצחיקה?'. אבל בינתיים זה שם של כתבה.

10. תעצרו אותי כשזה ישמע לכם מוכר: חבר מספר על להקה היסטורית שלא הכרתם. זה נשמע לכם מגניב. יום אחרי זה אתם קולטים שבדיוק מדברים עליה ברדיו! שעתיים מאוחר יותר השם צץ בספר שאתם קוראים. מקריות? או יותר הגיוני, קונספירציה?

למעשה, זוהי תופעה עם פסיכולוגית מוכרת. קוראים לה 'אשלית התכיפות' (Frequensy Illusion). אם כי רוב האנשים מכירים אותה בשם העממי: תופעת באדר-מיינהוף.

יש סיפור מגניב מאחורי השם. הוא הומצא ב – 1994 ע"י משתתף בפורום באינטרנט של עיתון אמריקאי. הבחור המסכן שמע פעמיים תוך יומיים, ולראשונה בחייו, את השם באדר-מיינהוף: קבוצת שמאל קיצוני גרמני מפורסמת. אתם יודעים איך זה עובד בפורומים; החבר'ה שם הפכו את זה לבדיחה חוזרת, זה דבק, גלש לפורומים אחרים – ועכשיו ידוע בכל העולם. לתשומת לב עין הדג.


[באמבי נחטף ע"י צלחת מעופפת]

11. דקות אחדות לאחר מותו נלקח מוחו של אלברט אינשטיין מגופתו ואוחסן בפורמלין. כל זה נעשה בסודיות מוחלטת ולא באופן רשמי; פתלוג בית החולים בפרינסטון, תומאס הארווי, ביצע זאת לבדו. לאחר הניתוח ביקשו  ראשי האוניברסיטה מהארווי להעביר את המוח לרשותם. הוא סירב. הוא טען שסוכם עם אינשטיין ומשפחתו שהמוח שייך לו, אם כי הוא לא יכל להוכיח זאת. אניווי, תומאס הארווי ביקש לשמוע על המוח של איינשטיין לעצמו.

23 שנה קדימה: עיתונאי בשם סטיבן לוי מחליט לרדת לחקר תעלומת המוח של אינשטיין. הוא מאתר את הארווי בקנזס ונוסע לראיין אותו. הארווי נתן תשובות עמומות. אבל לאחר חקירה עיקשת "נאנח ושלף מקופסאות קרטון שתי צנצנות זכוכית עם חלקים מסומנים מהמוח של אינשטיין".

כך מתחילה כתבה מרתקת על איינשטיין, ההבדל בין האונה הימנית לשמאלית וכו'. כל מה שידענו על המוח שגוי. אולי. קריאה ארוכה מאד, אבל מתגמלת.

12. דווקא בתקופה בה כולם מתחילים לסלוד מגוגל, וכותב שורות אלו בראש המחנה, צריך לציין את התרומה שלהם לעולם האקדמאי: גוגל בוקס. או יותר מדויק: דיגיטליזציה של ספרים.

פאולה פינדלן, פרופסורית להיסטוריה בסטנפורד, מספרת איך גוגל החייתה את המאה ה – 19.


[בובספוג מכנסמרובע! בובספוג מכנס מרובע!]

13. ב – 28 ביולי 2013 נערך אחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה. 4,000 ספינות קרב משתי בריתות שונות התחרו על שליטה באזור בחלל שידוע בכינוי הציורי 6VDT. זה לא קרה במציאות כמובן, אלא במשחק Eve Online. אבל חובה לדווח על כך היות ובמציאות אין מספיק קרבות חלל.

משחק ילדים תגידו? אם כבר, אז ילדים *מבוגרים*. אבל שרק שתדעו לכם שלקרב הענק יש השפעות כלכליות מציאותיות ביותר! ספינות ב – Eve Online עולות כסף, ונזקי ההרס מהקרב יכולים להגיע למאה אלף שקלים.

דיווח בעברית על קרב הענק. ביקורת בעברית על המשחק.

14.  לא חסר לי מה לקרוא. באמת שלא. אבל רשימות המלצות הקריאה של בוינגבוינג מהשנה החולפת מכילות את כ-ל מה שגיק טוב יכול לרצות. אפילו אם לא אספיק לקרוא עשירית ממה שיש שם, אני שמח לדעת על קיומם. מה גם שזו קריאה כיפית: קיץ 2012, סתיו 2012, חורף 2013, אביב 2013.

מי שמתבונן לעתיד הם Io9 שחיברו המלצות קריאת מד"ב ופנטזיה לספרי הסתיו הקרוב. וגם המלצות קומיקס לסתיו הקרוב.

אם זה לא מספיק, יש גם את המדריך האולטמטיבי לסדרות מד"ב ופנטזיה לעונת הטלוויזיה הקרובה וכמובן: מדריך סרטי מד"ב ופנטזיה לסתיו.

15. שביל אורגון הוא שביל באורך 3200 קילומטר בו עברו עגלות המתיישבים ממזרח למערב ארה"ב במאה ה – 19.

שביל אורגון הוא גם משחק חינוכי אגדי מ – 1974 שניסה ללמד ילדים על היסטוריית השביל. זוהי אולי הלומדה הראשונה בהיסטוריה (לא בדקתי)

מאיפה בא הרעיון המוזר למשחק הזה? הוא התחיל משלושה סטודנטים, שהיו גם מורים להיסטוריה בזמנם הפנוי. כמו כל המורים להיסטוריה הם היו מתוסכלים מכך שלתלמידים לא, אהמ, איכפת מההיסטוריה. בניגוד לשאר המורים באותה התקופה, הם ידעו לתכנת.

זוהי האגדה על המשחק שביל אורגון. משחק שנכתב תוך שבועיים בגלל דדליין של בית ספר תיכון.


[הדה לוריאן מלגו. האם זה לא היה החלום כל השנים הללו?]

18 תגובות

  1. פשוט יעל הגיב:

    התעתיק לשם כמעט נכון, רק שלמיטב הבנתי ההגייה היא יותר 'רודר', לא 'רודייר' (ai זה צליל e ארוך).

    את הזה על המוח של איינשטיין אולי אקרא בהזדמנות, סומכת עליך שזה מעניין, אבל רק הכותרת פלוס כותרת המשנה קצת מתסכלות אותי – כבר הרבה מאוד שנים לא חושבים שיש קשר בין גודל המוח ל-IQ, וגם מובן שהחלוקה בין האונה הימנית לשמאלית לא חדה כ"כ. אני מקווה שזה סתם פשלה בכותרות, ושהכתבה עצמה מתייחסת לעניין יותר בעומק.

    ואגב זלדה, את זה אתה מכיר?
    http://dresdencodak.tumblr.com/post/47724463171/inspired-by-anita-sarkeesians-video-game-tropes

  2. יעל ר. הגיב:

    הלינק ב-8 לא עבד לי.
    לגבי 5 – הן על אותו קו רוחב, לא על אותו קו המשווה (שיש כמוהו רק אחד). וכן, גם באי שפיצברגן אליו נסעתי יש אפקט אקלימי ניכר מזרם הגולף – למרות המיקום המאוד צפוני שלו, בקיץ הטמפרטורות לרוב מעל האפס בגלל הזרם הימי החם יחסית. מה שכן, אותם זרמי ים אחראים לכך שכמה מהחופים הבתוליים הנפלאים של המקום, שאין בהם ולו טביעת רגל אחת, מוכתמים לפעמים בחתיכות פלסטיק (מצאתי אפילו פחית רד בול אחת) הנסחפות מהעולם המיושב בים. קשה מאוד לנקות אותם בגלל חוסר הנגישות של המקום, ולכן התיירים מתבקשים פשוט לשמש כשרתי ניקיון ולאסוף כל חתיכה שהם רואים על הדרך.

    • ניימן הגיב:

      תוקן ותוקן. רגע של חוסר תשומת לב ב – 5.

      פשוט מטורף מה שכתבת על בקבוקי רדבול. מצד שני, אני עכשיו הולך לשים פתק בבקבוק ולזרוק אותו לים.

  3. יש כאן הרבה יעליות! ולשמחתי עכשיו כשהכרתי לפחות אחת מהן בחיים האמיתיים גם למדתי להפריד ביניהן (רגע של כנות: בהתחלה לא ידעתי :-)))

    גיקדום משובח כהרגלך. אני תוהה מה מבין ההמלצות של קורי דוקטורו יצא לך לקרוא? (כבר ראיתי שהוא המליץ על הספר עם גן החיות בניו-יורק ששמעתי עליו בזכות מועדוני הקריאה שלך) אני מנסה לצמצם קצת את הרשימה שלו למשהו יותר הגיוני…בנתיים קראתי ספר אחד ממנה (שאם לא יצא לך לקרוא, אתה פשוט חייב: "חנות הספרים ללא הפסקה של מר. פנומברה")

    • ניימן הגיב:

      חוץ מההוצאות המחודשות (סנדמן, מד"ב של שנות החמישים) קראתי רק את How music works אבל אני לא יכול להמליץ עליו. דיוויד ברין מצליח להרוס את כל חדוות המוזיקה כי הוא רואה את זה יותר כמדע מאשר כחדוות יצירה.

      יש לי את Giants Beware ואת Vn שמחכים לקריאה. אני מאד מתאפק לא ללכת להשיג כמעט כל ספר שני ברשימה שם.

      חנות הספרים וגו' בהחלט נמצא ברשימת הקריאה שלי. אבל היא הולכת ומתארכת. זה חוק בלי-שם-כזה: ככל שאתה קורא יותר, אתה מתעניין יותר בספרים. וככל שאתה מתעניין יותר בספרים, רשימת הקריאה שלך מתארכת יותר ואין לך מקום לספרים חדשים.

  4. רן הגיב:

    ניימן, יש לי רק דבר אחד לומר: אתה אדיר…!

  5. מורן הגיב:

    אם פאב המד"ב זה ההוא בפריז, הוא נהדר וגיקי לגמרי. אתה צריך ללכת לשם. (משם צבי הנינג'ה, ויש עוד תמונות שיבהירו עד כמה הוא גיקי – אבל יש שם יותר, לא העלתי תמונות שבהן אני נראית זוועה כמו כס הברזל).

  6. פרנק הגיב:

    אגב סיפורי אימה, קראתי את זה אתמול (ויה זיו קיטרו) וזה עוכר שלווה ומטריד:
    http://creepypasta.wikia.com/wiki/The_Russian_Sleep_Experiment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting