יומיות 07.12.2015: הגיגים על דו"חות השיפוט של הדוקטורט, סמוראי ג'ק חוזר, ספרי השנה של Goodread, אפל משחררים את Swift ועוד

אני לא אוהב בתי קפה שמלאים בשלטים לגבי לפטופ. "אסורה הישיבה עם לפטופ מעל לשעתיים", "בשולחן הזה אסור לפטופ. בשולחן ההוא מותר", "לפטופ מותר רק בין השעות האלה והאלה". פיכס. מה זה הדבר הזה שפושה בברלין?

לינקים: בשעה טובה הגיעו שני דו"חות השיפוט על הדוקטורט. האחד מלא שבחים מפה ועד הודעה חדשה. באמת, כיף לקרוא כל כך הרבה שבחים על עבודה שלך.

השני משבח את המתמטיקה במשך כמעט שני עמודים – ואז מבלה עוד עמוד וחצי בלרדת בצורה קשה על סגנון הכתיבה, העריכה, הניסוח וההגשה.

הנה דוגמא אחת משם.

נזדקקתי לעובדה על משהו שנקרא Fractional Sobolev Spaces. לא מצאתי הוכחה שלה בספרות. אבל כן מצאתי ספר עם שני משפטים, שאפשר להוכיח מהם את מה שאני רוצה בשש שורות טריוויאליות. לכן ניסחתי משפט טכני והוכחה פצפונת בנספח.

השופט עף על זה כמוצא שלל רב. לא ברור אם זאת תוצאה שלי? או של מישהו אחר? (עמימות בניסוח התוצאות!), והאם אני מנסה לגזול ממישהו תוצאה? וכהנה וכהנה.

אישית, אני לא חושב שהעובדה הזאת היא מקורית שלי. כל חצי-מומחה בתחום יראה את ההוכחה שלה תוך שניה. אז או שאני הראשון שהיה צריך את הניסוח הספציפי הזה – או שקשה למצוא ניסוח מדויק של משפט קטן בין מליוני עבודות מתמטיות.

זה אחד הסימפטומים של הבעיתיות בפירסומים מתמטיים כיום. הם עדיין פועלים לפי אותו הפורמט כמו לפני יותר ממאה שנה: מאמרים וספרים.

פעם עשו את זה בגלל מחסור בנייר ובמתמטיקאים שיבדקו תוצאות. אבל כיום יש אינטרנט.

למרות זאת, אין שום דרך לפרסם משפט בודד לעולם המתמטי. מה אם מישהו שנה הבאה יצטרך את המשפט המדובר שלי? אין סיכוי שהוא ימצא אותו. הוא יצטרך להמציא את הגלגל מחדש.

עולם המתמטיקה, ועולם המדע בכלל, צריך פלטפורמה לפירסום תוצאות קטנות. או תוצאות ביניים. אני מדבר על פלטפורמה אמיתית, עם peer-review (מה שאומר שמדען אחר בדק ואישר שהתוצאה לא שגויה).

כי עד אז עולם הטכנולוגיה ומדעי המחשב ימשיכו לעוף קדימה בקצב טיל, עם מלנתלפים ספריות ותוצאות עבר שצריך להשתמש בהן. ומתמטיקאים? הם ימשיכו להמציא כל פעם את הגלגל מחדש, או לחפש מחט בערימת שחת של ספרים.

כל ההקדמה הארוכה הזאת באה לספר על מגזין חדש שעושה בדיוק את זה למדע: מקום בו אפשר לפרסם Observation במקום סיפור גדול.

תמונה: ממש אהבתי את רשימת הסוסים הטובים ביותר בפנטזיה. וזה מדהים, כי אפילו לא ידעתי שאני חובב סוסים. בתמונה למטה, Tír na nÓg מ-Into the west.

יומיות 07.12.2015: הגיגים על דו”חות השיפוט של הדוקטורט, סמוראי ג’ק חוזר, ספרי השנה של Goodread, אפל משחררים את Swift ועוד

Goodread פירסמו את הזוכים בספרי השנה הטובים ביותר שלהם. והזוכה במד"ב הוא… Golden Son. אולי לא הספר הכי טוב שיצא השנה, אבל הוא בהחלט אחלה ספר, וגם יצירה סוחפת שלא פלא שהפכה לאהובת הקוראים.

בתחום הפנטזיה זכה Trigger Warning: אוסף הסיפורים הקצר של ניל גיימן. כי גיימן וכו' וגו'.

אם לא הספיקו לכם המלצות קריאה: עורכי Tor.com בחרו את ספרי השנה שלהם.

—————————

הוריי! הידד! סמוראי ג'ק חוזר ב-2016! טוב, אני קצת מגזים. בתכל'ס ראיתי רק כמה פרקים בודדים של הסדרה בעבר. אבל היה כיף, והזכרון טוב.

—————————

אחרי שמיקרוסופט שיחררו את Visual Studio בקוד פתוח, עכשיו אפל משחררים את Swift (הנה ב-Github). מה זה אומר מבחינתי בתכל'ס? כנראה כלום. אין לי מוצרי אפל.

—————————

יש לכל מיני אנשים כל מיני תחביבים מוזרים. אני למשל, נורא אוהב מסדי נתונים. כמו בכל כלי שימושי כיום, יש בשוק גודש של מסדי נתונים, ויש מליון כתבות שמשוות ביניהן. אבל הכתבה של Dice קיבלה אייטם בסלאשדוט, מה שאומר שצריך לשים אליה לב.

Dice משווים בין MySQL, PostgreSQL ו-MariaDB (תחליף MySQL שנוצר אחרי שאורקל קנתה את Sun).

אם לסכם את הכתבה שלהם: ל-PostgreSQL יש יותר פיצ'רים מל-MySQL, אבל MySQL יותר פשוט. מה שאומר שאם אתם בונים אתר, אז MySQL מתאים לכם, ואם אתם רוצים משהו יותר רציני, אז PostgreSQL.

מצד שני, הם בקושי התייחסו למסדים מסוג NoSQL כמו CouchDB או MongoDB. כך שהכתבה קצת לא שלמה.

2 תגובות

  1. רועי הגיב:

    מיקרוסופט לא שיחררו את Visual Studio אלא פרויקט לא קשור בשם Code (עורך טקסטים מבוסס Javascript), שמשיקולי שיווק מפוקפקים הם מכנים אותו לפעמים Visual Studio Code.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting