פיראטים בברלין

מבול הסרטים החינמיים שנוחת עלינו השבוע גרם לי לעשות מעשה ולכתוב את הפוסט הזה. אגב, קצת קצר היום, תתמודדו?

ההזמנה להקרנת הבכורה של הסרט Outfoxed בברלין נוסחה בצורה הבאה:
"כניסה חינם.
משקאות זולים.
תביאו דיסק ריק"
ולא, זו לא רמיזה להקרנה פעילה בה זורקים את הדיסק הריק לשמיים כל פעם שמישהו טוען שכדור הארץ שטוח – זו פשוט הדרך בה פועל המקום: קולנוע הפירטים בברלין. בית קולנוע בו מקרינים רק סרטים פיראטים. לווא דווקא מהסוג בהם מככב ג'וני דפ, אלא כאלה שהורדו מאיזשהי רשת שיתוף קבצים. תגיעו לשם עם עותק חוקי להקרנה? חבל, כי יעיפו אתכם (ואת העותק) מכל הכסאות.


האתר מספר על עצמו ביותר מורעלות מזו בה דן חלוץ מסביר למה ניצחנו במלחמה. לצורך העניין הם מגייסים את כל הקלישאות המוכרות נגד זכויות יוצרים בזמן המודרני: "אולפני הסרטים יצאו במלחמה נגד הלקוחות", "מפחידים אותנו: אומרים שגנבי זכויות יוצרים הם פושעים", "העונש בארה"ב להפרת זכויות יוצרים גדול מזה של גניבה" או, נקודה שעוד לא שמעתי: "פרולטריון העובדים – טכנאי הסאונד וכו' מקבלים כמעט-אפס דולרים תמורת עבודתם ובקושי מצליחים לשלם שכר דירה". הם לא מסיימים פה וממשיכים במלחמה למען המהפיכה – מהפיכת הטכנולוגיה נראה לי. מבחינתם האחרונה שווה ללא פחות ולא יותר מאשר המהפיכה הצרפתית. נו, מורעלים.

המקום קיים קצת יותר משנה, ורשימת הסרטים שהוצגה בו לא מכילה בלוקבאסטרים הוליוודיים עדכניים, אלא יותר סרטי גיקים מסורתיים: הסרט של איש משפחה, עשרת הפרקים הטובים ביותר של סימפסון אי פעם, Steam Boy (סרט אנימה), עיר החטאים, Team America ועוד כל מיני סרטים שמעולם-לא-שמעתי-את-שמם, אבל קל להבין שהם עוסקים באחד משלושת הנושאים הבאים: א. אמנות. ב. נושאים ברומו של עולם או ג. ענייני גיקים למיניהם. הרשימה עצמה מזכירה יותר יוזמות מקומיות כמו הקרנות הסרטים שמציפות אותנו השבוע, מאשר אלטרנטיבה פיראטית אמיתית. כנראה שאפילו למורדים נגמר מתישהו האומץ, והם לא מקרינים באופן לא חוקי את 'סופרמן חוזר' למשל. אבל מה – לפעמים הרעיון חשוב, ובתור הפגנה\אמירה זה עובד.

היו לא מעט דברים שחבל שהפסדתי בטיול האחרון, והנה התווסף עוד אחד לרשימת הדברים-שהכי-חבל-שהצלחתי-לפספס. בחודשים האחרונים נדד הקולנוע מדי פעם לערים אחרות באירופה: אמסטרדם, שטוקהולם – ואפילו החלו להיפתח סניפים מקומיים, כמו בקופנהאגן למשל (האחות הקטנה של ברלין מבחינתי). אני נדלקתי על הרעיון, ועכשיו רק צריך לחכות לקבוצת היזמים המקומיים שתייבא אותו לארץ. מי מתנדב?

נ.ב: הפרוייקט שייך ל bootlab, ארגון ברלינאי שתומך בפרוייקטים עצמאיים. הייתי שמח להרחיב עליו, אבל צרה היריעה ועדיף להשאיר זאת לפוסט אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting