נגנז בגזך 14.08.2014: רובין וויליאמס, הפוגות אש, משחקי מחשב ו – EA, האוזניות של העתיד ועוד ועוד

מה אתם יודעים, השבוע בבלוג היה הרבה יותר רגוע ממה שחשבתי. בעיקר מד"ב, עם נגיעות שוויץ.

נתחיל בשוויץ. אני בבוחס. זה מה שיש לי לאמר כרגע על בוחס.

על מד"ב מסתבר שיש לי הרבה יותר מה לאמר. נגיד, להכריז את הספרים הבאים של מועדון הקריאה. הספר הבא הוא פרזיט של מירה גרנט. מאד מומלץ.

אבל עוד לא סיימנו עם מד"ב! היה גם פוסט חדשות מד"ב קצר השבוע. בנוסף לכך, עלתה ביקורת על Cibola Burn, הספר הרביעי של סדרת ה – Expanse. אישית מאד אהבתי, למרות שברוך השם הוא לא חף מבעיות.

1. בין הפוגת אש אחת למשנתה, גם רובין וויליאמס הלך לעולמו. לא הייתי מחובביו הגדולים. הוא תמיד הזכיר לי את ספי ריבלין, והאמת היא שאת ספי אהבתי יותר. אבל כן היו לו כמה סרטים פנטסטיים עבורי: גברת דאוטפייר או סיפורו של ויל האנטינג.

ייקום תרבות מונה את עשרת הסרטים הגדולים של רובין וויליאמס. יאיר רוה, דורון פישלר ואיתן מספידים.

2. דברים בבלוגו כתב פוסט אקדמאי במיוחד על ההשוואות לשואה. או בשפה פחות אקדמאית, על חוק גודווין.

3. מסתמן שאני במצברוח אינטלקטואלי היום.  הפוסט הצעה צנועה של פרא אדם חושב הוא טקסט אינטלקטואלי פנטסטי על המצב בעזה. הוא מחבר אותו לגוליבר, הסופר המזרח גרמני ברונו אפיץ ועוד כמה קישורים אחרים. למי שתהה למה צריך לקרוא ספרים: כדי לקבל פרופורציות, ולקבל יכולת לחבר את העכשיו לחכמת העבר.

4. ארז רונן מדווח על המיזם החדש של EA ("הצ'אנס האחרון שלהם לא לאכזב") ועל, אולי, העתיד של תעשיית המשחקים. או לפחות נדבך של העתיד שלה.


[מקור. CC]

5. יאיר רווה בודק מה הבעיות של הקולנוע הישראלי. חלק ראשון בסדרת הכתבות: הכרטיסים. חלק ב': המפיצים. חלק ג': הפסטיבלים.

6. איריס חפץ ראיינה את מרטין לה-ז'ון. העיתונאי הגרמני היחידי ששהה בעזה בזמן ההתקפה הישראלית.

7. הרמתי ידיים מלנסות להבין מה הפתרון לסכסוך עם עזה. לתקוף שם? מה זה עוזר? לתת להם להקים מדינה? מה הסיכוי שלא נקבל מדינת אויב אלימה שכנה תוך שנתיים? באמת, אין לי מושג מה לעשות. צריך שני מנהיגים חזקים, אחד מכל צד, שיוכלו לאמר 'חלאס, נגמר הסכסוך', בניגוד לדעת הקהל בשתי המדינות. אבל אני לא רואה את זה קורה.

רלוונטית לעניין היא דעתו של רביב דרוקר, שמבין הרבה יותר ממני. הוא טוען שעדיפה התשה על הסכם עם החמאס.

8. דוד אסף עוסק בדר"כ בנושאים אינטלקטואליים או עניינים של העבר. לכן זה מעניין כשהוא כותב מכתב למערכת הארץ על עיונים חדשים במשנתו של גדעון לוי.

9.
במדע אחר תמצאו תיאור מפורט של האוזניות של העתיד.

10. לסיום, אפנה תשומת לבכם למיקסטייפ מערב אפריקאי אורבני בקפה גילברטר. סתם, כדי שיהיה משהו מעניין להאזין לו בסופ"ש.

בקטנה:
1. הגיע הזמן  כבר לסכם את השנה. העברית. עם רשימת שירי השנה העבריים.

נהניתם? יש מצב שתאהבו גם את הכתבות האלה..

4 תגובות

  1. מאור הגיב:

    (מצטער שאני שלילי)

    למה הוספת את "והארץ הייתה תוהו ובוהו"?
    גם לא מצחיק, גם טרחן ואופורטיוניסט שתוקע קישורים בתגובות בכל פוסט שני שאני מגיע אליו, והכי גרוע, ברזולוציה שאני משתמש בה השם (החביב) של הבלוג תופס שתי שורות, והכותרות מטעות, אז אני פותח אותו הרבה מבלי משים.

    לא השארתי מייל נורמלי, סורי.

    • ניימן הגיב:

      חייב לומר לך שלקח לי שנייה להבין למה אתה מתכוון.

      זה קצת נושא לדיון פרטי במייל אם תרצה (אתה יודע מה המייל שלי). אבל בקצרה: הבלוג הסאטירי היחיד שאני מכיר בעברית. תקן אותי? אני לא יכול להיות בררן בבלוגי סאטירה כמו שאני בררן בבלוגי אוכל.

      (זאת מבלי לציין את דעתי על הבלוג, פשוט כי בקושי קראתי פוסטים שם)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *