מחווה לקרנבל התרבויות(3)! ביטים של ברלין 2011: מרק נודל טייוואני

[הסברים פה]
יש יותר מאיזור אסייאתים אחד בברלין – יש יותר ממקום אחד של הכל בברלין! הקונספירטים טוענים אפילו שפעם היו שני מגדלי טלוויזיה ושני שערי ברנדנבורג. אלא שהללו נהרסו לאחר איחוד העיר, והרשומות שונו עם עדכון לאחור כדי לשמור על הסדר שהגרמנים אוהבים כל כך.

למרות זאת, אם תכריחו אותי לשלוח אותם לצ'איינה טאון של ברלין, אשלח אתכם ל – Kant Strasse (הוגים כמו: Cunt. מה שגורם לחבר הבריטי שלי להתגלגל מצחוק כל ביקור שם). קאנט שטראסה ארוך ביותר, ומלא מלא מלא במוסדות אוכל, תרבות, מכולות וריהוט אסיאתיים. לא רק סיניים, אלא גם יפנים, תאילנדים, ויאטנמים וכדומה. למה שם? אמה. אין לי מושג.

[מרק נודל עם בקר]

הבעיה היא שמכל השפע הזה קשה למצוא את המקומות הטובים. עם המקומות התאילנדיים דווקא הסתדרתי: זוג חברים תאילנדי טוב שלי לקח אותי למקום היחיד בו הם מוכנים לאכול בעיר. כל הקהילה מדברת עליו בפורומים שלהם. עם שאר המטבחים היה יותר קשה.

אז לא, אין לי מכרים טייוואנים. אבל יש סיניים, והיות והשפה והמנהגים דומים, נגררתי ביום שבת, אחרי יום ארוך במשרד, למסעדת מרק נודל טייוואנית. סימן ראשון שהמקום מוצלח: הייתי הלא אסיאתי היחיד שם. המלצר פנה לכולם בטבעיות במנדרינית.

חבר אחד לקח מרק נודל עם בקר. כשניסיתי להבין מה ההבדל בינו לבין כל מרק נודל אסיאתי אחר נתקלתי במבט מזלזל: האטריות שונות לגמרי, הבשר עשוי אחרת – והתיבול, שאף אחד לא יודע איך קוראים לו, זה משהו שבלי שום ספק מיוחד רק לטייוואן. נגיד. המנה שהגיע בחמישה יורו הייתה ע-נ-קית! לקחתי ממנה שלוקים נרחבים.

חבר אחר לקח דים סאם שרימפס שהגיעו בכלי מיוחד מונחים על גזר. יחד איתם בא גם תיבול מעניין – שוב, לא יודע שמות. הרשו לי לאכול אחד. מעולה.

ואני? הסתפקתי באטריות דקות מטוגנות עם ירקות. לא הגעתי רעב, וחשבתי שמנה ב – 4 יורו תהיה משהו צנוע. טעיתי, הצלחת שהגיע הייתה ענקית. מנה מאד פשוטה, אבל טעימה בטירוף. שלקתי אותה עד האיטריה האחרונה.

לסיכום? עוד מסעדה אתנית מומלצת בברלין. נקודת התחלה לגילוי המטבח הטייוואני.

[Lon Men's – Noodle House. Kantstrasse 33, Berlin. 030-315-196-78. פתוח כל יום מ – 12:00 עד חצות.]