חומוס בהדונס (על סניפיו השונים)

בחומוס בהדונס בגבעתיים, נשמע השבוע לקוח שואל: “אתם סניף של בהדונס מכפר סבא?”.

זה לקח אותי אחורה בזמן. אני רוצה לספר עכשיו סיפור שלא קשור לחומוס בהדונס. אלא יותר לחומוסיה קטנה וותיקה, שכבר לא קיימת, ברחוב ביאליק ברמת גן. בהדונס שמה.

בין השנים 2004 ל – 2007 אכלתי כמה עשרות פעמים בבהדונס. היא הייתה החומוסיה האמיתית הכי קרובה לבית. היא גם עמדה על הדרך לאוניברסיטה, ומה יותר קל בלעצור למנת חומוס על האופניים רגע לפני ההרצאה?

פגשתי אנשים שקראו לה ‘החומוס היהודי הטוב בעולם’, או ‘החומוסיה הכי טובה מחוץ ליפו’. הסכמתי עם כולם. אבל יותר מזה – בהדונס הייתה אצלי החומוסיה שתמיד רציתי. לא זוכר לי עוד מקום בארץ בו שמעתי את נקישות הכף על תחתית סיר החומוס, ואת עמי, הבעלים, אומר ‘או! אלו הקולות של סוף סיר החומוס!’.

הייתה איזה פעם אחת שבאתי ממש מוקדם, בשמונה, וישבתי עם כמה לקוחות קבועים אחרים מחכה לחומוס הראשון של היום שיצא מהסיר. זו הייתה הזדמנות לשמוע מעמי על סוגי גרגירים שונים. על איך ‘ההוא יותר גמיש מהזה’ ואיך הטחינה הזאת פחות אגרסיבית. הכי כיף היה שכשהחומוס היה סוף סוף מוכן הוא טעם ממנו, והכריז רגע לפני ההגשה ‘יצא מצוין היום!’.

לא תמיד היה מצוין בבהדונס. לפעמים היה אלוהי. לפעמים היה רק בסדר או אפילו בינוני. פעם אחת הגעתי לשם עם האקסית הפולניה שלי. זה אחד מהימים שהגרגיר התחבר לטחינה. היא כינתה את המנה ‘פיסת אוכל אלוהי’. עמי התמוגג. תמיד טוב לראות טבח שנהנה לראות סועדים מרוצים.

למה אני מספר זאת חוץ מפרץ נוסטלגיה? כדי להדגיש שחומוס בהדונס היה גישה, מיקום ואווירה יותר מהטעם עצמו. ולכן קשה לי להתייחס לכל 19 הסניפים (פחות או יותר) של החומוסיה שצמחו כיום בישראל. סניפים שצמחו לאחר שעמי מכר את המותג והמשיך הלאה בדרכו.

האם זוהי רשת החומוסיות הגדולה בארץ? הייתי מנחש שכן.

אבל בואו ננסה:

אכלתי בשני סניפים של בהדונס בגלגולו החדש: גבעתיים וביאליק ברמת גן. בשניהם היה החומוס מאד דומה. בשניהם הוא היה טוב מאד פלוס. מרקם רך נהדר, טחינתי אבל לא יותר מדי, גרגירים נימוחים. והכי חשוב: הרגשתי כמעט רענן בסיום הארוחה! שבע, אך רענן.

בימים של עמי, בהדונס לא הגישו חומוס, אלא יותר “מנה”. המנה הגיע עם המון גרגירים, ביצה, פול, פטרוזיליה, שמן זית ופפריקה. הצלחת שקיבלת ליד הייתה מהבילה.

כיום מגיע המלצר עם טפסי הזמנה מראש, ומוחק מהם את מה שאתה לא רוצה. אנחנו ויתרנו על הפול והביצה כי רציתי לדגום את החומוס עצמו.

בשני המקומות היה הצוות לא צעיר מדי. כלומר, שלושים פלוס לפחות. אני לא יודע אם אלו שכירים או “מקורבים להנהלה”, אבל זו החלטה נהדרת! חומוס הוא לא פאב. חומוסיה היא מקום בו רוצים להרגיש שעובדים אנשים אמיתיים עם חיים מורכבים.

בסופו של דבר יצאתי מרוצה. בהדונס העכשווית היא רשת חומוסיות שאיכשהו מצליחה בסניפיה לשמור על אווירה שכונתית.

אך בין לבין קשה לשכוח את המקור של בהדונס, וללב קשה שלא להתכווץ כשהוא שומע את המשפט “אתם סניף של בהדונס מכפר סבא?”.

[כל סניפי בהדונס]

10 תגובות

  1. טליה הגיב:

    נו,באמת…מדוע לקרוא “על הבוקר”? הזכרת לי את הפטיש העתיק שלי…אכלתי בעבר בבהדונס האמיתי אמיתי,בכפר צפוני,לא נרשמה התלהבות.בהחלט אבדוק את ממצאייך במרכז.אולי אפילו היום,שהרי מילאתי את חובתי האזרחית והצבעתי וביום אביבי מקסים שכזה…בעצם,לא! לא יוצאת מחצרי להמולת הכבישים והערים,נדחה זאת ליום חול רגיל.תודה על הכתבה היםה/המגרה,נהניתי לקרוא.יום טוב לך.

    • ניימן הגיב:

      אני, אחרי שמילאתי את חובתי האזרחית, יוצא בקרוב לשדה התעופה במטוס לברלין המושלגת! דכאון.

      זה לא חומוס מטלטל עולמות. אבל הוא מאד סביר. מאוזן. זה היה בדיוק מה שחיפשתי לפני יומיים כשאכלתי שם.

  2. נעמה הגיב:

    זה מזכיר לי חומוסייה נהדרת שהיתה בחיפה, במרכז הכרמל, בשם “חומוס ינשוף”, החומוס היהודי הכי טוב בחיפה. במקרה הזה הסוף היה טרגי יותר. החומוסייה נסגרה עקב ניהול כושל 🙁
    אבל בימים הטובים היה חומוס משובח, טרי וחם עם כל מיני תוספות, ביניהן גם פטריות טריות מוקפצות (ולא משימורים), משוואשה נהדרת וריפיל (Refill) תמידי. היינו יושבים כל החבר’ה האנרכיסטים, וגם הצמחונים והטבעונים, וכמובן הקרניבורים, מעבירים כמה שעות בדיבורים ובאכילה. אח… אלו היו ימים טובים… 🙂
    אני מקווה שמישהו ירים את הכפפה ויחדש את המסורת.

    • ניימן הגיב:

      החומוסיה היחידה שאכלתי בה בחיפה היא חומוס פרג’.

      בעצם, אני לא מדייק: אכלתי גם בחומוסיה בטכניון בזמן כנס. מה שהכי מפתיע בכל הסיפור, מעבר לזה שהסכמתי לאכול בחומוסיה בטכניון – זה שהחומוס היה בכלל לא רע!

  3. שושי הגיב:

    לפני כמה שנים אכלתי בבהדונס בדיזנגוף. החומוס היה טוב, אבל המנה קטנה וקמצנית. יצאתי רעבה.

  4. שלמה הגיב:

    חומוס בהונג בנמל תל אביב .
    אכזבה קשה מאד .
    לא מזכיר את חומוס בהדונס בסניף בבורסת היהלומים .
    לא להתקרב !!!!

  5. עודד הגיב:

    פוסט נאה ביותר, רק כמה תיקונים:
    1. בהדונס רמת גן, עד היום, אינו דומה לגבעתיים או אף אחד מהסניפים האחרים. ההקפדה שם עושה הבדל גדול, גם בחומוס עצמו, וגם במנה כולה, היות שכל אחד מהמרכיבים (פול, “רוטב”) גם הוא מופק ממתכון מדוייק. ציון, הממשיך של ראובן (עמי) הוא היחיד שמצליח לדבוק במתכון המקורי.
    2. בעברית המילה “גרגר”, וברבים “גרגרים” (בעיקר אם אתה גרגרן חומוס)
    3. בימים של עמי *לא* היו מוגשים גרגרים.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      מדוייק. אצל עמי לא היו גרגירים.
      חשבתי שהוא מתחזה כשהוא התחיל לספר על גרגרים ושהמקום בביאליק לא קיים יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting