נגנז בגנזך: מהדורת ה – 3.10.2013

גם השבוע תקף אותנו זרם פוסטים מעולה. הנה עשרה פוסטים מהבלוגספירה הישראלית מהימים האחרונים שליקטתי בהינף יד. מוגש בחסות גנזך הרשת – אגרגטור הבלוגים הישראלי של הבלוג.

1. ווילסון קיפסאנג שבר את שיא העולם במרתון בברלין ביום ראשון האחרון! נחשון שוחט מנתח ובדרך מספר כמה סיפורים מרתקים על היסטוריית המרתון ועולם הריצות הארוכות באופן כללי.

באגף המקומי: שוטר הוריד אותי לצידי הדרך בעוון ‘הפרעה למרתון’. שזה אומר שחציתי את המסלול עם האופניים. סיפור ארוך. סיימתי אותו עם נזיפה בלבד.

2. עשרה סרטים שבועז כהן אוהב במיוחד. והנה: עוד עשרה סרטים שבועז כהן אוהב במיוחד.

3. דידי חנוך מסביר על הקשר בין שובר שורות לבין מדע בדיוני, ובדרך גם הצליח סוף סוף לגרום לי ללכת לצפות בסדרה הזאת.

4. רשת קפה חדשה בחמישה שקלים יצאה השבוע וגרמה לישראליים, חובבי הטרנדים, לעמוד בתור. שווה את זה? לא שווה את זה? בסלסלה טעמו.

5. שוקי גלילי כותב פוסט פנטסטי על בני ברק. החו”ל הכי קרוב שיש לנו. רוצו לקרוא את בבני-ברק אוכלים פלאפל ב-4 שקלים.


[מקור. CC]

6. סדרת האקסמן, אקס-פאקטור, הסתיימה. זו הייתה הסידרה הותיקה ביותר של מארוול עד חודש זה. הריצה האחרונה שלה כללה 121 גליונות שנכתבו ע”י פיטר דייוויד. אביב ציפין מעלילון קרא את כולם, וכתב פוסט סוף סידרה של מעריץ אמיתי.

7. אייל פוזניאק, פסיכולוג, בכתבה ארוכה ומרתקת העוסקת בשאלה: האם רגשות לא מודעים משפיעים על
השיפוט וההערכה שלנו?

8. כמה ביקורות באייטם אחד: ראשית, מבקר בתיאטרון היה בפסטיבל עכו, מעוז הפרינג’ הישראלי, וחזר עם כמה מילים על ההצגות שהתחרו שם.

שנית, שתי ביקורות על יצירות סופר-קלאסיות. קורא בספרים כותב על הגיבן מנוטרדאם של ויקטור הוגו (כן, אני צריך לקרוא. מתישהו). אשה הולכת לקולנוע כותבת פוסט ארוך ומפורט על מגרש השדים.

9. שיר ותמונה, בלוג שעוסק בקשר בין אמנות לאמנות פופולרית, עם חלק ראשון בפוסט על ההשפעות האמנותיות על סרטי דיסני.

10. ערוץ 10 מריץ סדרת כתבות על ישראליים שירדו מהארץ (או משהו כזה. לא רואה ערוץ 10 ולא באמת עקבתי). הם מאשימים את הכלכלה. דובי קננגיסר לא ממש מסכים איתם.


1. יובל דרור בפוסט מהורהר על דה-פייס אוף פייסבוק. אתר שמציג את כל חשבונות פייסבוק מההתחלה ועד ימינו אנו.
2. ו… שוב רוצים לסגור את 88 FM.

10 תגובות

  1. יעל ר. הגיב:

    עוד לא צפית בברייקינג באד??? קדימה, לך על זה!
    ושלא אשמע שגם בסמויה (The Wire) לא צפית! זו באמת סדרת טלוויזיה אחת ויחידה מסוגה ובאיכותה.

    • ניימן הגיב:

      לא צפיתי ולא צפיתי. אבל אם להיות כנה, מספר הסדרות שהן לא מד”ב או קומדיה שצפיתי בהן… אי פעם, שואף לאפס. אני גם לא צופה המון בסדרות\סרטים באופן כללי אם להיות כנה..

      • יעל ר. הגיב:

        אם כך, אני ממש ממש ממליצה על “הסמויה”. היא תשנה את דעתך על המדיום. היא ממש כמו ספר – מדויקת, רבת דמויות ועומק, ונכתבה בכוונה תחילה כאפוס של 5 פרקים, 5 עונות.
        למרות המיתוג שלה, היא לא סדרת משטרה, וגם לא סדרת סמים. היא מציגה את סיפורה של עיר – בולטימור – דרך המלחמה בסמים שאוכלת אותה מבפנים, ומשם ממשיכה לעסוק גם במערכת החינוך, באיגודים מקצועיים, בפוליטיקה עירונית ועוד, בצורה מרתקת.

        מאוד מאוד מומלץ, וכדאי במקביל לצפייה גם לקרוא לאחר כל פרק את סיכומי הפרקים ב”קפה+טלוויזיה” להשלמת החוויה. לצפות עם כתוביות, כי המבטא יכול להיות כבד ועם סלנג מקומי. ולא להתייאש! ההתחלה של כל עונה זזה לאט, עם הרבה מאוד פרטים ודמויות. קשה להיכנס לזה (בפרק השלישי כבר שאלתי: “נו, מתי ההתלהבות שלי אמורה להתחיל?”), אבל עד סוף העונה לבך כבר יישבר בסצנות שלא אזכיר, ועומאר, עומאר שולט.

  2. פאזי הגיב:

    תודה. זה מצוין. הפוסט על אמנות ודיסני נהדר.

  3. המומלצים שלי נכנסים לאינדקס ?
    זה יהיה נחמד 🙂

    אסתי

  4. או, היי!
    התרגשות קטנה של בוקר לקרוא את הפוסט. תודה! (אוהבת את הבלוג שלך כבר מלא זמן. מצאתי בו כמה דברים מאד שימושיים בברלין)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting