סיפור רוסי (מוסקבה, אוגוסט 2014)

אתמול בא לבקר אותי הזוג לו שייכת הדירה בה אני ישן במוסקבה. כזכור, הם חברים של חברים ואין לנו הכרות אישית.

הם לא היו בעיר עד עכשיו, והכל סודר דרך מכרים. אז זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותם.

האשה נראית מרכז אסיאתית טיפוסית. היא במקור מסיביר, ועברה למוסקבה רק לפני עשור. היא סיפרה לי שהיא תמיד הגדירה עצמה כרוסיה. עד שהיא הגיעה למוסקבה, ופה אמרו לה ש”מפתאום רוסיה? את אסיאתית מהרפובליקות של רוסיה!”.

היא הביאה פלוף שהכינה לפי המתכון של סבא שלה. זה היה הפלוף הטעים ביותר שאכלתי בחיי.


[מקור. CC]

הבעל מבוגר ממנה לפחות בעשור. הוא רוסי חמור-סבר עם פנים אדומות וכרס גברית. כמו קומנדר הוא ישר החל לחלק הוראות. את זה מזיזים לפה, פה עושים ככה, ‘בוא חביבי, תפתח את השמפניה לבחורה. בשבילנו, הגברים, הבאתי קוניאק’.

אחרי שתי כוסות קוניאק הוא התרכך. מסתבר שהוא הלך חצי שביל ישראל ברגל! הקוניאק היה פנטסטי. פשוט מעולה. הוא היה ממש מבסוט שאהבתי אותו. אז כשהסתיים הבקבוק – (ממנו שתיתי עשירית בערך), הוא סחב אותי למטה לחנות.

בחנות הוא לקח שני בקבוקים, ושילם לקופאית. ‘הבקבוק הזה’, הוא נתן לי אחד הבקבוקים, ‘מתנה בשבילך’. ‘והבקבוק הזה’, הוא הצביע על השני, ‘אנחנו שותים עכשיו. למען חברות, רוסיה-ישראל’.

עלינו חזרה לדירה. האישה עדיין שתתה את בקבוק השמפניה. שתינו עוד קוניאק, והם אמרו כל מיני דברים ששיכורים אומרים. כמו ‘ אנחנו חברים טובים חדשים’, ו’אתה יכול להישאר בדירה במוסקבה מתי שתרצה – בלי כסף’, וגם בשלב מסוים, אם הבנתי נכון, הציעו לי לשהות בבית שהם קנו בתאילנד.

ואז הם גם התחילו לספר סיפורים. הם זוג די פרוע שעבר לא מאד הרפתקאות ברוסיה. חלק מהסיפורים שכחתי. חלקם לא מתאימים לבלוג. אבל אחד מהם, החלטתי להביא כמעט כלשונו:

————————————-
זה היה לפני חמש עשרה שנה כמעט. הם הוזמנו למסיבה, די רחוק מהבית שלהם. לא היה בא להם לשתות, או שלא היה להם כסף לחזור במונית, אז הם לקחו את האוטו.

במסיבה שיחקו כל מיני משחקים של מבוגרים ילדותיים. באחד מהם הוטלה עליהם משימה: להחליף בגדים. אז האשה לבשה את הג’ינס והחולצה המכופתרת של בעלה, והבעל לבש שמלה וחולצה פרחונית עם מחשוף גדול. ‘הוא היה כל כך מצחיק, שהחלטנו שיישאר בבגדים עד הבית’.

בדרך חזרה עצר אותם שוטר מקומי לבדיקה שגרתית. הוא לא ממש אהב את מה שראה. די בטוח שהוא לא ממש הבין מה קורה שם, אבל הוא הניח שמעורב בזה סקס מוזר או גייז, וברוסיה יש הרבה אנשים שחושבים שמה שאחרים עושים במיטה זה עניינם.

השוטר הודיע לזוג שהם עצורים לחקירה במשטרה – הוא לא ממש נתן להם סיבה. מפה לשם הם מצאו עצמם בתא מעצר.

הם סיפרו לי שהתחנה הייתה קטנה. ממש חדר אחד. הם היו לבד בתא המעצר, והסוהר שלהם היה התורן היחיד הלילה.

האשה הייתה בפאניקה ובכתה, והבעל אמר לסוהר, ‘תן לה לצאת, בחייך’. בינינו, אשה בבגדי גבר זה לא דבר יוצא דופן. קוראים לזה, ‘בגדים נוחים’. אז השוטר שיחרר אותה מהמעצר.

עברה לה עוד חצי שעה, והבעל פנה שוב לשוטר. ‘תגיד, איכפת לך שאשתי תקפוץ לסופר ותביא לי משהו לאכול? אני גווע פה’. השוטר כנראה דווקא שמח להיפטר מנוכחותה של האשה ההיסטרית, והסכים.

האשה ניגשה לבעל ושאלה מה הוא רוצה לאכול. הוא ענה ‘עזבי, עזבי אוכל. קני מה שבא לך – רק תביאי 4-5 בקבוקי וודקה’. האשה לא אהבה את זה, כי מה וודקה עכשיו? יש גבול לאלכוהליזם. אבל היא טוענת שהייתה בהיסטריה, חשבה שבעלה ייכנס לכלא, נשברו לה החיים. אז היא הלכה והביאה – קצת אוכל והרבה וודקה.

הבעל פתח את הוודקה, לקח שלוק ואמר, ‘אדון שוטר, לא תשתה איתי כוסית?’. לא מנומס לסרב ברוסיה לכוסית, אפילו אם מציע אותה גבר מוזר בבגדי אשה, אז השוטר שתה. הבעל אמר, ‘מה, רק כוסית אחת? איזה מין גברים אנחנו?!’ אז הם שתו עוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת..

ככה זה המשיך עד חמש וחצי בבוקר. השוטר שתה 2-3 כוסיות על כל אחת של הבעל. ואז הוא התחיל להתבכיין. ‘אוי! כמה עבודה יש לי! וכמה החיים שלי קשים! בקושי מרוויח כסף! אפילו וודקה אני כבר לא שותה מספיק..!’

והם המשיכו לשתות, והתחברו כמו שרק אלכוהול יכול לחבר בני אדם. הבעל אמר שהשוטר דווקא התגלה כבחור סבבה. הם סיפרו לו את הסיפור על המשחק במסיבה, ועל החלפת הבגדים, והוא אפילו צחק. אחרי זה הוא המשיך להתלונן, ‘על כמה ניירת יש לו! והוא כל כך עייף’. הוא כמעט נפל לישון על השולחן.

אז הבעל אמר לו, ‘תגיד, אדון שוטר, בשביל מה לך להחזיק אותי פה? זה סתם עוד ניירת. וזה כולה בסך הכל איזה חוסר הבנה קטנה. בוא, תפתח את התא. אני אעזוב כאילו לא הייתי פה, ולך תהיה קצת פחות עבודה.’

השוטר הסכים. התא נפתח, אבל עוד הייתה וודקה בבקבוקים. אז הם נשארו ושתו עד שהשוטר נפל לישון מוכה הלם מהאלכוהול.

‘ואז,’ סיפרה לי האשה, ‘אז נסענו הבייתה.’
‘יפה’, אמרתי לה.
‘לא לפני שהרמנו לו את הארנק, וגנבנו מהתחנה את כל מה שלא היה מחובר לרצפה.’
‘מה??’ תמהתי.
‘נו בטח’, אמר הבעל, “המניאק החזיק אותנו לילה שלם במעצר. למה הוא ציפה..?’

3 תגובות

  1. אירה הגיב:

    בהחלט סיפור רוסי, במיוחד בקטע של הוודקה שמצילה את המצב. הקוניאק שנתנו לך במתנה זה הקוניאק האהוב על אבא שלי, וזה סך הכל קוניאק די מוצלח .

  2. סיפור ענק. איך הם לא פחדו שהשוטר יבוא לעצור אותם אחרי זה כי הוא יבין (מן הסתם) שהם אלו שהרימו את הכל?

    עדיין הורג אותי איך אתה מוציא מאנשים סיפורים כאלו (כן, אני יודעת, האלכוהול. חבל שאני לא יכולה להשתמש בשיטה הזאת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting