בין האקרספייס למייקרספייס לפאבלאב: מדריך נבוכים

כשאני מספר שאני נמצא ב – CCC (האקר ספייס), תאמי (מייקרספייס) או C-base (שילוב בין האקרספייס למייקרספייס), אנשים מקבלים מבט מבולבל בעיניים:

האקרים? זה לא אנשים שפורצים בלילה למחשבים של נאסא? ומייקרים? נגרים כאילו? מה בכלל עושים במקומות האלה?

אז אני מוצא עצמי קצת מגמגם. לא נורא קל להסביר מה זה האקר ומה זה מייקר ומה הם עושים כשהם נפגשים. ואז נכנסים מושגים כמו FabLab וכולם בכלל הולכים לאיבוד.

בואו ננסה לעשות סדר בדברים. חשוב לציין, שההגדרות למטה לא קשיחות. הן נובעות לא מעט מהשקפת העולם האישית שלי.
—————————–

Hackerspace

סי בייס
[C-base בברלין. CC]

המשמעות המודרנית של האקר היא 'מישהו שפורץ למחשבים'. אבל זה לא היה המצב תמיד.

פעם האקרים היו פשוט 'תוכניתנים'. למעשה, האקרים היו התוכניתנים הטובים ביותר. שכותבים קוד מופלא עליו מסתכלים יתר התוכניתנים בהערצה.

בגרמניה, יש מועדון לכל מקצוע. מועדון ציידים, מועדון נפחים, מועדון שחקני טניס ומועדון מתמטיקאים. היה טבעי להקים גם מועדון חברתי לתוכניתנים. כך נוצרו ההאקרספייסים הראשונים: מועדונים חברתיים גרמנים לתוכניתנים.

השניים המפורסמים ביותר היו בברלין: CCC (ראשי תיבות של Chaos Computer Club) ו C-base. הם דגלו בדמוקרטיה מוחלטת, נאמנות לקבוצה (היחיד פועל למען המועדון), ועוד כמה ערכים סוציאליסטיים. תרבות ההאקרספייסים הגרמנית של שנות התשעים חיקתה את שני אלו.

די מהר זלגה הפעילות בהאקרספייסים לתחומים אחרים. בעיקר לתחומים של ייצור ועיצוב מעגלים אלקטרוניים (שהתקשרו ישירות לנושא התכנות). יחד עם זה חלה התפתחות נוספת: Hacking של חומרה אלקטרונית. לדוגמא: לגרום לפלייסטיישן להיות לפטופ זול. שוב, קשור לנושא התוכנה.

אז מה זה האקרספייס? מועדון חברתי של תוכניתנים, שעוסקים גם בעיצוב וייצור מוצרי מחשב קטנים.
—————————–

מייקרספייס

Electronics lab
[NYC Resistork. CC]

ב – 2007 הגיע קבוצת אמריקאים למחנה הקיץ של CCC (מתקיים כל ארבע שנים. זה של 2015 הוזכר בבלוג). הם נורא התלהבו מתרבות ההאקרספייס האירופאית, והחליטו להעתיק אותה לארה"ב. התוצאה: האקרספייסים מפורסמים בניו יורק (NYC Resistor), וושינגטון DC (בשם HackDC) או סן פרנסיסקו (Noisebridge).

המקומות הללו התפתחו די מהר להרבה יותר מרק תוכניתנים. הם התחילו לבנות דברים. לייצר מוצרים. לבנות פרוטוטייפים לחברות עתידיות. אמריקאי שפגשתי ב – C-base וכותב ספר על ההיסטוריה של ההאקרספייסים האמריקאיים, אמר שהם סוג של startup hub.

זו הייתה ההתחלה של המייקרספייס.

המייקרספייס לא מתרכז בתכנות. הוא מתרכז בעשיה. בבנייה עצמית של.. כל מה שאתם רוצים. במייקרספייס אידיאלי יש מעבדה למעגלים אלקטרונים קטנים, לצד סדנת נפחות ואנשים שבונים רהיטים מטורפים מעץ.

אז מה זה מיקרספייס? סדנת עבודה פתוחה לציבור, עם כלים וידע לבנות כל דבר (תיאורטית).
—————————–

FabLab

ב – 2005 (לפני שהתחילו המייקרספייסים) הועבר קורס ב – MIT: איך לבנות (כמעט) הכל. מהקורס הזה צמחה FabLab: מעבדה בה חובבים גמורים יכולים לבנות (בקלות) דברים מרשימים.

במושגים המודרנים FabLab היא סטנדרט למייקרספייס: אוסף הוראות מדויק של איך לבנות מעבדה. עד המודל המדויק של כל כלי עבודה. זו רשת עולמית, ואני מזכיר אותה, כי יש את ה – FabLab IL בחולון.
—————————–

מה עושים בהאקר או מייקר ספייס?

שאלת המליון דולר. יש כמה אופציות:

נתחיל באלו שעובדים על פרוייקט. פורצים שעונים חכמים, בונים אנטנת וויפיי ציבורית ענקית מוצפנת, או מצלמת תלת-מימד מניאטורית. ההאקר והמייקר ספייס מספקים כלים – והכי חשוב: הרבה סקרנים שמסתכלים, מציעים עצות ומשתתפים בפרוייקט.

אחרי זה יש את הלפטופרים. כמוני. אנשים שבאים עם לפטופ, קונים משהו לשתות, תופסים נקודת חשמל ויושבים ועובדים. לפעמים נשארים ערב שלם לבד. אבל רוב הפעמים תופסים שיחה בחצי אוזן ומצטרפים אליה. או מישהו מביט במסך, שואל מה אתם עושים – ופה מתחיל דיון או חברות חדשה.

מעבר לזה יש בהאקר ומייקר ספייסים אירועים. ערבי לינוקס, סופ"ש פריצת עיבוד מידע של נאס"א, שבוע האקינג תל אביב – או סתם הרצאות, מסיבות, כנסים וערבים חברתיים.

ב – C-base בברלין יש אירוע כמעט כל ערב: מקהילת אנימה ועד ערב Data representation. הוא מושך הרבה קהל מבחוץ למקום, ונותן התעסקות לקבועים בו (כמוני).
—————————–

וזה לא הסוף!
יש גם TechShops (רשת דומה לפאבלאב), Bio Hackspace, Music Hacspace ועוד כהנה וכהנה. רשת אלטרנטיבית של עשיה לכל הארגונים הגדולים.
—————————–

האקר ומייקר ספייסים בישראל

בין האקרספייס למייקרספייס לפאבלאב: מדריך נבוכים
[XLN תל אביב]

בשנים האחרונות החלו לצוץ כל מיני מקומות אצלנו. אני מצאתי רק מייקרספייסים לצערי. למה? אולי כי זה סוגר חור בשוק הישראלי. למפתח ישראלי יש המון עבודה, המון רשתות והמון חברים ששמחים לדבר איתו על תכנות.

אבל ייצור? תעשיית ההייטק שלנו לא בונה דברים. היא עושה תוכנה ורעיונות ולא דברים פיזיים. מייקר ישראלי מוצא עצמו בודד. אולי מפה הפריחה במייקרספייסים במדינה.

מה יש בארץ?
יש את תאמי (Tel Aviv Makers) בתל אביב: מעבדת ענק שנראית כמו חלום הילדות שלי (עת רציתי להיות פרופסור מטורף).

Xln היא רשת מייקרספייסים (שמתרכזת בעיקר, אם כי לא רק, במדפסות תלת-מימד). יש סניפים בתל אביב וחיפה.

הסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון גם מאמינה ב – Do it yourself.

Fablab בחולון כבר הוזכרה קודם.

בירושלים יש את ירושלאב: מייקרספייס עם נטיה לאמנות (אם הבנתי נכון).

בעבר היה את טכנו דרים בהדר בחיפה. אך האתר שלו מת, ואני לא יודע עד כמה הוא עוד קיים.

4 תגובות

  1. כדאי להוסיף לרשימה גם את https://www.facebook.com/Haifa3d/ שהוא פאב לאב עם ציוד והכל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting