האתר מציג: דירוג חמשת אופרות החלל האהובות ביותר על ניימן נכון לספטמבר 2020.

יותר מ-1500 עמודים יש בטרילוגיה הראשונה של Dread Empire’s Fall. למרות זאת קראתי אותה בקצת יותר משבוע והיא הפכה לאחת מסדרות אופרת החלל האהובות עלי אי פעם.

שתי דליפות גדולות ראינו בקיץ, אחת מאינטל, אחת מנינטנדו. בשביל הראשונה צריך להיות מומחה טכני כדי להבין בה משהו, אבל מהשניה כל מעריץ משחקי מחשב יכול להינות.

Nadbużański Dom הוא מקום קטלני לחופשה כפרית נהדרת בפולין. זה נשמע כמו טקסט פירסומי, אבל זה לא, פשוט נורא נהניתי שם.

שבומיות, קלטתם? שילוב של שבועיות ויומיות! ההילייט בשבומיות הפעם הוא שינוי פניה של מוזילה בחודש החולף.

על פניו נדמה ש-The Priory of the Orange Tree צריך להיות מועמד לכל פרס אפשרי, אבל במציאות זה לא קרה. מה יש מיוחד בספר, ולמה הפרסים התעלמו ממנו?

רק לפני חודשיים גיליתי את כתביו של דיוויד גרבר, והוא כבר הספיק הפך לאחד הכותבים האהובים עלי. בצירוף מקרים קוסמי הוא נפטר שבוע שעבר, מה שנותן לי הזדמנות לדבר עליו קצת.

פרס ההוגו הוענק לפני שבועיים. בעצם, הרבה דברים התרחשו בשבועיים-שלושה האחרונים בלי שהבלוג דיבר עליהם. קבלו תיקון בפוסט שבועיות חדש.

להיכן נעלם הניימן לאחרונה? ובכן, לכל מיני מקומות. אחד מהם היה שבוע רכיבה לאורך קו חוף הים הבלטי הפולני.

אחרי מכת החלזונות הגיעה מכת היתושים. זה קיץ גשום במיוחד בוורשה, והתוצאה היא מכת יתושים שהעיר לא זוכרת. שיטוטים ברחוב לעת ערב מלווים בענני יתושים שעוקצים אתכם. נושא השיחה העיקרי הוא ‘איך להימנע מעקיצות...

רוזווטר הוא סיפור אפרופאנק ניגרי עם פלישת חייזרים, מדיומים, סוכניות ממשלתיות ועוד חצי תריסר עלילות. זה נשמע יותר מדי? אתם צודקים, זה אכן יותר מדי. חבל, כי פוטנציאל גדול יש שם.

חסר לכם פוליטיקה בחיים? ברור שלא. אבל האם חסר לכם אסקפיזם? פוסט שמתחיל בטיול בפולין הכפרית, ומסתיים במשחק השולחן ששובר שיאי הכנסות.

האתר מציג: החיזלו”ש שלא היה, מיסי דת בגרמניה, חלזונות בפולין. כן כן, אלו הדברים העיקריים בהם עוסק פוסט זה.

הרבה זמן לא היה פה תוכן, הגיע הזמן לחזור לשיגרה, לא?

האתר Tor.com של הוצאה עם אותו השם (Tor) הוא אחד מאתרי המדב”פ הטובים ברשת. דנים שם באריכות בספרים, מגמות וסופרים. אם מדובר בספר קלאסי,הם אפילו מפרסמים כתבה שדנה בכל פרק ופרק(!) בנפרד, כאילו אלו...

היה קצת שקט באתר לאחרונה אז באתי לעשות רעש. בגדול: יומיות עם שלל דברים יוצאי דופן. גם גילויים מדעיים מוזריים וגם סצינה דיסטופית מסרביה!

Providence של מקס ברי מתחיל בתור ספר נהדר, מן משל על המציאות המודרנית, אבל האם הוא גם מסתיים אותו הדבר? ארז רונן סוקר למועדון הקריאה.