המדף הז'אנרי: אפשרות של אלימות – דרור משעני (החקירה השנייה של אברהם אברהם)

לפני כשלוש שנים יצא תיק נעדר. ספר ראשון בסידרה עברית בלשית חדשה. לבלש קראו אברהם אברהם (אבי אברהם בשבילכם), התפאורה הייתה הישראלית, הסיפור היה עדין וחכם בצורה יוצאת דופן, ואני עפתי עליו לגמרי.

כמה לגמרי? הוא זכה בפרס ניימן היוקרתי לספר הטוב ביותר שקראתי ב – 2011! כתבתי אז

אם היה יוצא עכשיו הספר השני בסדרה הייתי קונה אותו על המקום ומסיים את הקריאה באותו היום.

שלוש שנים מאוחר יותר, הועמד המשפט הזה במבחן. האם עמד בו? בהצלחה חלקית. "אפשרות של אלימות" הוא ספר בלשי מצוין, אך לקח לי חצי שבוע לסיים אותו.

ז'אנר הבלש עבר תהפוכות לאורך השנים. פעם, לפני ממש מליונתלפים שנה, הבלש היה גיבור על של ממש. אחרי זה הפכו אותו לאנטי-גיבור, אלכוהליסט כושל אנטי-מערכתי. בעידן המודרני עבר הפוקוס. במקום להתרכז בבלש ובתעלומה, היוו אלו תפאורה לסיפור גדול יותר, רגיש יותר, בעל יותר מסרים.

עם זאת, הבלש עצמו תמיד נשאר בחור פיקח בצורה יוצא דופן. אחרת, למה שמישהו יפנה אליו? עד אבי אברהם. אבי אברהם לא גיבור על וגם לא בחור כושל. הוא לא טיפש אבל גם לא גאון גדול. אבי אברהם הוא בחור ממוצע להפליא, והתכונה היחידה שמבדילה אותו משאר בני האנוש היא שאיכפת לו. באמת איכפת לו מהקורבנות, והוא באמת באמת רוצה לפתור את התעלומה.

כך מוצא עצמו אבי נעשה אובססיבי לתעלומה פשוטה למראה: מישהו הניח מטען דמה בפתח גן ילדים. מה שנקרא בישראל, יום רביעי. אבי, בפרץ אנרגיה, חוקר את כל הנוגעים לדבר. הגננת האנטיפאטית, שכנים והורים לילדי הגן. אחד מהם, חיים שמו, בחור קצת מוזר. הוא נשוי לפיליפינית ומבוגר משאר האבות.

כמו בספר הקודם, גם כאן אנו רואים את התעלומה משתי נקודות מבט. אחת של אבי עצמו, ואחת של גבר מבוגר קצת מוזר (חיים). כמו בספר הקודם, גם כאן יש תמהיל מושלם של ישראליות. התעלומה והחקירה לא יכלו להתרחש לרגע בארץ אחרת. הדמויות שייכות אלינו, ורק אלינו.

ההבדל הוא שהפעם זה פחות ראשוני. התעלומה עצמה נחמדה, אם כי קצת פושרת, ואין ספק שנועדה להיות רקע לסיפור בלבד. יש כמה רגעים מצמררים, יש דמויות מרתקות ויש דיון מרתק בנושאים עכשוויים.

אפשרות של אלימות סובל קשות מתופעת "האחות יפה יותר". למרות שהוא ספר טוב, אפילו ממש טוב, הוא פשוט לא מתעלה לרמה של תיק נעדר. אז אם קראתם את תיק נעדר, אתם יודעים אם זה הטעם שלכם ואם כדאי להמשיך לאפשרות של אלימות. ואם לא קראתם? תגידו, מה אתם עושים פה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting