שבע הערות על פלא הירקון

שבועיים בישראל מקבלים סיכום ביקור בבלוג.

1. הכותרת היא רפרנס לשירו המופתי של רוני סומק, שבע שורות על פלא הירקון. ציטוט:

"חבל שאין קירקס בעיר הזאת חבל שאין בולע חרבות
שאין קוסם שאין פילים שאין דרקון"

2. אי אפשר שלא לאהוב את ישראל. שלשום, אחרי טיפול שורש, ניהלתי שיחה של רבע שעה עם הבעלים של גלידריה מקומית. הוא הראה לי תמונות שלו מודד כובעים בלונדון.

אי אפשר שלא לשנוא את ישראל. אתמול בחור בשנות העשרים לחייו נכנס עם אופניים חשמליים ל-AMPM, השעין אותם על דוכן הירקות, ועקף אותי בתור בקופה.

ישראליים חמים, אנרגטיים וחברותיים. פגשתי יותר אנשים בתחנת הדלק, כשניפחתי אוויר בגלגלי האופניים, ממה שאני פוגש בחודש באירופה. בהליכה של עשר דקות מהרצליה פיתוח לתחנת הרכבת התחברתי עם אתיופי מבוגר שעובד בתור איש תחזוקה באפל.

ישראליים גם גסי רוח, אנוכיים וחסרי בושה. אי אפשר להירגע בישראל, תמיד צריך להיות alert. אם תחלום על המדרכה יתקעו בך אופניים חשמליים. אם תפסיק להילחם פוליטית תגלה שהעבירו חוק חובת נוכחות בבית הכנסת.

לידי עכשיו בבית קפה יושבים אנשים שרואים סרטונים בסלולרי בפול ווליום. זה מחרפן, אבל אני לא מעיר להם. למה שאעיר? הם לא חורגים מהסטנדרט התרבותי.

3. לפני הרבה שנים ציטטו פה בתגובה בבלוג שיר של המשורר רוסי פיודור איבאנוביץ’ טיוטצ’ב על רוסיה. אני מנסח מחדש את ארבעת השורות כך שיתאימו לישראל.

“בשכל לבדו לא ניתן להבין את ישראל
שום אמת מידה רגילה אינה מקיפה את מורכבותה
והיא עומדת לבדה בייחודיותה
בישראל ניתן רק להאמין”

4. נמל תל אביב, השקיעה יפה כל כך, וכמה נאים הם צלילי המתופפים.

5. אבל דווקא על הגשר שמחבר את מתחם הארבעה לשרונה, ראיתי את הנוף הכי יפה בעיר. זה גשר זמני, אך מהמם ביופיו.

6. יש עצי פרי גם בתל אביב. נצפה: עץ רימון, לקראת סיום העונה.

7. אני מתחלחל לחשוב מי צופה במצלמות האלה. אופתע אם הן מנוהלות באלגנטיות, סדר וחשאיות של ג'יימס בונד.

כמו כן: האח הגדול. העולם התחרפן.

נהניתם? יש מצב שתאהבו גם את הכתבות האלה..

12 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    נהדר, הפוסט שלך

  2. טליה רוזן הגיב:

    נהניתי מאוד לקרוא וכן מהסרטון של המתופפים…תודה על העונג.
    בקרוב מאוד, כשיפוג החום הגדול אוכל שוב לצאת מהמזגנים ולטייל …ברחבי הארץ היפה הזו. תודה לך.

  3. דוד הגיב:

    תל אביב אוהבת להתהדר בתואר "עיר חכמה".
    עם כל הקיטור של "סטארטאפ ניישן סייבר סייבר" ואפס מודעות "וואלה אני מה יש לי להסתיר".
    (לדעתי כמובן, לכאורה, טלח, אבל גיגול פשוט יראה שאני לא בודה ממוחי הקודח)

    אישית אני לא מחסידי העיר, יותר מדי אין יור פייס, אבל אי אפשר להתכחש שהיא המרכז של הכל בערך. ככה שכולם מפסידים כשיש פוליטיקאים קטנים שרוצים " לשפר את חיי הקהילה" על חשבון האזרח.

    • ניימן הגיב:

      אני אוהב את תל אביב, למרות שזה לא הועבר טוב בפוסט. אבל אי אפשר לאהוב עד תום את תל אביב של היום, היא גסה מדי.

      פרטיות ותרבות ישראלית פשוט לא הולכים ביחד.

  4. יואב הגיב:

    "ישראליים חמים, אנרגטיים וחברותיים. "
    "ישראליים גם גסי רוח, אנוכיים וחסרי בושה. "

    מצחיק, חשבתי אותו הדבר בדיוק על רומנים.

  5. יעל ר. הגיב:

    מעניין לקרוא את הגישה שלך, בתור מבקר חוזר מבחוץ. דווקא אצלי, כמי שרוצה לברוח ומבלה לא מעט בנדודים, אני רואה את הצד הפחות טוב ביתר שאת וללא רומנטיזציה, והניגוד בין הפרטיות, הכבוד לאחר וההתחשבות בחו"ל לבין כאן משגע אותי (וזה עוד בלי לדבר על תחלואי התחבורה הציבורית..).
    גם יחסי לתל אביב השתנה בשנים האחרונות כליל. מה שאמרת על המפגש עם אנשים – אצלי זה בדיוק ההיפך. אפילו בארץ אירופאית שבה הוזהרתי מהקרירות של אנשים על ידי המקומיים פגשתי באקראיות ובקלות מקומיים ששמחים לפתוח בשיחה יותר מבתל אביב. אפילו כשטיילתי בקוריאה, בה יש קשיי שפה רבים, היו מפגשים בלתי אמצעיים כל הזמן, כולל מקומיים שבלי לדעת מילה באנגלית פנו אליי במסלולי הליכה בטבע שנצטרף אליהם לפיקניק קל מול הנוף. בתל אביב זו יותר הרגשה של כל אחד לעצמו ולסלולאר שלו.
    אולי לא הצלחתי להתרחק מפה מספיק ובאופן קבע כדי להתגעגע…

    • ניימן הגיב:

      את בטח מכירה כבר דעתי, אבל אחזור על עצמי קצת:-) ראשית, מה שפוגשים בתור תיירים\מבקרים, זה לא מה שפוגשים בתור מי שחי שם. שנית, בגרמניה לפחות הרגשתי הרבה פחות התחשבות במקומות כמו מקום העבודה מאשר בישראל. אז זה גם קצת מורכב..

      אבל גם יכול להיות שיש לנו חוויות שונות בחו"ל ובארץ, כי יש לנו אופי שונה…

      • יעל ר. הגיב:

        גם היה לנו חו"ל מאוד שונה, בגרמניה הייתי שבועיים ודי מזמן, ובפולין בכלל לא.
        ואגב, את המשפט (הנכון) "ה שפוגשים בתור תיירים\מבקרים, זה לא מה שפוגשים בתור מי שחי שם" אפשר גם לומר עליך ועל ישראל, זה עובד לשני הכיוונים (:

  6. יוס ואחיו הגיב:

    אני כבר שנים לא עובר בת"א אם אני לא חייב .

    הבעיה שזו לא העיר שאני זוכר משנות השמונים והתשעים. זה משהו אחר שפתאום נחת, ומאז לא עוזב… ולכן זה קשה יותר למה שזוכר אותה מהעבר. אפילו מתחילת האלפיים.

    יש יתרון בחיים מחוץ לה – אתה יכול לחוות מנות קטנות, ואולי להנות מהן. אבל זה לא מקום לחיות בו באופן קבוע, כי הקיצוניות כבדה, ומעוותת את המקומיים.
    מבחינתי אם האיראנים רוצים אותה – שיקחו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *