יומיות 19.08.2018: למה ביטל מועדון ברלינאי אירוע גדול, ואיך זה קשור לישראל?

ברכבת מוורשה לטירת מלבורק, הטירה הגדולה והיפה בפולין.

1. המועדון הברלינאי בעל השם המוזר ://about blank ביטל את האירוע של room 4 resistance יומיים לפני תאריך האירוע.

מוזר מאד. מועדונים ברלינאיים קובעים אירועים חצי שנה מראש, ומבטלים אותם לעיתים רחוקות.

הסיבה? room 4 resistance הודיעו על תמיכה בחרם תרבותי על ישראל, והשתתפות בקמפיין #djsforpalestine.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח פוליטי בעד או נגד החרם, כי זה מו-ר-כב, אבל אני כן רוצה להפנות להודעה האינטיליגנטית של ://about blank. שווה לקרוא בלי קשר לדעתכם הפוליטית.

2. מפלצות העולם נגד תאנוס. תמונה של אמן הצעצועים אלכס נאבארו. שווה להציץ באתר המהמם שלו, Plastic Action.

גיבורי סרטי אימה נגד ת'אנוס

3. חולק פרס האיג נובל לשנת 2018! פרס למחקרים ש"קודם גורמים לך לצחוק ואחר כך גורמים לך לחשוב" .

תיאור הזוכים באתר הידען כל כך נהדר, שממש חבל לי להתחיל לתאר אותם פה בעצמי. הנה קדימון קטן, על תיאור הטקס עצמו, שאמור לשכנע אתכם לקרוא את שאר הכתבה.

"הטקס נפתח, לפי המסורת, בהשלכת מטוסי נייר על הבמה. לאחר מכן הכריז המנחה שנושא הטקס השנה הוא "הלב". לפיכך הזוכים קיבלו פסלון פלסטיק צבעוני בצורת לב ו"לחיצת יד לבבית" מחתן פרס נובל נוסף, אוליבר הארט (Hart, נשמע כמו המילה "לב" באנגלית). בהתאם לנושא, הקהל הקפיד להשמיע קול בכל פעם שעל הבמה הוזכרה המילה "לב". הזוכים מקבלים גם פרס כספי נאה: עשרה טריליון דולר! אלא שמדובר בשטר ישן של 10 טריליון דולר זימבבואי, שהוא חסר ערך כיום. על הבמה עמדו כל הערב, ללא סיבה נראית לעין, שני אנשים בלבוש מינימלי שכל גופם צבוע כסף, והם מאירים בפנס את המתרחש על הבמה שהייתא ממילא מוארת להפליא."

4. הוכרזו גם המועמדים להכנס להיכל התהילה של הצעצועים ב-2018. טעימה קטנה מהמועמדים: מדרונות וחבלים (Chutes and Ladders, הבסיס ההודי העתיק למשחק סולמות וחבלים), פינבול, Magic 8 Ball, איקס-עיגול ועוד.

תגידו, איך הקלאסיקות האלה עוד לא בהיכל? מה אני מפספס?

5. הלם בקהילת לינוקס. לינוס טורבאלדס, ממציא והמפתח הראשי של לינוקס כבר 30 שנה, הודיעו שהוא לוקח פסק זמן ממפעל חייו.

אם הצלחתי להבין, הסיפור החל כשלינוס פספס, לראשונה מזה 25 שנה, את כנס מפתחי הגרעין של לינוקס. משהו בתגובות לכך הסעיר אותו לגמרי, וגרם לו להיכנס למסע הסתכלות עצמי עמוק בתוך תוכו.

זאת הנקודה לציין שלינוס נחשב לשמוק לא קטן, ואיש שקשה לעבוד איתו. הסיבה העיקרית היא אימיליים משתלחים שהוא שולח ברשימת התפוצה של מפתחי לינוקס. אישית נראה לי שלינוס הוא אדם שאתה מקבל על דבשו ועל עוקצו (ויש הרבה דבשו והרבה עוקצו), אבל יש אנשים שממש נפגעו מזה, והפסיקו להשתתף בפיתוח לינוקס בגללו.

לינוס מתכוון לקחת את פסק הזמן ולעבוד על עצמו. להיות, איך לאמר את זה, פחות שמוק קצת. אולי אפילו לבנות תוכנות שיעזרו לו להיות יותר נחמד אונליין. אופציה שהוא הזכיר, להוסיף פילטר לתוכנת האימיליים, שימנע ממנו לשלוח מכתבים שיש בהם קללות.

6. מאמר מתמטי הציע מודל (תיאורטי!) שהתוצאה שלו היא שיש הבדלים סטטיסטיים בין נשים לגברים. זה מודל מתמטי שאינו אומר דבר על המציאות, אבל ברור שיש שם איזו אג'נדה שוביניסטית בלי שום קשר.

המאמר התקבל לפירסום במגזין למתמטיקה של ניו יורק, אבל אחרי שלושה ימים הוסר מהאתר שלהם. נשאלת השאלה, האם צינזרו משהו בגלל שהוא אומר אמת שלא נעים לאנשים לשמוע?

מחבר המאמר טען שכן ועשה די הרבה רעש. זאת הייתה טעות, כי הוא קיבל את תשומת הלב של כמה מגדולי המתמטיקאיים בעולם, כולל טים גאורס. גאורס הלך וקרא את המאמר – ואפילו טרח להכריז מראש שהוא מאד חושש לגלות שהמשמעויות המתמטיות של המאמר נכונות.

אבל אחרי הקריאה הוקל לגאורס, והוא הכריז שהמאמר מלא שגיאות מתמטיות, וכלל לא ברמה מתמטיקה מספיק טובה לפירסום.

אם אתם גרים בבית-זכוכית אל תזרקו אבנים.

10 תגובות

  1. דוד הגיב:

    ראויים להערכה הגרמנים, אין הרבה שינהגו כך.
    טוב, כמו שהשואה בדנא שלנו, כך גם אצלם מהכיוון ההפוך. לא ישרוד מאות שנים, אבל בינתיים, איכשהו

  2. melquiades הגיב:

    נתקלתי בסיפור על המאמר הזה.
    מה שהיה לי קצת מוזר מההתחלה, זה לא משהו שהיית מצפה שיפורסם בז'ורנל שמתעסק ב-population genetics או בתיאוריה של אבולוציה, ולא בז'ורנל מתמטי?
    עד כמה זה נפוץ שמודלים אבולוציונים מתפרסמים בז'ורנלים מתמטיים?
    עורר אצלי את החשד שהוא שלח לז'ורנל שהוא מראש הניח שהשופטים שלו פחות בקיאים בתחום הרלוונטי…

    • ניימן הגיב:

      לא קראתי את המאמר המקורי, אז כל הידע שלי הוא ממה שגאוורס כתב.

      אבל המאמר התיימר להציג מודל מתמטי תיאורטי נטו, ולהוכיח שמתוך המודל מתפתחים שני מינים, שלכל אחד יש התפזרות שונה של כישורים. אתה יכול לראות בזה ניסוי מחשבתי לוגי. עד כמה שהבנתי, רשמית, הוא לא ניסה לאמר כלום על העולם האמיתי.

      • עידן הגיב:

        אם לא קראת את המאמר מאיפה האמירה על כך ש-"ברור שיש שם איזו אג’נדה שוביניסטית בלי שום קשר."?

      • רועי הגיב:

        שים לב שגוארס כבר הודה בטעות https://gowers.wordpress.com/2018/09/13/additional-thoughts-on-the-ted-hill-paper/ כך שממש לא ברור שהיל הוא זה שאמור לצאת נבוך מכל הסיפור. אתה בודאי מכיר את הביטוי "isolated demands for rigor", אבל המקרה הזה, של זוכי מדליית פילדס שעוברים בזכוכית מגדלת על מאמר זניח שלא נעים להם פוליטית, כאילו היתה בו לפחות הוכחה להשערת רימן, מביא אותו לקיצוניות קומית.

        • ניימן הגיב:

          תודה על הפוסט, ראיתי אותו לחצי שניה – ואז שכחתי ולא קראתי וברח לי לגמרי מהראש.

          ראשית, אני מת על זה שגאוורס מודה בטעויות, ומתדיין, כך צריך מדען אמיתי. מעלעול מהיר, לא ברור עדיין מה איכות המאמר של היל – אבל ברור שחלק מהטענות של גאוורס היו שגויות (גם אם אולי לא כולן).

          מתמטיקה חייבת להיות ריגורוזית לכל הכיוונים, אין פתורים בנושא הזה. המשפט isolated demands for rigor לא רלוונטי שם.

          ו… גווארס הלך לקרוא את המאמר בגלל שמחקו אותו מהמגזין – לא בגלל הנושא הפוליטי שלא מתאים לו. אני מאמין שהוא היה עושה את זה לכל מאמר מתמטי עם סיפור דומה.

  3. פשוט יעל הגיב:

    ניטפיקינג לגבי 4: המשחק הוא לא אינדיאני אלא הודי (ובמקור כלל לקחים לגבי קארמה ועקרונות הינדואיסטיים דומים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting